בעקבות הנזק הכבד שגרם הטיל האיראני אתמול בבית החולים סורוקה, הנחה משרד הבריאות את מנהלי בתי החולים לפעול לרידוד מרבי של חולים. בין היתר, הונחו להיערך לשחרור יולדות תוך 12 שעות לאחר הלידה - במקום לפחות 48 שעות.
היום התייחסה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, להנחיה שנחשפה ב-ynet. "אנחנו עושים זאת בהתאם לצורך השעתי", היא הסבירה. לדבריה, נוהל מוסדר הועבר אתמול לבתי החולים לצורך מתן הערות בתוך 24 שעות, והצפי הוא כי הנוהל ייכנס לתוקפו החל מיום ראשון הקרוב. "התנאים לשחרור מוקדם יהיו תנאים מאוד ברורים ובטוחים", היא הדגישה.
בית חולים סורוקה לאחר הפגיעה מהמטח האיראני
(צילום: אילנה קוריאל)
בשיגרה בתי החולים משחררים יולדות ותינוקות לאחר 48 שעות לפחות מהלידה. במסגרת האשפוז נעשה מעקב אחר מצבו של היילוד, מידת העירנות שלו, וידוא הנקה תקינה ועד. כמו כן בפרק הזמן הזה נערכות בדיקות סקר. מתחילת המערכה מול איראן, אישר משרד הבריאות לשחרר יולדות תוך 36 שעות מהלידה.
כעת, בעקבות המצב הביטחוני, ובאופן שלא נעשה לפני כן במערכת הבריאות, בתי החולים הונחו להיערך לשחרר יולדות בפרק זמן קצר יותר לאחר לידה – בתוך 12 שעות, בכפוף לקיום התנאים הבאים: היולדת צריכה להיות בריאה בדרך כלל, לאחר היריון תקין, לידה רגילה, ללא חום, לא נמצאת בקבוצת סיכון גבוה לדיכאון סביב לידתי, עברה בדיקה גופנית כללית וממוקדת על ידי רופא נשים בלי ממצא פתולוגי וכן קיבלה הדרכת הנקה, או לחילופין קיבלה הדרכה להכנה בטוחה של תמ"ל. כאמור, הנוהל לא מתייחס לנשים שילדו בניתוח קיסרי.
גם באשר לשחרור הילוד הועברו אתמול לבתי החולים שורה מפורטת של הנחיות באשר לתנאים המאפשרים את שחרורו, ובהם היותו מי שנולד לאחר 37 שבועות מלאים של היריון (במידת האפשר עדיף 38) ומשקל לידה של לפחות 2.5 ק"ג. "כלל התנאים נועדו להבטיח כי ניתן לשמור על בריאותן של היולדות והילודים", מדגישים במשרד הבריאות. "הנוהל שהפצנו אתמול הוא תולדה של עבודה מאוד מאומצת מצד המשרד, ועבודה הדוקה עם השטח, כולל מומחים בתחום", אמרה ד"ר מזרחי.
היא התייחסה גם לסביבה של האם והתינוק, וציינה כי שחרור מוקדם יתבצע בהינתן האפשרות לבצע לתינוק בדיקה רפואית נוספת למחרת השחרור – בבית החולים או בקהילה. ד"ר מזרחי הוסיפה כי יש להבטיח שליולדת ולתינוק יש מקום עם תנאים הולמים לחזור אליו, כולל מרחב מוגן. "אם אין תנאים מתאימים צריך לברר את הנושא עם העובדת הסוציאלית בבית החולים", היא אמרה. "אנחנו מעריכים שלא כל היולדות תעמודנה בכל התנאים הללו, ולכן הן תשארנה בבית החולים להשגחה כנדרש", הוסיפה ד"ר מזרחי. "בסופו של דבר, היכולת לקבל את ההחלטה מוטלת על כתפיהם של הרופאים – רופאי הנשים, הגינקולוגים ורופאי הילדים".
"פגיעות הדף - גורם מרכזי בתמותה"
מתחילת מבצע "עם כלביא" פונו לבתי החולים (באמצעות מד"א ועצמאית) 2,517 פצועים. מצבם הרפואי של הפצועים כפי שהוגדרו בהגעה לבתי החולים: 21 במצב קשה, 103 במצב בינוני, 2,248 במצב קל ו-107 נפגעי חרדה. עד כה שוחררו מרבית הפצועים. כעת מטופלים בבתי החולים 132 בני אדם ועוד 55 מטופלים כעת במלר״ד.
