שאלת עתידה של הילדה סופיה בפרשה הטרגית של החלפת העוברים שבה למרכז הבמה לאחר שבשבועות האחרונים הפך בית המשפט המחוזי בלוד החלטה קודמת, והותיר את סופיה הקטנה אצל הוריה המגדלים, גם בהיעדר קשר גנטי ביניהם. באירוע כה סבוך וטראגי, אין בכוחו של איש לחרוץ גורלות בהינף יד, וטיעונים כבדי משקל לשני הצדדים יידונו בבית המשפט העליון. לאור ההשלכות הרוחביות של ההחלטה, יש מקום להתעכב על שני היבטים מרכזיים שהשפיעו על גיבוש הכרעת הדין הקודמת ביהמ"ש המחוזי, ובהם ותאוריית ההתקשרות ו"עיקרון הוודאות", ולדון במורכבויות ההתפתחותיות והנפשיות של ילדים בעידן הנוכחי המשליכים על כל שלבי החיים, מעבר לנקודת הזמן הנוכחית.
הורות בעידן החדש
ראשיתה של הסוגייה בטעות איומה, בה הוחזר העובר של זוג הורים גנטיים אל רחמה של אישה אחרת - האם שילדה ומגדלת עם בן זוגה את סופיה כיום. טעות, אשר לפי הניסיון המצטבר בארץ ובעולם, עתידה בסבירות גבוהה לחזור על עצמה, ושייכת לפרק חדש בעידן "ההורות הטכנולוגית". הוא דורש הסתכלות רחבה על מושגי טובת הילד, מתוך הבנה כי כאשר חלק מהתיאוריות (לרבות תאוריית ההתקשרות) נכתבו, איש לא העלה על דעתו שאם יולדת לא תהא גם אם גנטית, שיכולה להיות פונדקאות, תרומות ביציות ועוברים, ועוד התפתחויות שעתידות לבוא. אלא שחרף היבטים משיקים, אף אחת מאלו אינה סוגית בת השוואה. ההורים הגנטיים לא התכוונו למסור את עוברם ורצו לשאת את ההיריון בעצמם. ההורים המגדלים לא ידעו כי העובר אינו משויך להם גנטית ולא בחרו בתרומה על מנת לממש את כמיהתם להיות הורים לילדה. בהיעדר תשובות מפורשות בחוק ובפסיקה לסוגיה, נגע פסק הדין בשאלת טובת הילדה והתפתחותה, ובניסיון לייצר קו מנחה וודאות לעתיד.
התפתחות וזהות הילד: לא על ההתקשרות לבדה
אין ספק שהתקשרות הינה תהליך בסיסי ורב משמעות בהתפתחות תקינה ובטוחה, ולא במקרה עמדו על כך שופטי המחוזי בפירוט לאורך פסק הדין. יצירת קשרים משמעותיים עם דמויות מטפלות עיקריות בשנים הראשונות לחיים הכרחית לבנית זהות יציבה. ובצד זאת, ברור כי מושג ההתקשרות לא יכול לעמוד במנותק מההקשר והנסיבות החריגות של המקרה. בעוד חלפו למעלה משנתיים מלידתה, יש לזכור שכל חייה לפניה, ובמהלכם תקופות קריטיות של בניית תחושת השתייכות וזהות לאורך זמן.
הדיון חייב לקחת בחשבון את כלל ההיבטים הבונים זהות ובתוכם גם קשר דם, דימיון פיזי, מנטלי והתנהגותי לבני משפחה החולקים מטען דומה, וצורך עז להתחקות אחר שורשיך. ילדים זקוקים לתחושת רציפות והבנה של מקורותיהם, וזאת על מנת לפתח תחושת זהות יציבה. הספרות המקצועית והניסיון הקליני מלמדים אותנו שילדים שגדלים בסביבה המכחישה חלקים מזהותם עלולים לפתח קשיים בגיבוש זהות עצמית מלאה ואינטגרטיבית. בצד אלו ישנו משקל משמעותי גם למידע רפואי חיוני הקשור ברקע ובהיסטוריה המשפחתית, גורמים גנטיים המשפיעים על התפתחות קוגניטיבית ורגשית ועוד שלל היבטים, שכל אחד לבדו עשוי לעצב את סיפור חייה של הילדה. כך או אחרת, כל ניסיון לברוח משאלות עתידיות מורכבות, יותיר לסופיה את המפגש עמן בהמשך חייה.
