הרצח של צ'רלי קירק הוא רגע מפתח במאבקים בתוככי החברה האמריקאית. מה שהחל כמלחמת תרבות, הולך ומתפתח לשורה של עימותים אלימים ורוויי דם. כרגיל, דונלד טראמפ בחר את המילים המדויקות ביותר כאשר הגדיר את קירק "מרטיר" (קדוש מעונה). עבור הימין האמריקאי, זה בדיוק המצב. וכדי להבין מדוע, כדאי לדעת מה עשה קירק בחייו הקצרים (31).
החל מגיל 18, קירק הסתער על מטרה שנחשבה אבודה לגמרי. בשיא ימי ממשל אובמה, הוא ניסה להקים תנועה שורשית (grassroots) שתפנה לצעירים האמריקאים ותהווה תמונת מראה להצלחה הדמוקרטית בקהל הזה. החל מראשית שנות ה-2000, וספציפית אחרי כהונת ג'ורג' בוש הבן, אחת האמירות הבנאליות ביותר על פוליטיקה אמריקאית קבעה כי הצעירים נוטים שמאלה יותר ויותר. קירק – נוצרי אדוק שגדל בפרבר של שיקגו הדמוקרטית, ועסק בפוליטיקה עוד בתיכון – הקים מאפס תנועה כזו, עזב את הקולג' למענה, ובגלל גילו, הבין היטב שרוב העבודה תיעשה דרך רשתות חברתיות. הוא היה צעיר, פוטוגני, ומוכשר להחריד בדיבייטינג. היכולות הללו נוצלו למפגשים בקולג'ים ברחבי ארה"ב, שם היה משוחח עם סטודנטים, יושב – נניח עם כובע אדום של תנועת MAGA – תחת שלט "הוכיחו שאני טועה", ומתדיין בצורה מכובדת ועוקצנית. השיחות, שהתקיימו בכל מקום, מאוניברסיטאות באמריקה הכפרית עד לאוקספורד בבריטניה, נגעו בנקודות השבר בין ליברלים ושמרנים באמריקה - מהפלות עד לנשיאת נשק, דרך יחסי גזע ומלחמה ברצועת עזה.
סך הפעילות של קירק – נשוי ואב לשתי בנות - הפך אותו לכוכב-על במחנה של טראמפ (שבו תמך, בתבונה פוליטית, עוד ב-2016), והיווה אחת הסיבות לכך שהנשיא הצליח לחולל מהפך של ממש בקרב צעירים. העמדות של קירק היו שנויות במחלוקת; מבקריו האשימו אותו בשלהוב ובהסתה. הוא אמר שהדרך האמריקאית היא לשלוח את ילדיך לבית הספר בלי שילמדו אותם את "הזבל הגיי-לסבי-טרנסג'נדרי", או שייאלצו לשמוע את הקריאות המוסלמיות לתפילה. התבטאות אופיינית, רק מהשבוע: "איסלאם הוא החרב שבאמצעותה השמאל חותך את צווארה של אמריקה". עבור קירק, מדובר היה ב"קרב רוחני על גורל המערב".
הרצח הפך אותו לגיבור נצחי בימין האמריקאי, מה גם שהוא עצמו הזהיר שנוקטים כלפיו אלימות והוא תחת איומי מוות.
הרצח הפך אותו לגיבור נצחי בימין האמריקאי, מה גם שהוא עצמו הזהיר שנוקטים כלפיו אלימות והוא תחת איומי מוות.
האלימות נשפכת באמריקה, והרשימה ארוכה: ניסיונות ההתנקשות בדונלד טראמפ; ניסיון הפריצה והחטיפה בביתה של ננסי פלוסי, לשעבר מנהיגת הרוב הדמוקרטי; ההתנקשות בחייהם של שני חברים דמוקרטים בבית הנבחרים במינסוטה; ההתנקשות בחייו של בריאן ת'ומפסון, המנכ"ל של חברת ביטוח בריאות גדולה; וכמובן – ההסתערות ההמונית על בניין הקונגרס ב-6 בינואר 2021, גם שם היו קורבנות בנפש.
אמריקה נהנית מיציבות ועוצמה חסרות תקדים מבחינה היסטורית. במקביל, ובשנים האחרונות, היא נגועה בשבטיות פוליטית חומצית, שיח ומבנה תקשורתי שמתגמלים הקצנה, התחזקות של לאומנות מימין ורדיקליות מהפכנית משמאל, והכל בשילוב נגישות אינסופית לכלי נשק. גורמים זרים מנסים, דרך רשתות חברתיות, לעודד את הפירוד הזה.
הרצח של צ'רלי קירק הוא השיא הנוכחי של הסערה הזו, אבל ספק אם השיא האחרון. בקטע שהפך לוויראלי אחרי מותו, הסביר קירק: "כאשר אנשים מפסיקים לדבר, אתה מקבל אלימות. זה מה שקורה כאשר מלחמות אזרחים מתפרצות".
הטור המלא - מחר ב"מוסף לשבת" של ״ידיעות אחרונות״ וב-+ynet
פורסם לראשונה: 19:28, 11.09.25
