בימים האחרונים היו התפתחויות דרמטיות בפרשת "קטאר-גייט" ודווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בעדותו במסגרת הפרשה כי לא ידע על קשר בין יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין לבין הקטארים.
הכותרת
השיטה הקטארית: הדרך היחידה להתמודד עם "המתווכת הבוגדנית"
25:44
השאלה אם רה"מ ידע או אישר את הקשר בין יועציו לבין קטאר היא חשובה, וככל שידע ואישר את הדברים יש בכך כדי לסייע ליועציו ככל שקיבל כסף מקטאר, ואולם, קביעה של בית המשפט העליון בפרשה קודמת משנות ה-90 עם קווי דמיון מסוימים, פרשת שבס, בה גם נטען לקשר בין איש אמונו של רה"מ למדינה זרה, מלמדת כי ידיעה או אישור של רה"מ אין בה די כדי להסיר אחריות פלילית.
בפרשת שבס נטען, בין היתר, כי שמעון שבס, איש אמונו הקרוב ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פעל במסגרת תפקידו למען איש עסקים שהיה חברו הקרוב ולשם קידום עניינה של מדינה זרה. אותו איש עסקים ביחד עם אחרים יזם תוכנית על-פיה תרכוש מדינה זרה, ששמה נאסר בפרסום, ציוד ביטחוני מישראל בסכומים ניכרים.
חלק מהותי מאותה תוכנית היה הזמנתו של העומד בראש אותה מדינה לביקור בישראל. שבס פעל להזמנתו של נשיא אותה מדינה, על-ידי רה"מ רבין, לישראל. בעשותו כן פעל שבס מתוך מניע של קידום טובת המדינה. עם זאת, נטען כי היה לו מניע אפשרי נוסף, הקשור בחברותו האמיצה עם אותו איש עסקים, ובידיעתו על הרווח הכלכלי הגדול הצפוי חברו להשיג מהשלמת המהלך מול המדינה הזרה במישור היחסים העסקיים.
בפרשת שבס נטען, בין היתר, כי שמעון שבס, איש אמונו הקרוב ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, פעל במסגרת תפקידו למען איש עסקים שהיה חברו הקרוב ולשם קידום עניינה של מדינה זרה
שאלה מהותית שעמדה בתחילת הדרך במחלוקת היא אם שבס הסתיר מרבין את פעולותיו ומניעיו מאחורי קידום הקשרים של ישראל עם אותה מדינה זרה או שמא הדברים נעשו ברשות, בסמכות ובשקיפות. הפרקליטות טענה כי שבס הסתיר מרבין את קיומו של המניע האישי בקידום ביקורו של נשיא המדינה הזרה בארץ.
בית המשפט המחוזי הרשיע את שבס בעבירות של ניסיון לקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נקבע כי שבס פעל ללא שיידע את רבין באשר לעסקה ולמעורבות חברו של שבס בה, וכן נקבע כי הוסתר המניע האישי מרבין.
ערעור - זיכוי - הרשעה
בערעור לבית המשפט העליון זוכה שבס מהרשעתו. שופטי העליון קבעו כי לא ניתן להסיק מהראיות קיומו של מניע אישי לשבס בקידום העסקה עם המדינה הזרה. עוד נקבע כי לא הוכחה טענת התביעה לפיה שבס לא יידע את רבין על כל פעולותיו בנוגע לעסקה וכי פעל מתוך מניע אישי של הפקת רווח מהעסקה. כמו כן, נקבע כי לא הוכח ששבס הסתיר או התכוון להסתיר מפני ראש הממשלה דבר ובכלל זה את מעורבותו של חברו בעסקה ולכן נקבע כי הוא לא נהג במרמה או בהפרת אמונים.
הפרקליטות לא ויתרה ומיאנה להשלים עם הזיכוי המהדהד של שבס בעליון. בצעד חריג הוגשה בקשה לדיון נוסף עקרוני בהרכב מורחב של שופטים. באופן חריג הבקשה התקבלה, ובית המשפט העליון "חרש על גבו" של שבס – רבים סבורים כי לא בצדק – הלכה חדשה בדבר הגדרת גבולות עבירת מרמה והפרת אמונים, והרשיע את שבס בהפרת אמונים בשל ניגוד העניינים בו היה בפרשת המדינה הזרה ובפרשה נוספת.
הנקודה המעניינת הרלוונטית לפרשת "קטאר-גייט" היא שבית המשפט העליון קבע כי "ידיעתו של ראש הממשלה לא היה בה כדי לנקות את שבס, לא 'מן הדופי האתי שדבק בפעילותו' ולא מהאיסור הפלילי שבה. ידיעת ראש הממשלה, ואף אישור על-ידו, אין בהם כדי לשלול את ניגוד העניינים, ואין בהם כדי למנוע את הפגיעה המהותית באמון הציבור בעובד הציבור".
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףפרשת שבס רחוקה מהחשדות בפרשה הנוכחית. לא הייתה כמובן כל טענה בעניין שבס הקשורה לפגיעה בביטחון המדינה. ההפך - הוכח כי פעולותיו של שבס נועדו להיטיב עם המדינה ונעשו ברשות, בסמכות ובהנחיה כתובה של רה״מ רבין למען המדינה, ואולם, ביחס לפרשה הנוכחית של יועצי ראש הממשלה, הלקח מפרשת שבס הוא שידיעה או אישור של רה"מ לפעולות של אנשי לשכתו שנעשות בניגוד עניינים למען מדינה זרה או חבר קרוב, ככל שהן עולות כדי עבירה פלילית של הפרת אמונים, אין בהם כדי "לנקות" את אנשי הלשכה או להכשיר את המעשים. הידיעה או האישור של רה"מ אינם אבן הבוחן ביחס לשאלה אם היועץ היה מצוי בניגוד עניינים אסור.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי באוניברסיטת רייכמן
