ארגון הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA) - הפדרציה הגדולה והעשירה ביותר בצפון אמריקה - עורר סערה חריגה כאשר הכריז על תרומת ענק של מיליון דולר לטובת תושבי רצועת עזה. התרומה, שתועבר דרך ארגון הסיוע ההומניטרי הישראלי "ישראייד", מיועדת לספק מזון, תרופות ומערכות סינון מים למשפחות שנעקרו מבתיהן. מדובר בהחלטה חסרת תקדים כמעט בהיסטוריה של הפדרציות היהודיות: גופים אלה נוהגים לממן סיוע לישראל, ליהדות התפוצות ולקהילה המקומית, אך כמעט ואינם מקצים כספים ישירים לאוכלוסייה הפלסטינית, ובוודאי לא בזמן מלחמה.
תיעוד של הצנחת סיוע בנוסייראת
בהודעת הפדרציה הדגישו כי חמאס נושא באחריות הבלעדית למלחמה ולמשבר ההומניטרי. יחד עם זאת, נטען כי החובה היהודית מחייבת גם להושיט יד לאזרחים בעזה. "שתי האמיתות יכולות להתקיים בו-זמנית", כתב המנכ"ל אריק גולדשטיין לחברי הקהילה. הוא ציטט את יו"ר יד ושם דני דיין, שכתב כי "ישנם גברים, נשים וילדים ללא קשר לטרור החווים הרס, עקירה ואובדן. ייסוריהם אמיתיים, והמסורת המוסרית שלנו מחייבת אותנו לא להפנות להם עורף".
"ישראייד", הארגון שמבצע את פעולות הסיוע בשטח, מוכר מפעילותו בזירות אסון בעולם - מרעידת האדמה בטורקיה ועד הסיוע לפליטים מאוקראינה. מאז 7 באוקטובר הארגון הרחיב את פעילותו גם לישראל, והעניק סיוע חירום, בחינוך ובטראומה ל-16 קהילות בצפון ובדרום בהשקעה כלכלית של יותר מ-20 מיליון דולר. כעת הוא נכנס לראשונה גם לעזה. על פי דיווחיו, הארגון כבר סייע ליותר מ-100 אלף עזתים, בשיתוף פעולה עם מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) ועם ארגוני סיוע בינלאומיים. בפדרציה מדגישים כי התרומה נועדה גם לשרת אינטרס אסטרטגי ישראלי: "סיוע מבוקר בעזה מונע הידרדרות תדמיתית ומוכיח שישראל אינה מונעת סיוע הומניטרי".
המהלך מציב את UJA ברף גבוה במיוחד. לשם השוואה, רק שבועות אחדים לפני כן תרם הוועד היהודי-אמריקני (AJC) 25 אלף דולר לטובת שיקום כנסייה קתולית בעזה שנפגעה מירי - תרומה שתוארה כנדירה בעצמה. כעת, מול סכום של מיליון דולר, היקף התמיכה של UJA ממקם אותה בשורה אחרת לגמרי, והצעד מיד עורר תגובות עזות.
ברשתות החברתיות הופיעו מאות תגובות - חלקן תומכות, אך רבות מהן נזעמות. "אפשר לדמיין יהודים במלחמת העולם השנייה יוצאים בקמפיין למען הגרמנים? זה מגוחך", כתב אחד המגיבים. אחר הוסיף: "אפילו לא עוד סנט אחד. מה עם החטופים שלנו?". תורמת ותיקה ממנהטן אמרה כי הזדעזעה: ״המשפחה שלי תורמת זה דורות לפדרציה, ותמיד חשבתי שהכסף שלנו מיועד לילדים בישראל או לקשישים בקהילה. לא דמיינתי שיום אחד הוא יופנה לעזה. נוח להם להיאחז בפסוקי רחמים כשהם עוזרים למי שחוגג את סבלנו, אבל את המקומות בתורה שמדברים על דין וצדק כלפי אויב - הם בוחרים להתעלם״.
הסערה לא נשארה בגבולות ניו יורק. מאמרים חריפים נגד ההחלטה הופיעו בעיתונות היהודית, בהם טור של הבלוגר היהודי דניאל מאל, שבו כתב כי מדובר ב"מעשה עמוק של בלבול מוסרי", ותקף את ההנהלה על "צדקה כהתייפייפות מוסרית, מנותקת מאינטרסים יהודיים ומהישרדות יהודית".
