בשנת תשפ"ד (2024) חלה עלייה בשיעורי הזכאות לתעודות בגרות בקרב תלמידים שלמדו במהלכה בכיתה י"ב, שעומדים על 76.6%, בהשוואה ל-76.3% בשנת תשפ"ג (2023) שקדמה לה - עלייה של 0.3%. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית הארצית" שפרסם היום (שלישי) משרד החינוך. עיינו כאן ובחנו את הנתונים המלאים מהתיכון שלכם.
4 צפייה בגלריה
מורה נחטפה, תלמידה ואביה נרצחו - אך התלמידים הצליחו בגדול. בית החינוך נופי הבשור
(צילום: מועצה אזורית אשכול)
התמונה החינוכית מהשנה הראשונה של המלחמה (שנה שמתחילתה ועד סופה התנהלה מלחמה) מציגה כאמור עלייה קלה בשיעור הזכאות לבגרות: עלייה בזכאות במגזר החרדי; סגירת הפער בין המגזר הערבי ליהודי, עם יתרון קל למגזר הערבי; צמצום הפער בין בנים לבנות; עלייה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות; וצמצום על רקע פערים כלכליים-חברתיים - שקיימים עדיין.
למרות השיפור בצמצום הפערים ניתן לראות - כמו בעשורים האחרונים - כי המוסדות המובילים הם לרוב ברשויות "חזקות" במרכז הארץ, בתי ספר ממיינים, אולפנות וישיבות, ובתחתית - בתי ספר מהפריפריה.
הנתונים משקפים הצלחה בפני עצמה, אך הם מקבלים חשיבות רבה יותר משום שמדובר בתקופה מאתגרת של מלחמה קשה, עשרות אלפי תלמידים שפונו מבתיהם, מורים ובני זוגם שגויסו, וכל אלה כשהתלמידים גוררים פערים מתקופת הקורונה.
התמונה החינוכית כוללת הנתונים מציגים תמונת מצב עדכנית של מערכת החינוך בישראל, שבוחנים את הישגי התלמידים, מגמות השיפור, רמות ההתמדה והנשירה, וכן את היקף התקצוב הדיפרנציאלי והשקיפות התקציבית. במשרד החינוך מציינים כי מדובר במדדים מרכזיים להבנת מצבה של מערכת החינוך ולמדידת ההתקדמות בתחומי השוויון, המצוינות וההשקעה בפריפריה.
בשנת תשע"ט (2019) עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות על 69.7%, והנתון הנוכחי של שיעור הזכאות משקף עלייה של כ-7% תוך חמש שנים.
בשנת הלימודים תשפ"ד למדו בחטיבות העליונות (כיתות י'–י"ב) 446,365 תלמידים, מתוכם 126,674 תלמידי י"ב במסגרות חינוך המגישות לבגרות. כ-39.4% מהתלמידים בי"ב למדו במגמות טכנולוגיות - בכללן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב. מתוך כלל בתי הספר ישנם 65 תיכונים שבהם 100% מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות - מרביתם במגזר הדתי והחרדי.
שר החינוך יואב קיש מסר: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור - שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית. אני מבקש להודות למורות ולמורים, ליועצות וליועצים, למנהלות ולמנהלים, שמובילים קהילות חינוך שלמות. למנהלי המחוזות שמכוונים את העשייה בשטח, לאנשי המטה שפועלים במסירות יומיומית, ולהנהלה הבכירה של המשרד - על האחריות, הגמישות והחוסן שהפגינו לאורך תקופה מאתגרת, ועל היכולת לשמור על מערכת חיה, לומדת ומשיגה גם בתנאים המורכבים ביותר".
מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני מסר: "מאחורי המספרים האלה עומדת מציאות אנושית של עבודה יומיומית בשטח - של מורים, מנהלים ואנשי מטה שהמשיכו ללמד, לתמוך ולכוון גם בתנאים מורכבים. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד, אלא גם התקדמה. זו תוצאה של שיתוף פעולה, הקשבה לשטח וניהול שקול שמאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו".
פערי הזכאות בין יהודים לערבים ובין בנים לבנות - והמצטיינים
בשנת תשפ"ד שיעור הזכאות במגזר הערבי עמד על 78.3%, ובכך עבר את זה שבמגזר היהודי, שעמד על 77.8%. מדובר בפער של 0.5% לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת המגזר היהודי בשנת תש"ף. במגזר היהודי עומד שיעור הזכאות בקרב יהודים שאינם חרדים על 86.8%, לעומת 26.7% זכאות בקרב יהודים חרדים. במגזר החרדי חלה עלייה של 0.5% זכאות משנת תשפ"ג לתשפ"ד.
במקביל, הפער בין בנים לבנות הולך ומצטמצם: בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"ף. בעוד שהבנות הגיעו לשיעורי זכאות של 76.8% בתשפ"ד, שיעורי הזכאות בקרב הבנים עמדו על 76.5%.
לפי המשרד החינוך, עלייה נרשמה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות: מ-12.4% בשנת תשפ"ג ל-13.1% בשנת תשפ"ד. מדובר ב-16,538 תלמידים מצטיינים בשנת תשפ"ד, לעומת 15,793 בשנה שקדמה לה.
שיפור באנגלית - ומה עם מתמטיקה?
בקרב שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת 5 יחידות לימוד באנגלית נרשמה עלייה של 0.6%. בשנת תשפ"ד עמד שיעור הזכאים על 46.8%, לעומת 46.2% בשנה שקדמה לה.
