אחרי כמה ימים של מחאות בקריאה לשחרור החטופים, צעדו אמש (שבת) המונים מגשר המיתרים בירושלים לכיכר פריז, שם התקיימה עצרת מחאה מרכזית בהשתתפות בני משפחות חטופים ותומכים. אחריה, המוחים המשיכו בצעידה ברחוב עזה. אישה עוכבה לאחר שלטענת המשטרה ניסתה לחצות מחסום שהוצב במקום. בתל אביב, בכיכר החטופים, נערכה עצרת בהשתתפות שורדי שבי. ynet העביר את העצרות בשידור ישיר.
נציג צה"ל בשיחה עם משפחת אנגרסט: "הסיכון כבר עלה, והוא במגמה של סיכון גובר מול העצמת התמרון"
עינב צנגאוקר וענת אנגרסט נואמות בעצרת בכיכר פריז בירושלים
(צילום: satview)
ענת, אמו של מתן אנגרסט, שחשפה כי עודכנה על ידי גורמים רשמיים על הרחבת המבצע בעזה והסיכון הכרוך בכך לחיי החטופים, התירה לפרסם קטע משיחת העדכון. "זה אומר שהסיכון כבר עלה בימים האחרונים כתוצאה מהפעילויות של צה"ל טרום התמרון, והוא במגמה של סיכון גובר מול העצמת התמרון, זה מה שזה אומר. זה נכון לגבי כל מי שנמצא בחטיבה הזאת", נשמע הגורם אומר בשיחה.
פרט למשפחת אנגרסט, משפחות חטופים נוספות עודכנו כי ההערכה היא שיקיריהן נמצאים בחיים בעזה.
אנגרסט קרעה את הנאום שתכננה לשאת בעצרת, ובמקומו אמרה: "ראש הממשלה החליט לבצע נוהל חניבעל במתן שלי, בחטופים כולם. זו לא סיסמה - זו המציאות. ראש ממשלה, אבא לילדים, אתה מפריד ביני לבין מתן, בין מתן לחופש שלו, בין החיים למוות שלו. זה לא איום, אם יקרה לבן שלי משהו אתה תשלם על זה, זו מילה של אימא".
עינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר החטוף בעזה, אמרה בעצרת בירושלים: "701 ימים מאז שמתן נחטף ממיטתו בקיבוץ ניר עוז הישר למלתעות חמאס. מה לא עשיתי? ישבתי בשקט שלושה חודשים כי אמרו לנו ששש, הפעילו על המשפחות מכבש הפחדות, 'תהיו בשקט, זה תיכף ייגמר'. לא עזר. התיישבתי בשער בגין בתל אביב יחד עם עוד משפחות חטופים, דרשנו וצעקנו: תחזירו אותם הביתה עכשיו. צעדנו בשמש הקופחת לירושלים, עלינו על כלובים, התראיינו בתקשורת, דיברנו בחו"ל, עשינו הכול - והם לא חזרו".
צנגאוקר תקפה את רה"מ, וכינתה אותו "אבי תורת העסקאות החלקיות והסלקציות, אבי תורת השיסוי, הפילוג וההסתה, אבי תורת ההפקרה וההקרבה". ועוד אמרה: "נתניהו מתחמן אותנו המשפחות, מוליך שולל, מתדרך. סוכני כאוס בלשכתו מדליפים מסמכים מסווגים בניגוד לחוק, מסית נגדנו, נגד האזרחים במדינה, חורך כל חלקה טובה במדינה ובדמוקרטיה, ועבור מה? כדי שטבח 7 באוקטובר לא ידבק בו. נתניהו, המורשת היחידה שלך היא טבח ומחדל 7 באוקטובר. אבל, השקרים שלך לא יעצרו אותנו".
