מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) השיגה היום (ראשון) ניצחון מוחץ היסטורי במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט. התוצאה מהווה מכה קשה לשמרנים של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, אבל עדיין לא ברור אם היא תספיק למפלגת הימין הקיצוני כדי להרכיב ממשלה במדינת המחוז שבמזרח גרמניה. אם היא כן תצליח להרכיב ממשלה, זו תהיה הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שבה מפלגת ימין קיצוני שולטת במדינת מחוז בגרמניה.
בכיר ישראלי אמר כי התוצאות הן "אזעקת אמת של ימין קיצוני שבגדול מעמיד בסכנה את העניין של חיים של יהודים בגרמניה. זאת אזעקת אמת כי רואים את זה לא רק במחוז הזה. המפלגה הזו היא החזקה ביותר בגרמניה, וישראל לא מדברת איתה כי אף אחד מהמפלגות האחרות לא מדברת איתם". אותו בכיר הזכיר כי AfD תומכת באמברגו נשק על ישראל: "הם לא בעדנו, והם גם בעד להפסיק לסייע לאוקראינה. מנגד יש גם התחזקות של שמאל קיצוני. זה מטריד מאוד".
לפי ספירת 95% מהקלפיות, AfD זכתה ב-44.8% מהקולות לעומת 20.8% בבחירות ב-2021. מפלגתו של מרץ, CDU, ירדה ל-16.8% לעומת 37.1% ב-2021 - צניחה גדולה במדינת המחוז שבה השמרנים שולטים מאז 2002.
רוב המפלגות שללו אפשרות להצטרף לקואליציה בהובלת ה-AfD, ולכן המפלגה תצטרך ככל הנראה להשיג רוב בפרלמנט כדי לעלות לשלטון. אבל התוצאה שהשיגה "אלטרנטיבה לגרמניה" גבוהה יותר מכל תחזית שניתנה לפני הבחירות.
מכה לשמרנים. חגיגה במטה אלטרנטיבה לגרמניה
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
"שמנו את הפוקוס על המדינה שלנו ועשינו מה שאמרנו שנעשה, עשינו היסטוריה", אמר מנהיג המפלגה במדינה אולריך זיגמונד (35), מיד לאחר היוודע התוצאות, "כדמוקרט אני מושיט יד לכל המפלגות הדמוקרטיות האחרות שרוצות להקים קואליציה כדי להפוך את הכיוון של גרמניה".
זאת לא הייתה ההפתעה היחידה בבחירות. מפלגתו של מרץ קיבלה פחות ממה שניבאו לה הסקרים, הצבעה שהביעה את האכזבה העצומה של הבוחרים מביצועי המפלגה. התמונות ממטה המפלגה נראות כמו תמונות מסוכת אבלים, אבל נציגי המפלגה הבהירו שהם לא ישתפו פעולה עם אלטרנטיבה לגרמניה. הדברים נאמרו על רקע ספקולציות לפיהן פוליטיקאים מהשמרנים יערקו למפלגת הימין הקיצוני.
מטה אלטרנטיבה לגרמניה. במפלגה של מרץ הצהירו שלא ישתפו איתם פעולה
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
הירוקים, שהתנדנדו על גבול אחוז החסימה (5%) לאורך כל החודש האחרון, הגיעו ל-8.9%. מפלגת BSW של זארה וגנקנכט - שגם היא פרו-רוסית כמו אלטרנטיבה - קיבלה 5.2%, ואם לא תרד מתחת ל-5% היא צפויה להיות לשון המאזניים. כרגע לשתי המפלגות ביחד יש בדיוק 50%, ואם בסופו של דבר יהיה לשתיהן ביחד רוב מוחלט, יש אפשרות תיאורטית שמפלגת הימין הקיצוני תשלוט בסופו של דבר במדינת המחוז.
עוד לפני המדגמים היה ברור שאלטרנטיבה תגיע להישג שיא בבחירות הללו - והשאלה המרכזית היא אם היא תוכל להקים ממשלה. "החיסון שלנו מפאשיזם הספיק לשמונים שנה", אומר רלף בולמן, פנסיונר שישב עם אשתו ב"קפה פלייר" לקפה שאחרי ההצבעה, "לקח לנו קצת יותר זמן משאר אירופה, אבל היית מצפה שלאור ההיסטוריה שלנו, זה לא יחזור לפה לעולם".
מחנה ה"לא אלטרנטיבה לגרמניה" נמצא בחרדה אמיתית. זיגמונד, המנהיג הכריזמטי והצעיר של אלטרנטיבה שהוגדר בכתבת שער של שפיגל כ"איש המסוכן ביותר בגרמניה", גייס את ההמונים, נסע עם אנשי המטה שלו ומעריציו, חלק לא קטן מהם ניאו-נאצים או אנטישמים ידועים, כיכב בטיק טוק ובאינסטגרם. אם מפרידים בינו לבין האידיאולוגיות שלו ושל המפלגה, אפשר להבין מדוע ההמונים נשרכים אחריו.
תחושת אבל אצל המתחרים. הבחירות בסקסוניה
(צילום: John MACDOUGALL / AFP)
הקמת ממשלה על ידי אלטרנטיבה תכניס אותה לתוך המנגנונים, לשליטה על תקציבים, להשלטת מדיניות הגירתית, חינוכית, תרבותית, ספורטיבית, ותיתן לה גישה למידע רגיש - כשהחשש בין היתר הוא היותה פרו-רוסית.
