הצעיר מירושלים שהורשע בשוד שעון יוקרתי ביקש להתחשב במצבו הרפואי ובסיכון שנשקף לחייו אם יוטל עליו מאסר בפועל, בית המשפט העליון הקל בעונש ושלח אותו לעבודות שירות - וכעבור כחצי שנה הוא הסיע את המחבל שביצע את פיגוע הדקירה בתל אביב. ממסמכים שהגיעו לידי ynet עולה כי מאג'ד ברקאן (25), שמואשם בהסעת שוהים בלתי-חוקיים (שב"חים) ובכללם המחבל יחיא סאלח (19) מטול כרם שפצע קשה צעיר בפיגוע הדקירה ב-18 בינואר בתל אביב, קיבל לפני כן הקלה ממערכת המשפט.
ב-16 באפריל 2021 היה מעורב ברקאן בשוד של שעון יוקרתי בשווי 1,200 שקל. בכתב האישום שהוגש נגדו צוין כי שני צעירים היו בדרכם לבתיהם בירושלים. ברקאן, שנסע ברכב עם שלושה חברים, הבחין בצומת נווה יעקב-עטרות בירושלים בשעון שענד אחד המתלוננים על ידו השמאלית והחל להתעניין בו. ברקאן ביקש מהמתלונן להוריד את השעון ולהראות לו אותו, אך הצעיר סירב לכך.
בשלב זה, כך לפי כתב האישום, אחז ברקאן בידו השמאלית של המתלונן, עיקם אותה וניסה להוציא בכוח את השעון מידו. במקביל, שניים מנוסעי הרכב יצאו גם הם לעבר המתלונן, ובשל כך חדל בעל השעון מלהתנגד למעשיו. ברקאן לקח את השעון היוקרתי, ענד אותו על ידו, נכנס לרכב ונמלט מהמקום. שופטת בית משפט המחוזי חנה מרים-לומפ הרשיעה את ברקאן ב-21 במרץ 2022 בשוד, וב-11 בספטמבר 2023 גזרה עליו שנה מאסר בפועל.
בגזר הדין של השופטת צוין כי "מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הוא בעל נכות בשיעור 79%, אינו עובד, ומתגורר עם בני משפחתו בשכונת בית חנינא בירושלים". בתסקיר שהוגש לבית המשפט צוין עוד כי ברקאן "מתמודד מגיל צעיר מאוד עם בעיות רפואיות שונות", ושבעקבות אירוע שחווה בנערותו "הוא מבלה את רוב זמנו בבתי חולים ובניתוחים". לפי שירות המבחן, "ב-9 בפברואר 2022 נידון ברקאן למאסר על-תנאי, קנס והתחייבות שלא לבצע עבירה בגין ביצוע עבירת החזקת אגרופן או סכין ב-7 בינואר 2020".
עוד צוין בגזר הדין על שוד השעון מתוך תסקיר שירות המבחן כי ברקאן "התחבר לחברה שולית כמפלט ממצוקה רגשית, וכי גם מתמודד עם עומסים רגשיים, בין היתר, בשל קשיים בריאותיים ותפקודיים. עוד התרשם שירות המבחן בזמנו, כי הנאשם חי מתוך עמדה הישרדותית, זהותו אינה מגובשת, הוא מתאפיין בחוסר בשלות רגשית, וטרם פיתח יציבות תעסוקתית המתאימה למצבו הבריאותי. על רקע אלו הוא מחפש לעיתים ריגושים ורווח מהיר גם במחיר של הגמשה וטשטוש גבולותיו ומעבר על החוק".
לגזר הדין צורפה אז עמדת שירות בתי הסוהר (שב"ס) מ-8 ביולי 2023 לעניין אפשרות התאמת תנאי הכליאה של ברקאן לנוכח מצבו הרפואי. בעמדת שב"ס צוין: "מערך הרפואה של שב"ס יכול להעניק לנאשם את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק, כאשר עם קליטתו תיערך בחינה אם יש להחזיקו במרכז רפואי של שירות בתי הסוהר (מר"ש) או במתקן כליאה אחר. בשלב ראשון הנאשם יוחזק במר"ש, בתא לבד, מאוורר וללא עישון, ותנאי החזקתו ימשיכו וייבחנו בהמשך בהתאם למצבו הרפואי".
הפרקליטות דרשה לא פחות מ-16 חודשי מאסר בפועל
הפרקליטות עמדה אז על חומרת העבירה שביצע ברקאן, בדגש על כך שהוא זה שיזם את השוד ואף עיקם את ידו של המתלונן, גרם לו לכאב והעביר את השעון לידיו. עוד אמרו אז בפרקליטות כי השעון הוחזר לבסוף למתלונן לא ביוזמת הנאשם אלא לאחר שנתפס, ושהוא ביצע את השוד ממניע של בצע כסף בלבד. לנוכח מצבו הבריאותי של ברקאן, הסכימה הפרקליטות להקל בעונשו, אך דרשה לגזור עליו לא פחות מ-16 חודשי מאסר.