הצעדה מגשר המיתרים לכיכר פריז בירושלים
(צילום: שלו שלום, יאיר פלטי)
ויקי כהן, אימו של נמרוד כהן החייל החטוף בעזה, אמרה בנאומה: "בזמן שאני עומדת כאן מול בית רה"מ, אנחנו בדקות קריטיות - ייתכן שברגעים אלה נחרץ גורלו של הילד שלי, בשליחותך רה"מ. משפחות רבות קיבלו השבוע טלפונים מבוהלים מקציני המודיעין - הוסבר לחלקן שרמת הסיכון ליקיריהן עלתה משמעותית בעקבות הפעולה בעיר עזה. בפעם הקודמת שמשפחות קיבלו שיחות טלפון דומות, זה נגמר ברצח ששת החטופים. האם מחר בבוקר גם אני אקום לקול דפיקה בדלת?".
כהן תקפה את שר הביטחון: "לא מספיק לנו 42 חטופים שכבר נרצחו בשבי? ומה עושה שר הביטחון, המפקד העליון של נמרוד שלי? מעלה ציוץ לטוויטר עם משפט אחד: 'התחלנו'. במה בדיוק התחלת? בלהוסיף עוד איום על חיי החטופים שגם ככה בקושי חיים? במה בדיוק אתה מתגאה? אם שערה משערות ראשו של נמרוד שלי תיפול, אני אדאג שלא תהיה לך דקה של מנוחה כל ימי חייך".
יעל אדר, אימו של תמיר אדר, אמרה בעצרת: "המעבר במאבק להשבת הבן החי לבן החלל הוא קשה, אני נמצאת בבשורה המרה כבר שנה ותשעה חודשים ללא מוחשיות, ללא ודאות, בגעגוע תמידי וכואב.
"אומר כאן ברור - תשוקה וחובתה של אמא להשיב את בנה שאינו בין החיים אינה פחותה מתשוקה וחובתה של אם להשיב את בנה החי. כאן בירושלים אנחנו אימהות החטופים קוראות בזעקה למקבלי ההחלטות ולראש הממשלה - תחתום על הסכם שמשיב את כל החטופים והחטופה, תפסיק את המלחמה הארורה הזאת שגובה עוד ועוד חללים ומסכנת את החטופים, החיים והחללים כאחד.
"מספיק לספר לנו שחייבים להשמיד את כולם-כולם כדי שלא יהיה עוד 7 באוקטובר", היא הוסיפה, "אני רוצה להזכיר לרה"מ שמתקפת 7 באוקטובר קרתה כי חמאס קיבל את כל התנאים להתעצם, להיערך, לבנות מנהרות ולהכשיר לוחמים, כך מתחת לאפנו, עשה מה שהבטיח שיעשה. מספיק להפחיד אותנו".
המונים בכיכר החטופים בתל אביב: את כולם, עכשיו
אילנה גריצווסקי, ששרדה את השבי בעזה, בת הזוג של מתן צנגאוקר, אמרה בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב: "55 ימים הייתי סגורה בחללים בלי אור, לא יודעת אם אשרוד את היום או אמות. בלי אוכל ומים, לועסת פירורים כדי לשכנע את עצמי שאני עוד בן אדם. הממשלה הזו הבטיחה לנו ביטחון, אבל 48 חטופים וחטופה עדיין שם, חיילים גיבורים עדיין מסכנים את עצמם".
העצרת בכיכר החטופים בתל אביב
(צילום: satview)
למתן היא פנתה: "מתן, תלתלים שלי, אני מתגעגעת אליך. אני מתגעגעת לפסטה המוקרמת שלנו, אני מתגעגעת לטיולים עם הכלב שלנו, לצחוק שלנו, לארוחות שישי והבילויים ביחד, לקום מוקדם בבוקר ולסיים את היום מחובקים. אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי, תחזיק מעמד תלתלים שלי, אני נלחמת עליך, תשרוד, עוד קצת אנחנו נוציא אותך. אני לא יכולה, אני נשברת כל יום מחדש. ובכל זאת אני כאן. עומדת ונלחמת על כולם. כי מתן שלי, והאחים והאחות שלנו, צריכים קול. צריכים להיות פה בבית".
ועוד היא תקפה: "זה לא רק פצע אישי שלי, זה כתב אישום מוסרי על הממשלה הזאת, כי בזמן שאנחנו מתפרקים מבפנים, היא עסוקה בהישרדות פוליטית. בזמן שמתן והחטופים נרקבים באפלה, רה״מ נאחז בכיסא שלו. 701 ימים הם לא טעות, זו בחירה. בחירה להפקיר, לשקר, לבגוד באזרחים שלכם".