זה אומר, בין היתר, גירוש המוני (כולל למהגרים חוקיים שעברו על החוק) עד ש"מסלול ההמראות ייחרך", כדברי אחד מחברי המפלגה, הכנסת רוסית ללימודי החובה, דילול של לימוד על תקופת הנאצים, דילול תקציבים למוסדות לזיכרון השואה, הרשאה לשימוש בגז מדמיע בבתי ספר "בעייתיים", הפרדה בכיתות לימוד בין ילדים "רגילים" לילדי מהגרים או ילדים עם צרכים מיוחדים, וניסיון לפרק כלי תקשורת ציבוריים עם אוריינטציה שמאלנית ולהחליפם במשפיענים המקורבים למפלגה.
כל הדברים הללו לא מפריעים ליאנה שטורם, 25, סטודנטית לצילום ילידת המקום. "אני חושבת שיש פה הרבה מסע של הפחדות, עושים דמוניזציה למשהו אחר, חדש, אלטרנטיבי", היא אומרת, "האמת שלכולם נמאס. גרמניה צונחת כבר עשר שנים כמעט בכל תחום, כל ממשלה שמקימים רק תקועה עם עצמה ולא מסוגלת לקדם שום דבר, נמאס, בשבילי ובשביל הרבה אנשים בדור שלי היא מציעה משהו אחר, ולנו לא אכפת כבר לנסות".
"נמאס לנו להרגיש מוזנחים על ידי האליטות מברלין"
"אי אפשר להמשיך לעשות אותו דבר ולקוות שייצא משהו אחר", היא מוסיפה. "נמאס לנו להרגיש מוזנחים על ידי האליטות מברלין. גרמניה משתנה. היא משקיעה המון כסף בחימוש וחיזוק הצבא שלה, חלקים גדולים ממנה מתנערים מהמחויבות לישראל והיהודים, אז בסוף גם הימין יעלה כחלק משבירת הטאבואים.
"ומה יקרה אם אלטרנטיבה תצליח בממשלה פה? אני חושבת שהם צודקים, אני רוצה בחזרה את גרמניה שאני מכירה רק מהסיפורים, לא גרמניה שגדלתי עליה ואני חיה בה עכשיו". נזכיר שוב: אלטרנטיבה היא כבר לא ענין מזרח-גרמני מקומי, היא מובילה גם בסקרים הארציים עם כמעט שלושים אחוז מהקולות. אם יש פה רחש אחד ברור שאפשר לקלוט מתומכי המפלגה, אז זו העובדה שהם לא ממהרים לשומקום. יש להם סבלנות. אם זה לא יקרה היום, זה יקרה מחר. הכשלון וחילוקי הדעות התמידיים והלא ניתנים לפישור בין שאר המפלגות, עובדים עבורם. לפחות שני או שלושה אנשים במרכז מגדבורג החזיקו בידם את הגיליון של שפיגל עם זיגמונד על השער ועם החתימה שלו. הגיליון הפך לפריט נחשק עבור לאספנים.
בשיחות עם ישראלים ויהודים בסקסוניה-אנהלט עולה הרושם שיש סדרי עדיפויות חדשים. "מאז 7 באוקטובר, יש פה ובכל גרמניה את האיחוד של השמאל הקיצוני עם האיסלם הקיצוני, וזה איום הרבה יותר מוחשי, יומיומי על החיים שלי פה כיהודי וישראלי", אמר ל-ynet מוזיקאי שגר במגדבורג, "אני לא אבחר בהם מסיבות מובנות, אבל הם לגמרי לא האויב הכי גדול שלי פה. הם היו, אבל אחרים עקפו אותם בשלוש השנים האחרונות".
הדריסה בחג המולד של 2024. אחד האירועים שגרמו לשינוי
(צילום: REUTERS/Axel Schmidt)
שני אירועים משמעותיים קרו במדינה בשנתיים האחרונות: הראשון היה דריסה של רופא סעודי בשוק חג המולד בסוף 2024. הרופא היה אנטי-מוסלמי שתמך בתיאוריות של הימין, אבל לאף אחד לא נשאר כלום מהזיכרון הזה חוץ מאשר מוסלמי דרס למוות חוגגים נוצרים בשוק חג המולד. ואילו חברת אינטל האמריקאית ביטלה השקעה של 30 מיליארד אירו במפעל לשבבים שהיה אמור להיפתח במגדבורג.
אלו שני אירועים שאין בהם קשר אמיתי, חוץ מזה שכל אחד מהם הוסיף את ליטרת הזעם והתסכול והשנאה לאחר ששולטת פה. "שנים הם אחסנו בתוך עצמם כמויות עצומות של כעס", אומר הבנקאי הפנסיונר רלף בולמן, "ועכשיו כל האנרגיה הרעילה הזו משתחררת לאוויר". הוא חזר להזדקן בנופי ילדותו לאחר קריירה מצליחה במערב. "אבל אם יעלו לשלטון", הוא אומר, "אנחנו נארוז הכול וניסע מפה, הפעם לגמרי מחוץ לגרמניה".
ככל שהתקרב הרגע של התוצאות הראשוניות, כיכר ווילי ברדנט, מול התחנה המרכזית, התמלא במפגינים דמוקרטיים שקראו לחרם על אלטרנטיבה והזהירו שמדובר במפלגה שתביא רק הרס, אלימות וחוסר אנושיות לגרמניה. כמו בקמפיינים של לפני הבחירות, הזעקה שלהם נעלמה בין ההמונים שתמכו באלטרנטיבה והתייחסו אליהם כאל "השליחים מברלין".
