שורד השבי עופר קלדרון, שהוחזק ברצועת עזה במשך 484 ימים, החליט לדבר לראשונה. בצל הפסקת פעימות שחרור החטופים, הוא לא מצליח להפסיק לחשוב על מי שנותרו מאחור. בריאיון ל"כאן 11" הערב (חמישי) הוא קורא להמשיך מאיפה שהעסקה הפסיקה. "אני מאוד רוצה שזה ימשיך, כי מי כמוני יודע איך האנשים שם מרגישים כרגע", אמר.
לדבריו, כשאתה בשבי, אתה יודע - ויכול להרגיש - אם ישנן שיחות או לא. "כשאין שיחות זה אסון. אנשים שם מרגישים שהם מתים והאור בקצה המנהרה כבה", הוא מספר.
בריאיון הוא גם סיפר על המפגשים עם אזרחים שאותם הוא אינו מכיר, בכל מקום. "אני רואה אנשים ברחוב בוכים ומחבק אותם. אני אומר להם תודה רבה. הם העניקו לי את הכוחות לחזור - וזו ההוקרה שלי, להגיד תודה רבה ולחבק".
הוא נזכר ברגעים הראשונים במקום בטוח - כשהבחין בחבריו לקבוצת "הדרדסים הרוכבים", שליוו אותו בדרכו לבית החולים מיד לאחר שחרור מהשבי. "אני רואה את הסרטונים ובוכה כל הזמן", הוא שיתף.
מאז שובו לומד קלדרון בתהליך הדרגתי המאבק שניהלו חבריו עבורו, וקהילת האופניים בכלל. "זה מחזיר אותי לישראל, לפה, לאדמה. הקבוצה שלי היא חלק מהסיפור החזק של לחזור אל האדמה. הם עשו בשבילי המון, אני יודע, אבל כנראה שאני לא יודע מספיק. אני אדע לאט לאט", סיכם.
לשאלה אם שב לרכוב על אופניו השיב קלדרון: "רכבתי פעם אחת, אומנם בעיר, והיה כיף. זה תענוג, זה אוויר לנפש ולראש. זה חופש". ומה הציפיות שלו בנוגע להמשך השיקום: "כרגע יש לי את המשפחה והילדים, ואין יותר טוב מזה. מבחינתי שזה יישאר, אמן".
כשבועיים לאחר ששוחרר מהשבי משפחתו של עופר, ששוחרר בפעימה הרביעית של העסקה, עדכנה כי כמה ימים לאחר שכבר שוחרר מבית החולים שיבא הוא אושפז שם מחדש - בגלל דלקת ריאות. "מספר ימים לאחר השחרור ממחלקת השבים בשיבא, חלה עופר בשפעת שהתפתחה לדלקת ריאות ואושפז שנית בשיבא, שם הוא נמצא במעקב צמוד ומטופל על ידי הצוות הנפלא שדואג לו ומטפל בו", נמסר.
עופר, בן ה-54, נזכיר, נחטף עם ילדיו סהר וארז מביתם שבקיבוץ ניר עוז, והשניים שוחררו בעסקה הקודמת בנובמבר 2023. אחרי ששוחרר בפעימה השנייה בתחילת החודש שעבר, הוא התאחד סוף-סוף עם ארבעת ילדיו.