אילנה גריצווסקי בעצרת בכיכר החטופים, ביום ה-701 למלחמה
(צילום: satview)
מורן סטלה ינאי, שנחטפה ושוחררה בנובמבר 2023, אמרה בכיכר החטופים: "אני כאן לא כקורבן, אלא כעדה חיה. הייתי שם, מאחורי הדלתות הסגורות, באפלה. ידעתי מה זה לאבד את הזמן, להרגיש שנשמתך תלויה בחוט דק, שאין לך שליטה על רגע אחד.
"החטופים הם לא מספרים, הם לא סיסמאות", היא המשיכה, "הם ילדים של מישהו, אחים ואחות של מישהו, הורים וסבים עם חלומות ושאיפות שנקטעו באכזריות, עם משפחות שמחכות להם ליד שולחן ריק מדי. אל תתנו לאיש לפרק אותנו, אל תאפשרו לייאוש להשתיק אותנו. אנחנו יכולים להיות העם שהופך כאב לאור. העם שביום הכי חשוך, נושם תקווה וצועק בקול רם - עדיין יש חיים להציל, יש חלום לממש. עדיין אפשר להחזיר אותם, עכשיו".
אופיר שרעבי, בתו של יוסי שרעבי, חלל חטוף בעזה, נשאה דברים בעצרת: "פעם הייתי ילדה רגילה, עם אבא. יוסי. הוא היה מקשיב, עם העיניים הטובות שלו. הוא היה חכם, ומצחיק, ותמיד ענה בשנייה שהתקשרתי, ותמיד דאג לכולנו. והוא בעיקר היה חי, מאוד חי.
"מאז שאבא נרצח בשבי אני מרגישה שאני תקועה בין עולמות. בעולם אחד, החברים שלי לומדים עכשיו לבגרויות, ואין לי מושג איך אני אצליח לעשות את זה. בעולם אחר אני נלחמת יחד עם אמא שלי והאחיות שלי על ההחזרה של אבא לקבורה, כאילו שזה בכלל משהו שצריך שנבקש אותו. אזרח נחטף מהבית שלו ביום שבת בבוקר לתוך עזה, נרצח בגלל הלחץ הצבאי שהופעל ליד הבית שבו החזיקו אותו - ואנחנו אמורות להתחנן שיחזירו אותו לקבורה?
"ובעולם נוסף, אני עדיין לא מאמינה שהוא נרצח", היא המשיכה, "כל עוד אין קבר, חלקים בי עדיין מחזיקים את האפשרות שאבא יחזור לחבק אותי. מעייף מאוד לחיות בכל כך הרבה עולמות".
אורנה נאוטרה, אימו של עומר נאוטרה, דיברה בכיכר החטופים וסיפרה על בנה: "עומר הוא יליד ארצות הברית. מתוך ציונות ואהבת הארץ, הוא בחר לעלות לישראל ולהתגייס כלוחם וקצין בשריון. ב-7 באוקטובר עומר והצוות היו מהראשונים לצאת לכיוון הגדר מהמוצב בין נירים לבין ניר עוז. עומר נחטף פצוע מהטנק שבו לחם יחד עם חייליו, ומשלא קיבל טיפול רפואי, מצא את מותו עוד באותו יום במנהרות חמאס".
נאוטרה התייחסה לתוכניות להרחבת המבצע בעזה: "הקבינט מחליט לכבוש את עזה בניגוד לעמדת הרמטכ"ל והדרג הביטחוני, בלי תוכנית כיצד הדבר לא יוביל לרצח החטופים. מי שלא נותן תשובות היום – אות קלון ילווה אותו לנצח. המלחמה הזו היא לא רק על החטופים, היא על העתיד שלנו כחברה", היא אמרה, "איך נצא ונקום מהמלחמה הזו תלוי במידה רבה בהחזרתם של החטופים - החזירו אותם הביתה, כבר מאוד מאוחר, לפני שמאוחר מדי".