מנגד, תומכי המהלך מזכירים כי הפדרציה כבר הקצתה מאז 7 באוקטובר סכום עתק של כ-300 מיליון דולר ישירות לישראל, עבור סיוע לנפגעים, קהילות מפונות, שירותי בריאות נפש, בתי חולים ומערכות חירום. "ההקצאה הזו היא אמירה חשובה שהאנושות חשובה", אמר הרב מנחם קרדיטור, רב הבית של הפדרציה, בשידור חי בפייסבוק. "זה לא מבטל את מחויבותנו למשפחה שלנו, ולא יוצר נאיביות שמתעלמת מהפגיעות של הקהילה היהודית. התגובה בכאב היא מובנת".
הוויכוח נוגע בלב השיח הפנימי ביהדות ארה"ב מאז פרוץ המלחמה. הרב דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן, הגדיר זאת כעימות בין "המחויבים המוטרדים" לבין "המחויבים שאינם מוטרדים": הקבוצה הראשונה מנסה לשלב בין תמיכה בישראל לבין דאגה לסבל בעזה, בעוד השנייה רואה בכך התעלמות מסכנת חיים ליהודים. המחלוקת הזאת מתפרצת גם במעמדים ציבוריים: כך למשל, בעצרת למען החטופים בלונדון, שני רבנים פרוגרסיביים שניסו לגנות גם את חמאס וגם את ממשלת ישראל הורדו מהבמה בקריאות בוז.
העיתוי גם הוא משמעותי: ההכרזה של UJA הגיעה לאחר שהאו״ם הזהיר שיכריז על "מגפת רעב" בעזה, ודיווח כי עשרות ילדים מתו מתת-תזונה. במקביל, מדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד הודיעו על כוונתן לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית בעצרת הכללית הקרובה - במהלך שראש הממשלה בנימין נתניהו גינה כ"מתנה לחמאס". על רקע זה, ב-UJA הסבירו כי התרומה גם מסייעת "לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל" מול ביקורת גוברת.
מעבר לוויכוח הפוליטי, הדיון סביב התרומה הפך לסמל לשאלות עמוקות יותר של זהות ועתיד. בעיתונות ובטורי דעה דובר על "מלחמת אזרחים קטנה" בתוך יהדות ארה"ב. חלק מהכותבים הזהירו כי הוויכוח עלול לשחוק עוד יותר את החיבור בין יהדות התפוצות לישראל. אחרים טענו כי דווקא השיח הזה, הקשה והכואב, מוכיח את חיותה של הקהילה. המתנגדים מתארים את המהלך כסטייה מסוכנת מתפקידה המסורתי של הפדרציה – להגן בראש ובראשונה על יהודים. "המשאבים מוגבלים, וקהילות יהודיות בארה"ב עצמן זקוקות לסיוע", כתבו מבקרים, שהצביעו על בתי ספר יהודיים במצוקה כלכלית, קשישים ללא טיפול וסטודנטים שמתמודדים עם גל אנטישמיות בקמפוסים.
מנגד, תומכי התרומה מתעקשים כי היא מגלמת ערכים יהודיים עתיקים - "צלם אלוהים", קדושת החיים, והחובה להעניק חמלה גם בעת מלחמה. גולדשטיין עצמו כתב במכתבו: "מה שרבים מאיתנו חשים הוא צירוף של יגון בלתי נסבל, כעס, והציווי המוסרי – הציווי היהודי – לפעול".
העימות סביב המיליון דולר של UJA הפך איפוא ליותר משאלה של פילנתרופיה. הוא חושף את הקרע סביב זהותה של יהדות ארה"ב במלחמת עזה: האם המשימה היא לדאוג קודם כול ליהודים ולישראל, או להפגין אוניברסליזם מוסרי גם כלפי הפלסטינים? כשברקע מתגברות הקריאות להכרה במדינה פלסטינית והאזהרות של האו״ם מפני רעב, השאלות הללו מקבלות משמעות קיומית. עבור המבקרים, זהו סימן לאובדן מצפן מוסרי. בעיני תומכי המהלך, זו עדות לנאמנות לערכי הליבה של היהדות, דווקא ברגע של חושך.
