בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל הבוקר (ראשון) את בקשת הפרקליטות, וזיכה את סיגל איצקוביץ' מרצח בנה ליאם (6) ז"ל. השופטים החליטו לזכות את האם לאחר שנקבע כי היא לא הייתה שפויה בעת המעשה שיוחס לה, והורו לשלוח אותה לאשפוז פסיכיאטרי במוסד סגור למשך 25 שנה.
"אני מצטערת על המעשה שלי, לא הייתי במצב שיכולתי להבין מה קורה סביבי. הייתי במצב פסיכוטי באותו יום, הותקפתי על-ידי חוצנים", אמרה איצקוביץ' בבית המשפט. בדיון נכח דורון הס, בן זוגה של איצקוביץ' ואביו של ליאם.
סנגורה של האם בבית המשפט
(צילום: דנה קופל)
בהחלטת הזיכוי בעניינה של איצקוביץ', ציינו השופטים: "על יסוד הודאת הנאשמת, אנחנו קובעים שהיא עשתה את המעשים וכי הייתה חולה, ולפיכך החלטנו לזכות את הנאשמת מכל סעיפי האישום. אנחנו מצפים שהיא תהיה מאושפזת ל-25 שנה".
בחודש שעבר קבעו שלושה פסיכיאטרים שאיצקוביץ' הייתה בהתקף פסיכוטי בעת המעשה. לנוכח קביעה זו, ביקשה הפרקליטות לזכות אותה ולשלוח אותה לאשפוז פסיכיאטרי ממושך. בדיון הקודם בשבוע שעבר הודתה איצקוביץ' בעובדות כתב האישום, ואמרה: "החלפתי בגדים, יצאתי עם גרזן לכיוון הקניון, רצתי אחרי עוברת אורח, נעצתי את הגרזן במכסה מנוע של רכב מרצדס. התעמתי עם השומר, התפשטתי וביצעתי תנועות מגונות".
במהלך הדיון הקודם תהה אב בית הדין השופט ירון לוי מדוע הפרקליטות לא התייחסה למקרה נוסף שאירע לפני שש שנים, ובו עלתה הנאשמת על גג בית עם בנה ליאם, בהיותו תינוק. השופט שאל את התובעת האם לדעתה היה ניתן למנוע את רצח הילד, אך היא בחרה להימנע ממתן תשובה.
גם בדיון היום התייחס השופט לוי ברמיזה לסוגיית אפשרות מניעת הרצח. "הנאשמת הודתה, אך כפרה באחריותה למעשים", ציין השופט לוי. "לפי חוות הדעת הראשונה, הנאשמת הייתה במצב פסיכוטי פעיל. האירוע מטלטל, כמעט בלתי נתפס. במשך שנים היו בהתנהגות הנאשמת סימנים. היא עלתה עם הילד לגג בניין, לא מנעה מבנה הקטין לשחק באקונומיקה, עשתה אקט מיני בנוכחותו. אנחנו מקווים שיש בסימנים האלה למנוע הישנות דומים בעתיד".
דורון הס, אביו של הילד, אמר אחרי הדיון בבית המשפט: "'זיכוי' זו מילה אישית מאוד קשה בשבילי. היא חולה, לפי מה שהבנתי בסכיזופרניה, היא צריכה לקבל טיפול. זה בסדר, מה שהיה היה. אין לי דרך להסביר את הכאב. בעיניי זה לא זיכוי, היא לא הולכת הביתה. ביום הרצח עצמו לא היה ניתן למנוע את זה. המסר הכי חשוב זה שאנשים יסתכלו על בני זוג, אנשים שחיים ביחד הם לא פסיכולוגים".
האב אמר עוד: "אני חושב על ליאם כל היום, מדבר עליו כל היום. השלב הבא זה בית הדין הרבני. היא אמרה מתישהו שדיברה עם חוצנים. היא הייתה רוחניקית, אנשים שמדברים על חייזרים זה לא אומר שהם רוצחים ילדים".
רצח הילד אירע ביולי בשנה שעברה, אז נמצאה גופתו בבית בהרצליה לצד כלבת המשפחה באפי, שגם היא נמצאה מתה. בכתב האישום צוין כי האם דקרה את בנה "עד שהסכין נשברה". לפני שנמצאו השניים, איצקוביץ' יצאה החוצה מביתה עם גרזן, וצעדה לעבר קניון שבעת הכוכבים הסמוך יחפה ומגואלת בדם. בדרך לשם הטילה אימה על עוברי אורח באמצעות הגרזן. היא ניסתה לתקוף את המאבטח בכניסה לקניון - והוא נאבק בה עד למעצרה. רק לאחר מכן גילתה סבתו של ליאם על הזוועות בתוך הדירה.
לאורך כל ההליך המשפטי, טענה ההגנה כי האם הייתה במצב נפשי מעורער בעת ביצוע המעשה, אך התביעה דרשה להטיל עליה עונש חמור - עד לחוות הדעת הפסיכיאטרית. האם עצמה, מצידה, דיברה בין השאר על שיחות עם חוצנים, וטענה כי נחטפה לחללית. עוד קודם להחלטה היום, העריכו גורמים משפטיים כי זו יכולה לשמש תקדים משפטי בנוגע למקרים דומים של טענות לאחריות מופחתת או לחוסר כשירות לעמוד לדין בעתיד.
"כתוצאה מהדקירות של האם נגרמו לליאם לפחות 15 פצעי חתך בגוף, בזרועות ובפנים", צוין בין השאר בכתב האישום, שבו גם נאמר כי האם דקרה את בנה באמצעות סכין מטבח בעלת להב באורך 20 ס"מ. לפי האישום, לאחר שדקרה את בנה בחדר האמבטיה, היא יצאה לסלון הבית, שם יללה כלבתה הפצועה מהדקירות לפני כן - ודקרה אותה שוב עשרות פעמים מחשש שהשכנים ישמעו את היללות.
איצקוביץ' הודתה בחקירתה במעשים המזוויעים שמיוחסים לה, והכתה על חטא. כשנשאלה לגבי הסיבה שגרמה לה לרצוח את בנה, היא השיבה: "אני לא יודעת מה קרה לי. אולי דבק בי שד. הייתי באמוק, ראיתי הכול שחור בעיניים, וקול אמר לי לעשות את המעשה הזה. דקרתי אותם מהר, את הבן שלי ואת הכלבה, לקחתי את הגרזן ויצאתי החוצה מהבית בלי לדעת מה אני עושה. ברחתי לרחוב, הייתי בתוך בלבול עד שעצרו אותי".