בעקבות אירועי אמש, והפגיעה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, קיים אתמול המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', שיחה עם מנהלי בתי החולים, בה חודדה מוכנותם לקראת סוף השבוע, וחודדו הנחיות שניתנו בימים האחרונים לבתי החולים, בהן כאלו שהוכחו כמצילות חיים. ד"ר מנדלוביץ' ציין בשיחה עם כתבים כי חדר המיון בסורוקה חזר לפעילות מלאה. עם זאת, אמר כי בשלב זה אין צפי למועד שבו תשוב במלואה כלל הפעילות בבית החולים, וכי הם עדיין ממתינים לאומדן הנזק.
בתי החולים הונחו לוודא בשנית כי הפעלת שירותים אמבולטוריים בבתי החולים מאפשרת הגעה מלאה למרחבים ממוגנים תקניים בתוך זמן ההתרעה. משרד הבריאות הנחה את בתי החולים לתרגל הגעה למרחבים ממוגנים ולוודא כי הדבר אפשרי. בנוסף, בכל הנוגע להיערכות לפגיעה בשטח בית החולים, הונחו מנהלי בתי החולים לרענן את הנוהלים בנושא, ובהם נוהל "פינוי בהול" העוסק בפינוי מחלקה בבית חולים, כתוצאה מפגיעה.
כמו כן, נמשך רידוד מירבי אפשרי של מטופלים בכלל המערכת, עד ל-50-30% מתפוסת בית החולים. "רידוד מטופלים הוביל באופן ישיר להצלת חיים רבים באירוע פגיעה ישירה בסורוקה", אמר ד"ר מנדלוביץ'.
במשרד הבריאות ציינו כי פינוי המטופלים מסורוקה לבתי חולים אחרים הסתיים אמש, כאשר בסך הכול פונו 78 מטופלים. מטופלים נוספים שוחררו לביתם. בין היתר פונו חולים לאיכילוב, איתנים, אסותא אשדוד, אסותא באר שבע, בילינסון, שניידר, שיבא, קפלן, עדי נגב, הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים וברזילי.
בתדרוך לכתבים התייחס ד"ר מנדלוביץ גם לפציעות הקשות בעקבות מטחי הטילים, בדגש על פציעות הדף. "אנחנו מזהים את ההדף כגורם מרכזי בתמותה", הוא אמר. לדבריו, פגיעות הדף גורמות לפגיעה נרחבת מאוד בכלל מערכות הגוף. "מהניסיון הקליני והממצאים הקליניים, אנחנו שבים ומדגישים את העובדה שיש לסגור את הדלתות של המרחבים המוגנים באופן הרמטי. כשהדלת נשארת פתוחה, ההדף נכנס לתוך המרחב המוגן התקני".
ד"ר מנדלוביץ התייחס גם לסוגיית המיגון בבתי החולים, שעלתה עוד יותר לסדר היום הציבורי בעקבות האירועים בסורוקה. הוא ציין כי מהרגע הראשון מערכת הבריאות הבינה כי יש הבדל בין הטילים שהיינו רגילים אליהם לפני כן, לטילים שמשגרת איראן. "הבנו שאנחנו צריכים לעלות מדרגה, ובאופן מידי פעלנו ועדיין פועלים באופן שיטתי ונחרץ להעביר מטופלים לאזורים ממוגנים כמה שיותר מהר".
לדבריו, מאז תחילת המערכה פועל משרד הבריאות להשמשת מרחבים מוגנים נוספים בבתי החולים. "אנחנו מנסים לנצל כל סנטימיטר פנוי", הוא אמר. "בתי חולים הסבו בעקבות כך חדרי דיונים וחדרי אוכל לקליטת מטופלים. אנחנו פועלים גם להשמיש קומות נוספות בחניונים באופן מידי, על כל המשתמע – פסי אספקה, פסי חמצן".
"אנחנו קוראים לציבור להימנע כמה שיותר מהגעה לבתי החולים", סיכם ד"ר מנדלוביץ'. "להגיע עם מספר מינימלי של מלווים, כדי לאפשר לבתי החולים לתפקד במצב של אירוע רב נפגעים".
