הפרקליטות ביקשה הבוקר (יום רביעי) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לזכות את סיגל איצקוביץ' (33), מהאישום ברצח בנה ליאם בן ה-6, לאחר שלפני שבועיים קבעו שלושה פסיכיאטרים שהיא הייתה בהתקף פסיכוטי. במקום עונש מאסר, ולעיני האב דורון, ביקשה הפרקליטות לשלוח את איצקוביץ' לאשפוז פסיכיאטרי למשך 25 שנים. בית המשפט יפרסם החלטתו ביום ראשון.
בפתח הדיון הודתה איצקוביץ' בעובדות כתב האישום ואמרה: "החלפתי בגדים, יצאתי עם גרזן לכיוון הקניון, רצתי אחרי עוברת אורח, נעצתי את הגרזן במכסה מנוע של רכב מרצדס. התעמתי עם השומר, התפשטתי וביצעתי תנועות מגונות".
במהלך הדיון תהה השופט כיצד הפרקליטות לא התייחסה למקרה שאירע לפני שש שנים, שבמסגרתו עלתה איצקוביץ' על גג בית עם ליאם, שהיה אז תינוק, ומה נעשה מאז. השופט גם התקיל את התובעת ושאל האם לדעתה הרצח יכול היה להימנע, אך לא הייתה לה תשובה.
הרצח האכזרי התרחש בחודש יולי אשתקד, אז נמצאה גופתו של הילד בבית בהרצליה לצד כלבת המשפחה באפי, שגם היא נמצאה מתה. בכתב האישום צוין כי היא דקרה את בנה "עד שהסכין נשברה". לפני שנמצאו השניים, איצקוביץ' יצאה החוצה מביתה עם גרזן, וצעדה לעבר קניון שבעת הכוכבים הסמוך כשהיא יחפה ומגואלת בדם. בדרך לשם הטילה אימה על עוברי אורח, ואז ניסתה לתקוף את המאבטח בכניסה לקניון - והוא נאבק בה עד למעצרה. רק לאחר מכן גילתה סבתו של ליאם על הזוועות בתוך הדירה.
לאורך כל ההליך המשפטי טענה ההגנה כי האם הייתה במצב נפשי מעורער בעת ביצוע המעשה, אך התביעה דרשה להטיל עליה עונש חמור - עד לחוות הדעת הפסיכיאטרית. האם עצמה, מצידה, דיברה בין השאר על שיחות עם חוצנים, וטענה כי נחטפה לחללית.
עוד קודם להחלטת השופטים היום, גורמים משפטיים העריכו כי זו עשויה לשמש תקדים משפטי בנוגע למקרים דומים של טענות לאחריות מופחתת או לחוסר כשירות לעמוד לדין בעתיד.
"כתוצאה מהדקירות של האם נגרמו לליאם לפחות 15 פצעי חתך בגוף, בזרועות ובפנים", נכתב בין השאר בכתב האישום, שם צוין כי האם דקרה את בנה רבות באמצעות סכין מטבח בעלת להב באורך 20 ס"מ. לפי האישום, לאחר שדקרה את בנה בחדר האמבטיה, היא יצאה לסלון הבית, שם יללה כלבתה הפצועה מהדקירות לפני כן - ודקרה אותה שוב עשרות פעמים מחשש שהשכנים ישמעו את היללות.
איצקוביץ' הודתה בחקירתה במעשים המזוויעים שמיוחסים לה, והכתה על חטא. כשנשאלה לגבי הסיבה שגרמה לה לרצוח את בנה, היא השיבה: "אני לא יודעת מה קרה לי. אולי דבק בי שד. הייתי באמוק, ראיתי הכול שחור בעיניים, וקול אמר לי לעשות את המעשה הזה. דקרתי אותם מהר, את הבן שלי ואת הכלבה, לקחתי את הגרזן ויצאתי החוצה מהבית בלי לדעת מה אני עושה. ברחתי לרחוב, הייתי בתוך בלבול עד שעצרו אותי".
דורון הס (38), אביו של ליאם שלא היה בבית בעת האירוע, סיפר כי הבין מה קרה לאחר שהצביע על הרכב של זק"א ושאל את השוטר "אם זו סיגל". "הוא ענה לי שלא", אמר, "אז הבנתי והתמוטטתי על הרצפה. היה שם רכב טנדר על השביל. הושיבו אותי בבגאז' שלו וחוקרת לקחה ממני עדות בשטח. לקחו לי גם את הטלפון הסלולרי. אמרו לי שאני לא חייב אבל נתתי להם. עד היום זה אצלם. גם המחשב, השעון החכם והדרכון. זו הפרוצדורה".
