מתווה הפיצויים לתושבי הצפון אושר אתמול (ראשון), וכעת המפונים ניצבים בפני דילמה: האם לתת לילדיהם לסיים את שנת הלימודים, ולאבד עשרות אלפי שקלים מהמענקים שהמדינה מעניקה להם, או לחלופין "לחסוך" את הכסף, לשוב לבתים במהלך חודש מרץ ולעקור את הילדים מבתי הספר הנוכחיים שלהם - כשכלל לא בטוח כיצד יתפקדו ביישוב החדש-ישן ואם יינתן להם מענה חינוכי ורגשי.
דובר עיריית קריית שמונה מטיח בשרים: "המתווה שלכם - סחיטה באיומים"
מול הדילמה הזאת יצטרכו להתמודד בשבועות הקרובים עשרות אלפי הורים ליותר מ-16 אלף ילדים וילדות שנעקרו מבתיהם ומסביבת חייהם בתחילת שנת הלימודים הקודמת, ומאז לומדים כבר 15 חודשים בבתי ספר אחרים שבהם נקלטו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בשבוע שעבר שתאריך היעד של חזרת תושבי הצפון הוא 1 במרץ, אבל רבים מהם לא יחזרו הביתה לפני סיום שנת הלימודים הנוכחית.
בסוף השבוע ביקרו השרים זאב אלקין, יצחק וסרלאוף ואופיר סופר בקריית שמונה כדי לבחון את מוכנות העיר להשבת 24 אלף תושביה, ונחשפו שם למצבם הקשה של מבני החינוך ותשתיות העיר, שניזוקו קשות ממטחי הירי של חיזבאללה ופעילות צה"ל. במשרד החינוך התחייבו כי המבנים ישופצו וישוקמו, אך ראש העיר אביחי שטרן ואנשיו סקפטיים באשר למסוגלות הרשויות הלאומיות לעמוד בהתחייבויות, והחשש הוא ששוב ילדי העיר ישלמו את המחיר.
שלא כהרגלו ובאופן חריג, שיתף דובר עיריית קריית שמונה דורון שנפר את השרים באשר לתחושותיו, שמשקפות את עמדותיהם של הורים רבים. הוא כינה את מתווה השיבה הביתה כ"סחיטה באיומים", ואמר שהממשלה מבקשת במתווה הנוכחי להחזיר את תושבי קריית שמונה לשנות ה-60.
"יש לי ילדה שלומדת בהרצליה", שיתף שנפר. "אתם עכשיו רוצים להוציא אותה מעוד מסגרת אחרי שהייתה בבית ספר למפונים שלא תפקד, ולהגיד לה שבחודש מרץ היא תיפרד מכל הילדים ולהביא אותה לעיר שלא מוכנה לקלוט אותה? לעשות לה טראומה נפשית אחרי שנה וארבעה חודשים? אין פה תשתיות בכלל, על מה אתם מדברים? זה מה שאתם מאחלים לילדים שלנו? אתם רוצים להחזיר אותנו לשנות ה-60 כשזרקו את סבא וסבתא שלי בקריית שמונה ואמרו להם שהגיעו לתל אביב או חיפה? אנחנו גאים מאוד בקריית שמונה אבל לא מוכנים לחזור לימים האלו של סאלח שבתי בשנות ה-60. אנחנו לא הדור הזה".
שנפר, שלכל אורך המלחמה נשאר בעיר ועמד בראש מערך הדוברות וההסברה, הבהיר כי הוא מדבר "גם כבעל תפקיד וכאבא לתלמידים, וכבעל לאישה שהיא מנהלת גן בחינוך מיוחד". הוא הבהיר כי "אנחנו מאוד רוצים לחזור הביתה, אבל לא רוצים לחזור כדי להגיע לאתר בנייה ואחרי חודשיים לעשות את ההשוואות בין הרצליה לתל אביב ולברוח. לקבוע תאריך יעד ל-1 במרץ בלי לראות מה קורה זה פשוט חלם. מערכת החינוך ובתי הספר לא יהיו מוכנים לא ב-1 במרץ ולא באפריל ולא במאי. אנחנו מבקשים דבר בסיסי - להחזיר אותנו בכבוד הביתה, כמו שמגיע לנו, בתחילת שנת הלימודים הבאה - ולא לעשות טלאי על טלאי".
15,360 שקלים למבוגר, 7,680 לילד
על אף מאמציהם של ראשי הרשויות בצפון לשנות את המתווה שהובילו השרים אלקין וסמוטריץ', והאיומים שלהם לפנות לבג"ץ, לא נעשו בו שינויים - והממשלה אישרה אתמול את מתווה מענקי החזרה הביתה למפוני הצפון. כמו כן, אושרו מענקי העזובה לפיצוי על נזקי הרכוש בשהות הארוכה שלהם מחוץ לבתיהם, שננטשו ופגעי הזמן הותירו בהם נזקים רבים.
