בתוך חודש בלבד, מצבה האסטרטגי והביטחוני של מדינת ישראל השתנה ללא היכר בזכות מדיניותו הנחושה של הנשיא טראמפ. הוא שם פתרון אמיץ ונכון לבעיית עזה, הגדיר בבירור את הקו האדום לאיראן, שחרר 1,800 פצצות במשקל כבד שהגיעו לישראל אחרי שהוקפאו במשך תקופה ארוכה על ידי הממשל הקודם, ושיתוף הפעולה המדיני, הביטחוני והכלכלי רק מתעצם ומתגבר מיום ליום.
עם ישראל כולו מוקיר זאת ובצדק.
לצד התודה הגדולה לנשיא טראמפ על תמיכתו החד משמעית, ישראל חייבת להסתכל קדימה ולדאוג לעתידה ולחוסנה. אם יש משהו שמלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו הוא שבנושא נשק וחימושים, אנחנו חייבים להיות אדונים לעצמנו ולא להסתמך על ייבוא מבנות בריתנו.
במבט על המצב בקמפוסים באוניברסיטאות בארצות הברית, שממומנות בחלקן על ידי גורמים שאינם אוהדי ישראל בלשון המעטה, אפשר לזהות באופן מובהק את שנאת ישראל. כל בר דעת מבין שמהקמפוסים האלה ייצא בעוד מספר שנים הנשיא האמריקאי הבא וישראל עלולה להיות בבעיה קשה מאוד.
לאורך המלחמה האחרונה היו לא מעט חברות ומדינות בעולם שהחליטו לעכב או לעצור ייבוא רכיבים קריטיים למערכות נשק ולמערכות ביטחון שמיוצרות בישראל. חלקן עשו זאת בשקט וחלקן יצאו בפומבי. הגדילה ועשתה צרפת אשר מנעה את השתתפותן של החברות הביטחוניות בתערוכת הנשק החשובה בפריז.
האמברגו הביטחוני הציב בפני מערכת הביטחון אתגרים לא פשוטים שחלקם השפיעו על קצב הלחימה, על היכולת להגן על הכוחות הלוחמים בשטח ועל היכולת לשמור על העורף. מול האתגר הגדול, ניצבו המהנדסים ואנשי הפיתוח הטובים ביותר בעולם בתעשיות הביטחוניות הישראליות, נמצאו פתרונות לחלק גדול מהחוסרים וכן זוהו אלטרנטיבות מקומיות. יחד עם זאת, האמברגו הביטחוני שכבר הופעל בעבר על מדינת ישראל חייב ללמד את כולנו שיעור חשוב בעצמאות ביטחונית.
כיום, החברות הביטחוניות הישראליות, בבעלות ממשלתית או פרטית, חתומות על מערכות שהן פאר היצירה הביטחונית: חץ, שרביט קסמים, כיפת ברזל, מכ"מים מתקדמים ועוד פיתוחים רבים שהשתיקה יפה להם. לא סתם הביקוש בעולם לתוצרים של התעשיות הביטחוניות שובר שיאים עם צבר הזמנות של מיליארדי דולרים.
מכאן הפנייה שלי לרה״מ, לשר הביטחון, לשר האוצר ולשר הממונה על החברות הממשלתיות: כדי לוודא שביטחון ישראל יישמר וכדי שביטחוננו יהיה תלוי רק בעצמנו, חייבים לשים בראש סדר העדיפויות את פיתוח התעשיות הביטחוניות.
הפיתוח כולל הזרמה של תקציבים משמעותיים למחקר ופיתוח, הקלות בבירוקרטיה ושחרור חסמים שיאפשרו לחברות הממשלתיות להתפתח ולגדול משמעותית, ובעיקר יאפשרו לנו להתחרות בשוק התעסוקה ולגייס את העובדים הטובים ביותר שיגיעו להייטק הביטחוני במקום לחברות הטכנולוגיות המובילות בעולם. זה צריך להיות אינטרס עליון של המדינה.
בנוסף, מערכת החינוך הישראלית צריכה להתאים את עצמה לאתגרי המחר ולייצר כבר מגיל צעיר מסלולים טכנולוגיים ייעודים לתלמידים בבתי הספר לפיתוח מערכות טילים להגנה והתקפה, מכ״מים ואמצעי לחימה נוספים. התלמידים בבתי הספר לא ילמדו איך לפתח טיל חץ בכיתה י׳, אבל הם כן יקבלו הצצה וטעימה לעולם ההייטק הביטחוני, ילמדו עקרונות בסיסיים, יגיעו לסיורים בקווי ייצור ופיתוח בחברות הביטחוניות ויחלו בתהליך שבסופו של דבר יוביל אותם בתום הלימודים האקדמיים לתעשיות הביטחוניות.
יאיר כץיאיר כץצילום: יואב וייס
כפי שמגיל צעיר יודעים לאתר ולמצוא את הטכנאים הבאים של חיל האוויר, אפשר וצריך לייצר מסלולי לימוד שיאפשרו לאתר כבר מגיל צעיר את מפתחי כיפת ברזל ומערכת החץ הבאה.
עצמאות חימושית כחול לבן היא לא סיסמה, היא תוכנית עבודה סדורה שתבטיח את ביטחון ישראל דורות קדימה. הגיע הזמן להוציא אותה לפועל.
יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית וסגן יו"ר לשכת המהנדסים בישראל