מנגד, במתמטיקה נרשמה ירידה קלה: משיעור זכאים לתעודה הכוללת 5 יחידות לימוד במתמטיקה של 16.2% בשנת תשפ"ג, ל-16% זכאות בשנת תשפ"ד - ירידה של 0.2%.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות טכנולוגית ברמה גבוהה הכוללת לימודי מדעים, פיזיקה או מחשבים, עמדה של 10.8% בשנת תשפ"ד - בדומה לשנה שקדמה לה.
התקצוב - והפערים
מנתוני משרד החינוך לשנת תשפ"ד עולה כי הפערים החברתיים-כלכליים הצטמצמו: הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ-22% בשנת תשע"ט ל-13.9% בשנת תשפ"ד - ירידה של יותר מ-8% תוך שש שנים. 85% מהתלמידים מהשכבות החזקות זכאים לתעודה, לעומת 71.1% מהתלמידים מהשכבות החלשות.
בבתי הספר היסודיים, תלמיד באשכולות 2-1 מתוקצב ב-25,867 שקלים, לעומת 20,855 שקלים באשכולות 10-9. בחטיבות הביניים הפער גדול יותר - תקצוב של 29,523 שקלים לתלמיד באשכולות 2-1, לעומת 23,207 שקלים לתלמיד באשכולות 10-9.
העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר ועומדת על 24,177 שקלים, לעומת 23,650 שקלים לתלמיד במגזר היהודי. בחטיבה העליוני שיעור השינוי בשנים האחרונות, מתשע"ט לתשפ"ד, גבוה ב-14% לטובת המגזר הערבי.
כמו כן, בפרק העוסק בשקיפות תקציבית עולה כי תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב-20% יותר. במקביל, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב בממוצע ב-26,045 שקלים, לעומת 22,047 שקלים בלבד במחוז המרכז.
במשרד החינוך הוסיפו כי לפי הנתונים, שיעור הנשירה הארצי ירד ל-0.9% בלבד (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.5% בשנת תשע"ה.
התיכונים שהצליחו בגדול
כנגד כל הסיכויים, תלמידי תיכון נופי הבשור שבמועצה האזורית אשכול - שחוו את הטבח הרצחני ב-7 באוקטובר ואיבדו חברים ובני משפחה - הצליחו יחד עם הצוות החינוכי להתכנס ללמידה לקראת בחינות הבגרות, וסיימו עם הישג ענק - 95.62% זכאות.
כלומר, בוגרי י"ב בנופי הבשור בשנת 2024 לא רק שמרו על הישגיהם תחת שגרה של ירי טילים וריצה למרחבים מוגנים, אלא אף שיפרו אותם והעלו את אחוזי הזכאות לתעודת בגרות, שעמדו על 92.94% בתשפ"ג.
בוגרי השכבה התפרסמו כשגילו מנהיגות ובגרות וביקשו חודשים ספורים אחרי פרוץ המלחמה משר החינוך יואב קיש להקים עבורים פנימיה בעין גדי - והוא נענה לבקשתם. בינתיים, התלמידים הללו הספיקו גם לסיים שנת שירות - וכעת הם כבר חיילים.
תלמידי בית הספר התפזרו לאזורים שונים ברחבי הארץ, מה שגרם לריחוק פיזי ביניהם וללמידה בנפרד מחבריהם, ובשל כך ביקשו להקים עבורם את הפנימיה - כדי לסיים את שנת הלימודים האחרונה יחד עם חבריהם לשכבה ועם חלק מהצוות החינוכי שליווה אותם לאורך שנות הלימודים בנופי הבשור.
בית הספר איבד ב-7 באוקטובר תלמידים, מורות, אנשי צוות ובוגרים, ומאז - לצד הליך השיקום וההחלמה מהטראומה - מקיים למידה ומסייע לשכבות הבאות לצלוח את התיכון ואת בחינות הבגרות. מנהל התיכון דני לייבוביץ מסר: "חד-משמעית ההישג בבחינות הבגרות הוא ניצחון גדול של התלמידים והצוות החינוכי. עצם ההישדרות של הרבה מהם לאחר מה שעברו, כשהם מצליחים לצמוח ולתפקד - זה הישג גדול ומרשים".
לייבוביץ, שהגיע לבית הספר בחודש מאי 2023 לחפיפה לקראת כניסתו לניהול בית הספר, הוסיף: "באותה שבת נחטפה מחנכת אחת הכיתות בשכבה, ליאת אצילי, והושבה בעסקה הראשונה. כמו כן, תלמידת השכבה מור מאיר מקיבוץ נירים, ואביה דורון, שהיה מאבטח אהוב בבית הספר, נרצחו. קהילת אשכול והתלמידים בפרט חוו אסון שאין לו אח ורע, והאינסטינקט הראשוני היה לעזוב בצד כל מה שקשור ללימודים ולעסוק קודם כל בהישרדות ובאיסוף השברים כשחברתם ואביה נרצחו ומחנכת נחטפה".
גם בתיכון אורט שלומי, שתלמידיו פונו עם משפחותיהם, למדו במהלך השנה והצליחו גם הם להעלות את שיעור הזכאות לתעודת בגרות - מ-80.7% ל-84.72%, למרות הקשיים. מלי זגורי, מנהלת אורט שלומי, אמרה: "נתוני משרד החינוך שמתפרסמים היום מהווים גאווה גדולה עבור כל קהילת אורט שלומי. את ההישג הזה יש לזקוף לזכותם של הצוות המסור ושל התלמידים שלנו. הצוות, רובו ככולו, היה מפונה, וכולם כאחד ראו לנגד עיניהם את הצלחת התלמידים, הניסיון לשמור על שגרת לימודים ואת השמירה על החוסן שלהם. והתלמידים עצמם, על אף הקשיים, הפינוי והמלחמה, המשיכו לדבוק במטרה וברצון להצליח - שהובילו אותם לתוצאות שמשוות לכולנו נחת".