לפי החלטת הממשלה, ב-1 במרץ, עם פקיעת תוקף המנדט הביטחוני לפינוי מעל ל-64 אלף תושבי 43 יישובים בגבול לבנון מבתיהם, הם יידרשו לשוב לבתים ויפוצו בתמורה לכך בסכום קבוע העומד על 15,360 שקלים לכל מבוגר, ו-7,680 שקלים עבור כל ילד מפונה. תושבים המפונים לבתי מלון שירצו להישאר בהם עד ליולי 2025, יוכלו לעשות כן - אך התשלום עבור האירוח יופחת באופן יחסי מהמענק אותו אמורים לקבל. החל מ-1 במרץ, יבוטלו מענקי האכלוס שקיבלו המפונים שלא מתגוררים בבתי מלון, העומדים על סך של 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד עבור כל יום פינוי.
על-פי התוכנית בממשלה, מיד עם תום מועד תוקף הפינוי ייסגרו גם בתי הספר הארעיים שהוקמו עבור מפוני הצפון בערים ברחבי המדינה, ובהן תל אביב, ירושלים, אילת וטבריה. עם זאת, לא ברור עדיין לאן הילדים ישובו. עשרות בתי ספר ביישובים הצפוניים המפונים נפגעו במלחמה מפגיעות ישירות ומשהות כוחות צבא, ולא בטוח אם יהיו מוכנים לקלוט את התלמידים שישובו לעיר ויטולטלו לבתי ספר ארעיים אחרים. כמו כן, לא ידוע האם המורים שלימדו אותם לפני אוקטובר 2023 יבחרו לשוב לעיר עוד במהלך שנת הלימודים הנוכחית, ומי יקבל אותם בבתי הספר עם שובם.
הורים שילדיהם לומדים במערכות חינוך רגילות ומשולבות ברחבי הארץ, יוכלו להשאיר אותם בהן עד לסוף שנת הלימודים, אך יממנו מכספי מענק השיבה את השהות והמחיה עד לשובם הביתה. "הממשלה מבקשת להעמיד אותנו בהחלטה מה יותר חשוב לנו - חינוך הילדים שלנו או שיקום הבתים שלנו", אמרה מורן שפונתה לחדרה מהגליל המערבי. היא אם לשלוש בנות, הקטנה בפעוטון והגדולות יותר תלמידות בכיתות א' ו-ג'. לדבריה, "מי שלא ירצה לפגוע במענק החזרה הביתה ייאלץ שוב להחזיר את הילדים למסגרות חדשות, זמניות ולא מוכרות. המינימום זה להחזיר אותם לאותו מרחב חינוכי מוכר, ולא להתחיל להסיע תלמידים 40 דקות לכיוון בשביל מסגרת זמנית".
על-פי החלטת הממשלה, המפונים יקבלו בנוסף מענק עזובה העומד על סך 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד. תושבים שעלות הנזקים בבתיהם, שלא כתוצאה ישירה מהמלחמה, עולה על סכום מענק העזובה המשפחתי, יוכלו לפנות למס רכוש ולהגיש תביעה - אך הם ייאלצו להמתין עד 1 בפברואר, יותר מחודשיים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה. עד אז, הם לא יוכלו לפנות ולשקם את בתיהם כי יידרשו להמתין לשמאי מס רכוש. רבים מהתושבים המפונים כבר פינו את תכולת בתיהם שנפגעה והחלו בעבודות השיקום, אך כבר לא יוכלו להוכיח כעת כי הנזק בבתיהם הוא בעלות גבוהה יותר מאשר השיפוי הממשלתי.
"מדינת ישראל דוחקת עוד ועוד את תושבי קריית שמונה לעבר מאבק ציבורי", אמר ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן. "אחרי שנה וארבעה חודשים מחוץ לבית, עם עיר שאינה ערוכה לקבל תושבים, עם מעבר ממוצע של תלמיד בקריית שמונה בין חמישה בתי ספר שונים, עם מוסדות חינוך פגועים ללא מיגון ראוי ובמצב בינוי ירוד שאינם ערוכים לקלוט תלמידים, ועם כבישים משובשים ושירות מבוזר לתושב שלא יאפשרו לו סביבת חיים ראויה למגורים - חייבים לשנות את תאריך החזרה ל-1 ביולי".
שטרן הוסיף: "תושבי קריית שמונה לא יסכימו לשוב לעיר חרבה רק כדי לחסוך לקופת האוצר כמה שקלים. הביטחון שלנו, הדיור שלנו, החינוך שלנו והרווחה שלנו אינם הפקר".
פורסם לראשונה: 23:14, 12.01.25
