הצהרתו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר על הכרה במדינה פלסטינית, שהגיעה במקביל להצהרות דומות של אוסטרליה וקנדה, מחוללת הערב (יום א') סערה פוליטית בממלכה – כשבימין הבריטי מאשימים את סטרמר, כמו בישראל, במתן פרס לחמאס, בעוד בשמאל שם דורשים ממנו צעדים נוספים, וחלקם אף קוראים לסנקציות אישיות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הסחף למדינה פלסטינית – עוד כותרות:
• שיא הצונאמי המדיני: בריטניה, קנדה ואוסטרליה הכירו במדינה פלסטינית
• אפשרויות התגובה של ישראל, והאיום הבריטי: "תעשו זאת? יהיו צעדי גומלין"
• הפלסטינים חוגגים: "זו הצהרת בלפור שלנו, העולם איתנו"
• הלחץ בימין להחלת ריבונות, והתגובות להכרזות: "כישלון מהדהד של נתניהו"
סטרמר הצהיר על הכרה במדינה פלסטינית כחלק ממהלך בינלאומי שאותה מובילה גם צרפת, ושבמסגרתו צפויות להכיר מדינות רבות בפלסטין – על מנת לשמר לדבריהן את הסיכויים לפתרון שתי המדינות, אל מול מהלכי ישראל ביהודה ושומרון, וכדי ללחוץ עליה לנצור את האש בעזה. סטרמר האשים את ישראל ב"טקטיקות אכזריות" במסגרת הלחימה ברצועה, שהוסלמה בשבוע שעבר עם פתיחת התמרון לכיבוש עזה, וטען שמטרת ההכרה לשמור על "התקווה לעתיד טוב יותר". הוא הכחיש שמדובר ב"פרס לחמאס", עליו הבטיח להטיל סנקציות נוספות, אך הודה גם במרומז שהמהלך נעשה על רקע לחץ פנימי כבד כלפיו – במיוחד מהקהילה המוסלמית הגדולה בבריטניה – לפעול אל מול המתרחש ברצועה, ואמר כי המלחמה מעוררת "פילוג" בממלכה.
סטרמר, נזכיר, נחשב בעבר ועדיין מגדיר עצמו כתומך ישראל. כשהחליף את קודמו בהנהגת הלייבור ג'רמי קורבין, ב-2020, הוא פתח במבצע רחב לטיהור המפלגה מאנטישמיות, ואחרי טבח 7 באוקטובר הוא הגן נחרצות על ישראל אל מול מבקריה ואף התנגד תחילה לקריאות בלייבור לדרוש הפסקת אש מיידית בעזה. אולם ככל שהמלחמה נמשכה הוא הפך לביקורתי יותר כלפי התנהלות ישראל, וכבר במצע הבחירות שלו בשנה שעברה – בחירות שבהן סוגיית עזה הייתה חשובה לבריטים רבים, בפרט מוסלמים – הוא כלל את ההבטחה לקדם הכרה במדינה פלסטינית, אם כי אז הוא הדגיש שהדבר צריך להיעשות רק כחלק מתהליך מדיני. אחרי שעלה לשלטון ביולי אשתקד, סטרמר הקשיח עוד יותר את הטון כלפי ישראל, ומאז כבר עצר חלק מהייצוא הביטחוני אליה והטיל סנקציות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
המהלך הנוכחי נעשה כאמור כשברקע לחץ כבד בבריטניה, עם מחאות נרחבות של פעילים אנטי-ישראליים שבהן נעצרו לעיתים מאות מפגינים בבת אחת, וכשברקע עוד ועוד פוליטיקאים במחנה המרכז-שמאל קוראים לפעול ביתר שאת נגד ישראל ולסיום המלחמה. במחנה הזה נשמעו היום ברכות על המהלך של סטרמר, אבל כאמור – דרשו לפעול מעבר לכך. הבוקר, שעות לפני ההכרזה, כונס דיון חירום של חברי המפלגה הליברלית-דמוקרטית מהמרכז-שמאל – שהינה חלק מהאופוזיציה – וחבר הפרלמנט קלום מילר, דובר המפלגה לענייני מדיניות חוץ, אמר שהיא מברכת על ההכרה במדינה פלסטינית.
