נסיבות חילופי האש שמתנהלים מאז הבוקר (ראשון) ברצועת עזה עדיין לא ברורות מספיק כדי לקבוע מי אחראי להפרות הפסקת האש. מהתחקירים הראשונים שנערכו בצה"ל נראה שאנשי חמאס פתחו באש על חיילים ומפעילי ציוד מכני כבד שהיו בפעילות לחישוף מנהרה בשטח שנתון לשליטת הצבא. האם היו אלה מחבלים שנלכדו במנהרה שצה"ל עמד להשמיד, או שמדובר במחבלים שהגיעו במנהרה אל תוך השטח כדי לפגע בכוחות? אין עדיין תשובות על התהיות האלה, ולכן רצוי שלא למהר ולהגיע למסקנות, בוודאי כל עוד חמאס לא החזיר את כל החללים החטופים.
הפסקות אש, בוודאי בימיהן הראשונים, הן תמיד מועדות לתקריות, קל וחומר כשהכללים שלהן לא מנוסחים בפירוט ובדיוק מספק, כפי שקורה כעת ברצועת עזה. בכל מקרה, האירוע היה בשטח שנתון לשליטת צה"ל, שבו מחבלי חמאס כלל לא אמורים להימצא, וגם אם נלכדו במנהרה כפי שנמסר - הם יכלו להיכנע לפני שצה"ל הרס אותה.
חילופי האש ברפיח, היום
לכן, לחמאס יש אחריות גדולה יותר להפרת הפסקת האש, בנוסף לאחריות שיש לו להפרה הרבה יותר חמורה של תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, כשהם מושכים בכוונה את תהליך החזרת גופות החללים שנחטפו או נרצחו בשבי. הפרות בוטות אלה מצדיקות את התגובה העצימה של צה"ל שלה אנחנו עדים.
עם זאת, גם בקרב מול אויב רצחני ושפל, עדיף להיות חכם מאשר להיות צודק, ולכן, כל עוד לא הושבו כל החטופים, צריך לגלות איפוק ולהשתדל להימנע מפעולות שעלולות להתפתח לקרבות של ממש.
גם בהפסקות אש קודמות במלחמה התרחשו לא מעט אירועים דומים שבהם פתחו לוחמי צה"ל באש על מחבלים שנמצאו במקומות שלא היו אמורים להימצא בהם או שסיכנו את הכוחות, אבל כמעט שלא דווח עליהן. גם בשבוע וחצי האחרונים התרחשו כבר שני מקרים שבהם חמאס הפר במפורש את תנאי הפסקת האש, כשאנשיו ניסו לתקוף לוחמי צה"ל בתוך מגננים שבהם שהו. האירועים האלה לא הביאו לשבירת הפסקת האש או לחילופי אש עצימים, ראשית משום שהמחבלים לא הצליחו ושילמו בחייהם על כך, ושנית, כי ישראל חששה שהדבר יפגע בהליך השבת החללים.
אירועי היום מאפשרים לחמאס לטעון שישראל היא שהפרה תחילה את הפסקת האש, גם אם זה לא נכון. בכל מקרה, התגובה העצימה של צה"ל בתקיפות מהאוויר ומהים מוצדקת לנוכח ההתנהלות הכללית של הארגון, ועוד לפני שהתבררו לאשורן נסיבות התקרית.
אבל האירועים היום מאירים עוד נקודה חשובה: כל עוד קיים "המטרו" של עזה (מנהרות רבות שמאפשרות למחבלים להסתתר ולנוע ממקום למקום ולייצר אמצעי לחימה), ישראל לא תוכל לצאת מהרצועה. זאת היא תוכל לעשות רק אחרי שתוודא שעזה מפורזת הן מכלי נשק והן מתשתיות צבאיות ייחודיות כמו מנהרות הלחימה והשהייה שחפרו ארגוני הטרור.
בשלב השני של ביצוע תוכנית טראמפ תצטרך ישראל לוודא באמצעות גורם מהימן שאכן הושמדו כל המנהרות, או לפחות רובן הגדול. כרגע, כשבשטח עדיין קיימים עשרות קילומטרים של מנהרות, הממשלה וצה"ל לא יוכלו להגיד לתושבי עוטף עזה והדרום שהאיום מהרצועה הוסר ושחמאס לא יוכל להשתקם. המנהרות חיוניות לתהליך השיקום של הארגון, וכל עוד הן שם, כפי שעולה בבירור מאירועי היום, האיום קיים.
