ההקלות בהנחיות פיקוד העורף שעליהן הודיע צה"ל הערב (רביעי) עוררו בלבול ותהיות רבות בקרב הורים לילדים. בשעה שהם אמורים לחזור לעבודה - במידה שיש במקום העבודה שלהם מרחב מוגן, הילדים שלהם אמורים להישאר בבית, מאחר שמסגרות החינוך עדיין לא ייפתחו. "יש פה בהחלט פער גדול", אמרה אם אחת. "אני מתקשה לראות איך אפשר יהיה לגשר על הפער והציפייה במציאות כזו מעוררת תסכול".
ההנחיות החדשות קובעות כי מהיום בשעה 18:00 ועד יום שישי ב-20:00, בכל האזורים בארץ למעט קו העימות, גולן צפון, גולן דרום, בקעת בית שאן, בקעה, ים המלח, ערבה, אילת ועוטף עזה, ניתן יהיה לקיים התקהלות של עד 30 אנשים, ובתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
"אנחנו חלק ממשהו גדול - זה המסר שאנחנו מעבירים לילדים"
הודיה וישראל גליק מתגוררים ביישוב עשהאל בדרום הר חברון. הם הורים לחמישה ילדים בטווח גילים 15-3. ישראל, יועץ משכנתאות בימים כתיקונם, נמצא בסבבי מילואים מ-7 באוקטובר. "בסוף, המסר שאנחנו מעבירים לילדים הוא שאנחנו חלק ממשהו גדול. למרות הקושי והדאגה אלה מחירים שאנחנו מוכנים לשלם", אמרה הודיה, עובדת סוציאלית שמנהל דיור מוגן בבאר שבע.
לדבריה, "ראיתי את ההנחיות המעודכנות. יש בזה משהו משמח ומעודד ואני מאמינה שזה חשוב וחיוני למשק. ברמה האישית אני עובדת במקום גמיש ומכיל ולכן אני פחות מוטרדת, אבל בפן המעשי יש פה בהחלט פער גדול בין ההנחיות לבין היעדר מסגרות לילדים וזה מעלה תמיהה גדולה לרוב המשפחות מסביבי, בעיקר אלו שמתמודדות עם אבא מגויס ואמא שצריכה עכשיו לצאת לעבודה. אני מתקשה לראות איך יהיה אפשר לגשר על הפער הזה והציפייה מהורים לחזור לעבוד במציאות כזאת מעוררת תסכול".
"אלו לא הקלות"
שלמה סולומונט (36) כבר הוקפץ לסבב רביעי של מילואים בתחילת חודש מאי, ובסוף השבוע האחרון היה אמור לצאת ל"אפטר" כדי להיות עם משפחתו, אבל בשל המצב הביטחוני הוא הוקפץ חזרה לבסיס. אשתו צופיה (35) נשארה בביתם בצור הדסה לבדה עם שלושת ילדיהם, דניאל (10), מעין (4) ואחיה (3). "זה היה קצת שוק והזכיר את השבעה באוקטובר", אמרה צופיה.
ומה דעתה על ההנחיות החדשות? "אלו לא הקלות כי הילדים עדיין בבית. כל עוד הילדים לא במסגרות אני לא מבינה איך המשק יחזור לפעול. אני שומעת חברות שמבחינתן זה כמו לחזור להיות הורה לתינוק שרק נולד. הכול סביבו. ביום הכל בסדר, אבל חוששים מהלילה. אתה לא יודע אם ללכת לישון כי אולי תהיה אזעקה. האזעקות מנהלות אותנו. כל שעה ילד אחד צריך משהו אחר".
"קשה לי יותר לקום ולעזוב את הילדים"
בתווך שבין הורות למילואים יש גם בעלי עסקים שמתמודדים עם אתגרי התקופה. יאן מלמד (39), היא צלמת לידות מבאר שבע, ואם לארבעה ילדים, הבכור בן 13, תאומות בנות 12 ובן הזקונים (7). הבעל, מילואימניק ששכל את אחיו במבצע "צוק איתן". "בעתות מלחמה ומבצעים, יש דאון מאוד גדול בכל הנוגע לעסקים. למרות שלכאורה לידות אף פעם לא מפסיקות. כשפרצה המלחמה היה גל של אנשים שהיו בלהט של תיעוד הרגע, תיעוד של חיים ותקווה, והייתה עבודה. היום קשה נורא למנף דברים בגלל המלחמה", היא מתארת. בשבוע שעבר היא חנכה את תערוכת הצילומים שלה בצלמניה בבאר שבע.
בעלה של יאן במקור מקיבוץ נירים, וכל המשפחה שלו מפונה, מה שמוסיף עוד לקושי המשפחתי. "הילדים התרגלו לחיות במצבי חירום. הבנות קצת עוזרות לי בעבודה, ואני מנסה להעסיק אותן בכל דרך שהיא. בבית אנחנו עושים אליפויות טאקי ומבשלים הרבה. יש המון זמן מסכים כדי לאפשר לי שקט. אני נותנת להם לעלות לזום של בית ספר כי זה מפגש חברתי. אבל אני לא לוחצת עליהם עם שיעורי בית. אני בוחרת את המלחמות שלי במלחמה הזו".
באשר להנחיות פיקוד העורף, היא אמרה: "אני נאלצת להוריד רגל מהגז עם העבודה, אני מצלמת רק בסורוקה, קרוב לבית. השכנות עוזרות. הילדים יודעים ללכת לממ"ד, אז אם אני צריכה לעבוד הם יודעים להסתדר ואני דואגת שיהיה איתם מבוגר. הם מתורגלים ויודעים שאימא ב'כוננות לידה'. הבעיה היא שבעלי לא נמצא פה וקשה לי יותר לקום ולעזוב את הילדים".
מוטי גלר, יו"ר וועד ההורים העירוני בבאר שבע, הוסיף כי "יש את הדילמה מקדמת דנא - מה קדם למה? הביצה או התרנגולת. הם החליטו שיש או ביצה או תרנגולת. יש עבודה אבל אין מוסדות חינוך. אם אין מוסדות חינוך ואין מסגרות - איך מצפים שאנשים יחזרו לעבודה? בעצם, מלכתחילה נתנו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אני מצפה ממשרד החינוך שיישב מול פיקוד העורף ויחליטו- או שיש הקלות ואז יש הקלות לכולם, בהכול. כי במוסדות החינוך יש מקלטים. אז אם מאשרים למקומות עבודה עם מקלטים לחזור לפעילות- שיאשרו גם למוסדות החינוך. דין אחד לכולם. ואם לא? אז לא. אי אפשר לעשות חלק ככה וחלק ככה. זה לא עובד".