סטרמר מכריז על הכרה במדינה פלסטינית
8 צפייה בגלריה
נייג'ל פראג', מנהיג Reform UK שמוביל בסקרים, תקף: "פרס למחבלי חמאס"
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
לדברי מילר, הצעד הזה היה צריך לקרות כבר לפני זמן רב: "זה מהלך היסטורי וחיוני ביותר עבור היכולת להתקדם לפתרון שתי המדינות", אמר, "חיוני שהממשלה לא תראה בהכרה כסוף הדרך בתמיכה בפיתוח של מדינה פלסטינית". הוא קרא לסייע לרשות הפלסטינית להוציא לפועל רפורמות למאבק בשחיתות ולקידום מוסדות דמוקרטיים, ואמר שיש להעניש בצורה נוקשה יותר את ישראל: הוא דרש להטיל חרם על מוצרים מההתנחלויות; להטיל אמברגו נשק מלא על ישראל, כולל על רכיבים של מטוסי F-35; ולהטיל סנקציות אישיות על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הסנקציות עליו, הוא טען, נדרשות "כדי להבטיח שבריטניה לא שותפה לפשעים שלו". מילר הדגיש כי הליבר-דמוקרטים מתנגדים נחרצות לחמאס, אותו תיאר כ"ארגון טרור ג'נוייסדי", ואמר שאסור שיהיה לו תפקיד כלשהו בממשלה פלסטינית עתידית. הוא קרא גם לארה"ב לפעול לסילוק מנהיגי חמאס מקטאר, אלא אם הארגון יסכים לשחרור "מיידי וללא תנאי" של החטופים.
נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת הימין הניצי Reform UK שכעת מובילה בפער גדול בסקרים, על רקע משבר ההגירה בבריטניה, גינה מצדו את ההכרה במדינה פלסטינית ואמר כי היא לא תעשה דבר לקידום שלום במזרח התיכון. "ראש הממשלה טועה", הוא כתב בציוץ ברשת X, "זה פרס למחבלים של חמאס". בסוף השבוע, עוד לפני ההכרזה הרשמית, הוא היה בוטה יותר בגינוי שלו ואמר: "חמאס ומדינה פלסטינית הם דבר בלתי נפרד בשלב זה. זו סטרמר הטיפוסי, הוא לא יכול להחליט איפה הוא עומד". הוא טען כי לא משנה אילו סייגים יכניס סטרמר להצהרתו – כמו הכרזתו על סנקציות נוספות נגד מנהיגי חמאס – מדובר ב"כניעה לטרור ובגידה בישראל".
קמי ביידנוק, מנהיגת המפלגה השמרנית – מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בפרלמנט בלונדון – הגיבה בזעם ממש על הכרזת סטרמר. "זה אסון, פשוט אסון. אנחנו עוד נתחרט על היום שבו ההחלטה הזו נעשתה. זה פרס לטרור, ללא שום תנאי שהוצב לחמאס. זה מותיר את החטופים גוועים בעזה, ולא עושה שום דבר כדי לעצור את סבלם של האנשים החפים מפשע שנקלעו למלחמה הזו", מסרה – וטענה שזהו מהלך פוליטי גרידא מצד סטרמר, על רקע כשליו לכאורה בניהול ענייני הפנים בבריטניה, שנועד "לרצות את השמאל הקיצוני". היא מנתה שורה של כשלים לדבריה, כמו הקושי לעצור את סירות המהגרים החוצות את תעלת למאנש והמצב הכלכלי: "כל מה שאנחנו רואים הוא תוצאה של ראש ממשלה בלי תוכנית עבור המדינה ובלי שיקול דעת. הוא ימשיך להעביר את ארבע השנים הבאות במימוש הגחמות של הלייבור מהשמאל על מנת להישאר בשלטון, וישאיר לנו בלגן א-ד-י-ר לסדר".
8 צפייה בגלריה
דגלי פלסטין בהפגנה בלונדון, החודש. רוב הבריטים מתנגדים להכרה
(צילום: REUTERS/Carlos Jasso)
8 צפייה בגלריה
"לא לציונות". מפגינים בלונדון בצעדה במהלך ביקור טראמפ בשבוע שעבר
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
ההכרה במדינה פלסטינית, כך לפחות לפי סקר שפורסם הבוקר בעיתון "טלגרף", כלל אינה פופולרית בבריטניה – ולמעשה רק 13% מהבריטים תומכים בהכרה כעת ללא תנאי. רוב הציבור – 51% – מתנגד להכרה במדינה פלסטינית בזמן שחמאס עדיין שולט בעזה ולא משחרר את החטופים. ב"טלגרף" ערכו אחר הצהריים סקר אינטרנטי שאינו רשמי ו אינו מדעי, אבל גם הוא מעיד על כך שההכרה אינה פופולרית: 87% ממשתפי הסקר הזה, יותר מ-70,000 גולשים, אמרו שהם מתנגדים להכרה במדינה פלסטינית.