בעז זלמנוביץ, בנו של אריה זלמנוביץ, אמר בכיכר: "לפני שבועיים ראיתי סרטון שצילם אחד המרצחים ביום הארור שנמשך כבר 701 לילות. הצילום קרוב מאוד, כל פרט נראה, התחבושת על ראשו של אבא מכסה את הפצע שנפער מהמכה שחטף, הדם שטפטף על הזקן, עיניו המבוהלות המביטות באימה, וידיו הכחושות המנסות להיאחז בגבו של הבן העוולה שיושב לפניו. מנסות להיאחז כאילו אין לו מושיע אחר. וזה לא היה כאילו, אבא הופקר בבוקר 7 באוקטובר וגסס במשך 40 ימים בייסורים נוראיים. וממשלת ישראל המעדיפה אדמה על אדם, הבוחרת בנקמה על החמלה, לא הושיעה".
רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה בוחבוט החטוף בעזה, סיפרה בעצרת בתל אביב: "השבוע, ראם הבן שלנו התחיל גן חובה. ילד בן חמש, עם תיק חדש על הגב ועיניים נוצצות. יום שאמור להיות חגיגה, של אבא שמחזיק לילד את היד ומעודד ומצלם בגאווה. אבל אלקנה לא היה שם - וראם נכנס לגן עם חיוך אמיץ שמסתיר לב תמים ששבור לרסיסים קטנים. אין חיבוק של אבא, אין קול של אבא. אבא מוחזק, מעונה, מורעב, תחת איומי רובים במנהרה. אף ילד לא צריך לגדול ככה".
עוד היא אמרה: "אנחנו לא צריכים רחמים, אנחנו לא צריכים סליחה. אנחנו צריכים פעולה. אנחנו צריכים הסכם כולל שיסיים את המלחמה ויחזיר את אלקנה וכל החטופים - חיים, לכאן הביתה. אנחנו צריכים את כל המפונים חוזרים לחיים בבית שלהם. אנחנו צריכים את כל המילואימניקים המופלאים שלנו, חיים כאן בבית. אנחנו צריכים להחזיר את כל החללים שלנו למנוחת עולם, כאן, בארצם. ואני, אני צריכה לדעת שישראל היא עדיין הבית הערכי והבטוח שאליו עליתי מארץ רחוקה".
לאלקנה היא פנתה: "בבקשה תחזיק מעמד. אני לא אוותר עליך לעולם".
לפני העצרות, בני משפחות של חטופים שנרצחו בשבי לאחר שנחטפו ב-7 באוקטובר קיימו הצהרה משותפת בשער בגין בתל אביב, בקריאה לעצור את הרחבת המבצע הצבאי בעזה במסגרת מרכבות גדעון ב'. זאת, בשל הסיכון הכרוך בכך לחיי החטופים שעדיין מוחזקים ברצועה.
בהצהרה נשאו דברים גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת, מרב סבירסקי - אחותו של איתי סבירסקי, ואילה מצגר, כלתו של יורם מצגר. "אנו, משפחות החטופים שנרצחו בשבי חמאס. איבדנו את היקר לנו מכל", אמר דיקמן, "אנחנו מתריעים בפני עם ישראל, הממשלה, הקבינט, גורמי הביטחון: אם תכבשו את עזה אתם תובילו ביודעין לרצח חטופים. דם החטופים יהיה על ידיכם. לא תוכלו לומר שלא ידעתם".
מרב, אחות של איתי, אמרה: "ממשלת ישראל עובדת בהכנת הקרקע לרצח החטופים הבא. זו לא תיאוריה, זו אזעקת אמת שמגיעה מגורמים רשמיים ובכירים. איתי, אחי האהוב, נרצח בגלל הלחץ הצבאי. עוד קודם לכן התרענו וזעקנו על השלכות הלחץ הצבאי, ואחרי שנרצח ביתר שאת. נפגשנו עם כל מי שיכולנו, כולל צמרת מערכת הביטחון, אבל מעולם לא היינו ברגע שבו ממשלת ישראל מכריזה ביודעין על פעולה שתפגע בחטופים. סיימו את המלחמה ותחזירו את כולם".
פורסם לראשונה: 19:39, 06.09.25
