היום הראשון לשנת הלימודים באוניברסיטת קולומביה בארה"ב עבר ללא הפגנות המוניות, בלי קריאות "מהנהר ועד הים" וללא חסימות שערים, שהפכו את האוניברסיטה לסמל המחאה האנטי-ישראלית בשנתיים האחרונות. בקמפוס נרשמה אווירה שקטה בהרבה מזו שאליה הורגלו הסטודנטים מאז אוקטובר 2023, אך דווקא מהאגף המנהלי הגיעה ההתלקחות החדשה: מינויו של פרופ' ג'ונתן קאהן לדיקן קהילה ותרבות - תפקיד חדש שנוצר במיוחד על רקע ההתמודדות עם גל האנטישמיות – הפך במהירות לנקודת מחלוקת שמסעירה את הקמפוס ובוגריו.
פרופ' קאהן, לשעבר ראש החוג לדתות במכללת "ואסר" ובוגר קולומביה בעצמו, הוצג רשמית בהודעת המינוי כמי שאמור "לטפח דיאלוג משמעותי, סקרנות ומעורבות אזרחית" בקמפוס. המינוי נולד בעקבות גל הביקורת על טיפול לקוי באירועי אנטישמיות בקמפוס, והגיע זמן קצר לאחר שהאוניברסיטה נאלצה להחזיר 200 מיליון דולר לממשל טראמפ כתנאי להשבת מימון מאות מיליוני דולרים במימון פדרלי שנשלל ממנה בשל אותם כשלים.
אלא שהעבר של פרופ' קאהן היהודי עורר כמעט מיד כותרות לא פחות מהמינוי עצמו. ב-2021 חתם על עצומה שהאשימה את ישראל ב"אפרטהייד, קולוניאליזם מתיישבים וטיהור אתני", ותיארה את המאבק הפלסטיני כ"תנועת התנגדות ילידית" מול כיבוש ודיכוי. אותה עצומה כללה גם קריאה לחרם אקדמי על ישראל. מיד לאחר פרסום מחדש של העצומה, ניסה פרופ' קאהן לספק הבהרות: "אני ציוני, אני מאמין בזכות קיומה ושגשוגה של ישראל כמדינה יהודית, ואני גם מעריך עמוקות את חייהם ושאיפותיהם הלאומיות של הפלסטינים", מסר בהצהרה לכלי תקשורת.
פרופסור ג'ונתן קאהןצילום: Vassar Collegeלדבריו, המסמך שעליו חתם לא משקף במלואו את דעותיו: "לא הסכמתי אז עם כל מילה וגם היום לא, אבל רציתי להביע סולידריות עם אזרחים פלסטינים שסבלו. הרגשתי חילוקי דעות עמוקים עם פעולות שננקטו על-ידי ממשלת ישראל ורציתי לאותת על תמיכתי באזרחים הפלסטינים. תפקידי הוא לעזור לתלמידים להבין מה חשוב להם מאוד, וחשוב לא פחות, להבין מה חשוב לחבריהם לכיתה. אני מאמין שזו הדרך היעילה ביותר לבנות דיאלוג בריא וקהילה".
ואולם, לא כל הקולגות התרשמו. "קשה לדרוש מאיתנו אמון במי שחתום על מסמך כזה", אמר ל-ynet חבר סגל יהודי. "זה לא עניין של ימין או שמאל. כשאתה ממונה על תפקיד שנועד לרפא קרעים בקהילה האוניברסיטאית, ההיסטוריה הציבורית שלך חשובה לא פחות מהכוונות שלך היום".
מי שהכריז על מינויו, דיקן הקולג' למדעי הרוח ג'וזף סורט, הסתבך בעצמו בשנה שעברה לאחר שנחשף כי לעג על עדויות של סטודנטים יהודים במהלך פאנל על אנטישמיות בקמפוס. האוניברסיטה קבעה כי התכתבויות פנימיות בינו לבין שלושה דיקנים נוספים נגעו "בצורה מטרידה בסטיגמות אנטישמיות עתיקות", כולל הטענה "מדהים מה $$$$ יכולים לעשות".
שלושת עמיתיו איבדו את תפקידיהם, בעוד סורט נותר בתפקידו על אף עצומה שעליה חתמו יותר מאלף סטודנטים ובוגרים שדרשו את הדחתו. מאז פרסם מכתב התנצלות, ובו הודה כי "חלק מהטקסטים מבטלים לכאורה את ההשפעה שהייתה לעליית האנטישמיות העולמית על הקמפוס של קולומביה", והתחייב "לבנות מחדש אמון".
סטודנטים ישראלים הואשמו ב"פשעי מלחמה"
בינתיים, סטודנטים יהודים שחזרו לקמפוס השבוע דיברו דווקא על תחושת הקלה זהירה. בניגוד לשנים האחרונות, לא נראו ביום הראשון ללימודים צעדות מחאה עם קריאות ל"אינתיפאדה גלובלית". ובכל זאת, פעילים פרו-פלסטינים הציפו את הקמפוס עם פליירים נגד ארגון הסטודנטים היהודי "הלל", וסטודנט בולט ממחאת האוהלים של 2024 הסתובב עם שלט שקרא לסטודנטים ישראלים "פושעי מלחמה" והאשים אותם בשירות ב"כוחות הכיבוש".
האוניברסיטה מיהרה להודיע כי פתחה בחקירות ותוך שעות הודיעה כי תפעל לנקוט צעדים משמעתיים – צעד שסטודנטים ואנשי סגל יהודים בירכו עליו, וטענו כי מדובר בשינוי ברור מהאדישות שאפיינה את ההנהלה בשנה שעברה. במקביל, הושקה רשמית תוכנית "כלניות", שמטרתה להביא חוקרים ישראלים לשבתון או לפוסט-דוקטורט בקמפוס בתחומי המדעים, הרפואה, המשפטים והעסקים.
התוכנית, שממומנת מתרומות חיצוניות, נחשבת למהלך מרכזי בהצהרת המחויבות של קולומביה לחיזוק הקשרים עם מוסדות מחקר מישראל וליצירת אווירה סובלנית ומכילה יותר בקמפוס. "המצב בתוך הקמפוס ומסביבו טוב בהרבה בהשוואה לסתיו ולאביב הקודמים", אמר מנהל התוכנית פרופ' יעקב פיש.
