הסנגוריה הצבאית הגישה היום (רביעי) לבג״ץ עתירה דחופה נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדרישה להפסיק את הליכי הביקורת בנושאי הליבה הקשורים לאירועי 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על העתירה, ומסר כי "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת".
לטענת הסנגוריה, המבקר חורג מסמכותו ופוגע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיהם של משרתי צה"ל ובעבודתה של כל ועדת חקירה שתקום בעתיד. עם זאת, מדגישה הסנגוריה, גם עם הצו המבוקש - ייוותרו למבקר יותר מ-35 נושאי ביקורת חשובים הנוגעים לצה"ל, בקשר לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה.
במסגרת העתירה טוענת הסנגוריה הצבאית כי נושאי הליבה שמבקר המדינה מתכוון לבחון - "הגנת הגבול ברצועת עזה"; "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס"; "מהלך האירועים ב-7.10.2023 - פעולות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ"; ומדיניות "ההסדרה עם חמאס״ - חורגים באופן ברור מסמכותו, בהיותם נוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית. לטענת הסנגוריה, נושאים אלה מהווים באופן מובהק "עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית", המצוי בסמכותה של ועדת חקירה ממלכתית.
בעתירה נטען כי משרתי צה"ל שעלולים להיפגע מהליכי הביקורת חשופים לפגיעה אנושה בשמם הטוב ובעתידם המקצועי, שתיחרט בדברי הימים של המדינה, מבלי שניתנות להם הזכויות הדיוניות הבסיסיות הנדרשות להליך הוגן. כך, העתירה חושפת פער עצום בין הזכויות הדיוניות המוקנות למבוקרים בהליכי ביקורת המדינה, לבין אלה הניתנות למוזהרים בפני ועדת חקירה ממלכתית. בעוד שמבקר המדינה הודיע על כוונתו להטיל "אחריות אישית חמורה" ולנקוב בשמות האחראים למחדלים, הוא אינו מעניק למבוקרים זכויות דיוניות בסיסיות.
בנוסף, העתירה מתריעה מפני נזק בלתי הפיך שייגרם לעבודתה של ועדת חקירה עתידית. כל זאת, בשעה שסוגיית הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית טרם הוכרעה - לא על ידי ממשלת ישראל ולא על ידי בית המשפט העליון. בעתירה נטען כי כאשר מבקר המדינה גובה עדויות, חושף מסמכים ומגבש מסקנות בנושאי הליבה - הוא גורם לזיהום חמור של הליך גביית העדויות העתידי ופוגע ביכולת להגיע לחקר האמת באופן עצמאי ובלתי תלוי, וכל זאת – בהליך לא פומבי, הנעשה בחדרי חדרים ורחוק מעיני הציבור. בנסיבות אלה, לפי הסנגוריה, צפויות להיפגע באופן משמעותי גם זכויותיהם העתידיות של מי שיוזהרו על ידי ועדת החקירה שתקום.
בנוסף, העתירה מתריעה מפני הסיכון לקביעת מסקנות סותרות בין גופי החקירה השונים, דבר שיפגע באמון הציבור ויקשה על הפקת לקחים ברורים מהאסון הלאומי. העתירה מבקשת מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי המורה למבקר המדינה להפסיק את הליכי הביקורת בנושאי הליבה, ולחלופין להחיל בנושאים אלה את ההגנות והזכויות הדיוניות הנהוגות בהליך בפני ועדת חקירה. כמו כן, הסנגוריה הצבאית מבקשת צו ביניים שיורה על הקפאת הליכי הביקורת עד להכרעה סופית בעתירה.
הסנגוריה מדגישה כי מתוקף תפקידה כגוף בעל עצמאות מקצועית מלאה, היא אמונה על מתן יעוץ וייצוג משפטיים למשרתי צה"ל בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט - ובכלל זאת גם בהליכי ביקורת העלולים להוביל להטלת אחריות אישית או לפגיעה בשמם הטוב של המשרתים, כאשר לנגד עיניה עומדת אך ורק טובת משרתי צה"ל המיוצגים על ידה. הסנגוריה הצבאית לא הייתה צד להסכמות שהתגבשו בין המבקר אנגלמן למשיבי המדינה בעתירות הקודמות, ולא הייתה שותפה לגיבוש המתווה שאפשר את הרחבת הליכי הביקורת לנושאי הליבה.
הסנגורית הצבאית הראשית, אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, מדגישה כי העתירה אינה מבקשת למנוע חקירה של אירועי 7 באוקטובר, אלא להבטיח שהחקירה תיעשה באמצעות הכלי המתאים והראוי ביותר - ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה שפועלת בשקיפות לציבור ובפומבי. לטענתה, אירועים טראומטיים בעלי חשיבות ציבורית לאומית מהמעלה הראשונה מחייבים חקירה במסגרת שתזכה לאמון הציבור ותאפשר הפקת לקחים עמוקה.
"מדינת ישראל, אשר חוותה אסון לאומי בממדים חסרי תקדים, חייבת לוודא כי בירור האמת ייעשה בכלים המתאימים ביותר, תוך שמירה על זכויותיהם של אלו שעמדו בחזית ההגנה על המדינה ברגעיה הקשים ביותר", מדגישה הסנגורית הצבאית הראשית בעתירה.
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את עתירת הסנגוריה הצבאית הנוהגת כאילו לא ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שהגיעו אליהן מבקר המדינה עם הרמטכ"ל ועם ראש השב"כ, אך לאחרונה, באשר לכניסה לביקורת בליבת הכשל של 7 באוקטובר.
"הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים. אין לנו אלא להאמין שבג"ץ ידחה עתירה מופרכת ושערורייתית זו המבקשת לעשות פלסתר מפסק הדין, ולא ימנע ממשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים. זאת על מנת לתת בהקדם תשובות לאזרחי ישראל על הכשלים. יודגש שבניגוד לטענה, ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכאשר זו תקום ייקבעו איתה גבולות גזרה. ההיפך הוא הנכון: חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דוח מבקר".