גם בקהילה היהודית בבריטניה, שאשתו של סטרמר נמנית עליה, מביעים שאט נפש מההכרזה שלו. בוועד שליחי הקהילות, הגוף היהודי הגדול ביותר בממלכה, אמרו כי ההחלטה תתקבל ב"חרדה עמוקה" בקהילה שם ובקרב משפחות החטופים. "כפי שחששנו והזהרנו, הדרך שבה בריטניה בחרה להכיר במדינה פלסטינית לא תעשה דבר לקידום הפסקת אש, לשחרור החטופים, לעצירת הסבל של הפלסטינים ברצועת עזה ולקידום שלום ארוך-טווח. היא עלולה לפגוע בקידום היעדים הללו, בכך שתפחית את הלחץ על חמאס ותאפשר לו לטעון שאלו 'פירות' האלימות וההתקוממות".
בארגון יהודי-בריטי נוסף, הקמפיין נגד אנטישמיות, טענו כי מדובר ב"רגע צ'מברליין" של סטרמר – על שם ראש הממשלה הבריטי שניסה, ללא הצלחה, לפייס את הצורר הנאצי אדולף היטלר בשנות ה-30 של המאה הקודמת. "מסתבר שלהבטחה 'לעשות הכול' להחזיר את החטופים הביתה אין משמעות. הממשלה הייתה יכולה – לכל הפחות – להתנות את ההכרה בהחזרת החטופים, אבל סטרמר סירב לעשות אפילו את זה. כל כך דחוף הצורך לעודד את הטרוריסטים ותומכיהם, תוך בגידה בבני משפחות החטופים – שלהם הוא הסתכל להם בעיניים והבטיח לעזור". בארגון טענו גם שההחלטה רק תאריך את המלחמה, והזהירו כי היא שולחת מסר עייתי שיהיו לו השפעות גם בתוך בריטניה: "טרוריסטים איסלאמיסטים ברחבי העולם לומדים את לקחי הבגידה הזו. ההיסטוריה מראה שפיוס מביא בסופו של דבר את התוקפן למפתן דלתך".
ב"דיילי מייל" הבריטי, צהובון הידוע בקו השמרני והלעומתי שלו כלפי סטרמר, כתבו בכותרת הראשית באותיות ענק: "'הפרס לטרור' של סטרמר". בעיתון ציטטו משפטנים שמזהירים מההשלכות של ההכרה הבריטית, כשברקע כבר טענות של פלסטינים בעבר על כך שעליה לשלם להם פיצויים על חלקה בקידום התנועה הציונית, עם הצהרת בלפור, ובהקמתה של מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שבירך כעת על ההכרה של סטרמר, איים בעצמו בעבר לתבוע את בריטניה, ולפי ה"דיילי מייל" דרש שזו תשלם פיצויים "בהתאם לדין הבינלאומי" – ולפי שווי ערך האדמה שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי. בעיתון טענו כי ישנם מומחים לחוק בינלאומי שמעריכים כי סכום של כ-2 טריליון פאונד הוא "מקום טוב להתחיל בו".
ראש המשלחת הפלסטינית בבריטניה חוסאם זומלוט – שכעת יהפוך לשגריר וצפוי מחר להניף את הדגל הפלסטיני מהמטה של המשלחת בלונדון – הדגיש בריאיון ל-BBC כי הפלסטינים רואים בבריטניה אשמה במצבם כיום. "ידי ההיסטוריה הבריטית נמצאות על פני הסכסוך כולו", הוא טען. "אני חושב שהעם הבריטי צריך לחגוג את היום שבו ההיסטוריה מתוקנת, כאשר מתחילים לתקן את עוולות העבר, כאשר יש הכרה בעוולות הללו – וכאשר לוקחים אחריות על העידן הקולוניאלי, בגלל שהעידן הזה הוביל אותנו הישר לרצח העם שמתחולל כיום בעזה, והעידן הזה הוביל לטיהור שני שלישים מהעם הפלסטיני במהלך הנכבה ובמהלך המנדט הבריטי".