השופטת מרים-לומפ גזרה כאמור על ברקאן שנה מאסר בפועל, וקבעה כי הוא יפצה את נפגע העבירה ב-3,000 שקל. בהחלטתה ציינה השופטת בין היתר כי "אין מדובר במי שמצבו הבריאותי הידרדר לאחר ביצוע העבירה. אדרבה, מצבו הבריאותי של הנאשם הוא סטטי, ולא מנע ממנו לבצע את העבירה, על אף הסיכון הפיזי שהעמיד את עצמו, שכן לו היה נפגע העבירה מתנגד פיזית למעשיו, הוא היה מצוי בסכנת חיים. מצבו הבריאותי של הנאשם גם לא מנע ממנו להסתובב ברחובה של עיר כשהוא מצויד בסכין, ועל אף שנחקר והוזהר בשל עבירה זו, הוא חזר לבצע עבירה נוספת".
בהמשך הגיש ברקאן ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד וסים דראושה. בערעור נטען בין היתר בהתייחס לברקאן כי "ברגע שהוא יתחיל לרצות מאסר בפועל, כל תנאי המאסר נתונים לשיקול דעת שירות בתי הסוהר אשר עלולים להתעלם ממצבו הרפואי ומהצרכים הרפואיים שהוא צריך. התוצאה הברורה מהאמור לעיל היא כי שליחתו של המערער למאסר בפועל של ממש עלולה להעמיד את חייו בסכנה ממשית".
שופטות בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן, קיבלו את הערעור שהגיש ברקאן וציינו בפסק דין "חלקי" ב-29 ביולי 2024 כי "אנו סבורות כי בשל הנסיבות הרפואיות המיוחדות והמורכבות של המערער, ראוי להעמיד את עונש המאסר שהושת עליו על תחתית המתחם שנקבע. לא למותר לציין בהקשר זה כי המערער אף שוחרר ממעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח והועבר לחלופת מעצר ביתית בהסכמת המדינה, על רקע מצבו הבריאותי".
עוד החליטו השופטות בפסק הדין ה"חלקי" כי ברקאן יישא עונש מאסר בן תשעה חודשים בפועל שאותם הוא ירצה בעבודות שירות. בפסק הדין ה"משלים" שניתן ב-19 בספטמבר 2024, קבעו שופטות העליון כי ברקאן יבצע את תשעת חודשי עבודות השירות בבית אבות בירושלים. בהליך בעליון ייצג את ברקאן עו"ד יוסי זילברברג.
תיעוד הרכב שהסיע את המחבל שביצע את הפיגוע בתל אביב
(צילום: דוברות המשטרה )
לפי כתב האישום שהוגש נגדו בגין הסעת המחבל שביצע את פיגוע הדקירה בתל אביב, בדצמבר 2024 הסכים ברקאן להסיע פלסטינים שמגיעים למפעל בטון באזור התעשייה עטרות בירושלים לתוך תחומי המדינה בתמורה לסכום של 100 שקל לכל נוסע. עד ל-18 בינואר השנה, הסיע ברקאן בכארבע הזדמנויות שונות שב"חים פלסטינים לישראל.
ב-18 בינואר התבקש ברקאן להסיע פלסטינים למקומות שונים בישראל. הוא העלה לרכבו שמונה שב"חים, בהם המחבל סאלח שהחזיק בידו שקית ובתוכה סכין. הוא הוריד שניים בלוד וברמלה, ונסע עם השאר לתל אביב. בדרך לשם הצמיד ברקאן לחלק האחורי של הרכב מגנט צהוב שמסמל הזדהות עם השבת החטופים, מתוך מטרה לשוות לרכב מראה תמים בעוד הוא מסיע שב"חים.
בשעה 15:50 עצר ברקאן את הרכב בפינת הרחובות צ'לנוב ומטלון בתל אביב, ומהרכב ירדו ארבעה שב"חים ובכללם המחבל סאלח. בהמשך הרחוב הוא הוריד את שני השב"חים הנותרים. עבור הנסיעה קיבל ברקאן 800 שקלים. בשעה 16:30 התקרב המחבל סאלח לעבר קבוצת אנשים שהמתינו בכניסה למסעדה ברחוב מקווה ישראל, שלף את הסכין ודקר כאמור צעיר בן 28 שנפצע קשה. אזרח חמוש שהיה בזירה חיסל את המחבל.
בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב בתחילת השבוע שעבר, ייחסה הפרקליטות לברקאן עבירות של הסעת תושבים זרים בנסיבות מחמירות וחבלה ברשלנות. "רשלנותו של הנאשם התבטאה בכך שידע כי הוא מסיע שוהים בלתי-חוקיים בישראל בזמן המלחמה, והיה עליו לדעתי כי אפשר שמי מתושבי השטחים שאותו הסיע הוא מפגע, אשר בדרכו לבצע פיגוע בשטח ישראל". במקביל ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרו של ברקאן עד תום ההליכים נגדו.