אין להתעלם גם משאלת קשיי המעבר האפשריים ככל שיידרשו, אשר נידונו רבות בערכאות השונות. כאן יש מקום להזכיר וללמוד ממודלים ומקרים אחרים בהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים נדרשים לעיתים למעברים בין מטפלים עיקריים, או מתהליכים דומים מעולמות האומנה או משפחות מורכבות .כך למשל, בקרב משפחות אומנה, פעוטות אשר עברו התקשרות ראשונית בטוחה, יוכלו לייצר התקשרות שניונית בעת השיבה למשפחתם הביולוגית.
ודאות במחלוקת: הדרך לבניית סיפור בריא
בראייה צופת פני עתיד, קבע בית המשפט המחוזי כי נוכח התפתחות טכניקות ההפריה המלאכותית והחשש לטעויות אנוש, יש להעדיף את עקרון הוודאות והפשטות, שלפיו האם היולדת היא אימו של היילוד. עיקרון זה, לפי פסק הדין, יקנה ודאות בנוגע לתוצאות טעויות עתידיות בהליכי פריון מלאכותי, ויאפשר מסגרת ברורה ופשוטה להכרעה במקרים דומים, מבלי להידרש להמתנה וחיפוש אחר קשרים גנטיים.
"עקרון הוודאות" מניח מורכבות נוספת בעידן הבדיקות הגנטיות הזמינות, ובעידן מהפכת המידע, בו "הסיפור המלא" יהיה נגיש לילד/ה בלחיצת כפתור. גילוי מאוחר או אקראי של האמת עלול לגרום למשבר זהות מורכב אף יותר מאשר התמודדות מתוכננת ומותאמת לאורך הדרך
הפעוטה סופיה, כמו גם ילדים אשר עתידים להיוולד למשפחה אחרת, יצטרכו לבנות את סיפור חייהם במהלך ילדתם התבגרותם, שעלולות להיות מורכבות. אלו שאלות שקשה מאוד לפתור בשם ודאות ופשטות, כיוון שמישהו לבסוף יצטרך לחיות עמן. היות וזו מציאות שנכפתה על כלל המעורבים, ההורים המגדלים - יידרשו לבטח לענות על שאלות ולהסביר לילדה מדוע היא גדלה במשפחה שאינה דומה להם ומהן הנסיבות שהובילו את מסלול חייה, וההורים הגנטיים – באשר הם, יידרשו גם הם לתקשר לילדה את סיפורם, ולהסביר את התנהלותם (בין אם החליטו להיאבק או לוותר). הרשויות– יצטרכו להסביר לאזרחים הבגירים את ההיגיון המסדר מאחורי החלטות דרמטיות, דוגמת העברתם בגיל צעיר, או הותרתם בתוך סיפור שמקורו בטעות.
דנה עמישרלבסוף, "עקרון הוודאות" מניח מורכבות נוספת בעידן הבדיקות הגנטיות הזמינות, ובעידן מהפכת המידע, בו "הסיפור המלא" יהיה נגיש לילד/ה בלחיצת כפתור. גילוי מאוחר או אקראי של האמת עלול לגרום למשבר זהות מורכב אף יותר מאשר התמודדות מתוכננת ומותאמת לאורך הדרך.
מובן אם כן כי שאלת טובת הילדה רחבה משנדמה. כאנשי מקצוע, אין בכוחנו לעשות "צדק", ואיש לא היה רוצה להתחלף עם מי מהשופטים בהחלטה כה כאובה ונפיצה. כל שביכולתינו הוא להציף היבטים מקצועיים נוספים, שכך או אחרת - ילדים במקרים מסוג זה יפגשו בהם בעתיד. חובתנו לוודא בזהירות שבשם הוודאות, אנו לא זורעים גם זרעי מורכבות ומשברי זהות בקרב פעוטות עתידיים במקרים דומים. המקרה הזה הוא הזדמנות לשקוד היטב על הנוסחה שתאפשר בניית זהות יציבה וסיפור נכון בהמשך החיים.
ד"ר דנה עמישר היא פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ומנהלת היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך בבית החולים רמב"ם
