פסטיבל מספרי סיפורים התקיים הערב (ראשון) בתיאטרון גבעתיים. מדובר באירוע מיוחד שעוסק בתפקידם של היועצים המשפטיים לממשלה. בפאנל, בהנחיית המנהל האמנותי של הפסטיבל יוסי אלפי, השתתפו נשיא בית המשפט העליון והיועמ"ש לשעבר אהרן ברק, היועמ"שים לשעבר אביחי מנדלבליט ואליקים רובינשטיין ויהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועמ"ש.
במהלך הפאנל התייחס ברק לכמה נושאים, ובהם המלחמה ברצועת עזה ולבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ). "כשנכנסתי לאולם הגדול בהאג כשופט אד הוק נרעשתי מאוד. זה היה אירוע מיוחד במינו, מכיוון שהרגשתי את האחריות הכבדה המוטלת עליי. לא הייתי הנציג 'שלנו' בהאג, אלא נציג של הצדק, היושר וההגינות", אמר.
"הממשלה אומנם היא זו שבחרה בי, אבל כזכור לכם זאת הממשלה שראתה אותי ועדיין רואה אותי כבוגד וכאיש שלילי - ודווקא הם אלה ששלחו אותי", הוסיף, "אבל הלכתי למרות זאת, משום שחשבתי שהצדק דורש שיהיה שופט שיביע את עמדתו - מהו הפירוש הנכון על פי דעתו של האמנה הבינלאומית נגד ג'נוסייד".
ברק התייחס גם לתפקיד היועמ"ש. "התפקיד מורכב, מסובך וקשה, ומטבע הדברים הרבה אנשים ניזוקים מהשימוש בתפקיד הזה", קבע. "בתקופתי היו קווים אדומים, אחד מהם היה קו אדום שנקרא שמירה על שלטון החוק - והוא נחצה שוב ושוב. והיום, תראו את היועמ"שית, היא גיבורה. היא לא נלחמת על נפשה, היא נלחמת על נפשה של המדינה. היא בעיניי החשובה ביותר מבין היועמ"שים בהסתכלות אחורה. היא עושה עבודה נאמנה, לא פוליטית, ושומרת על האינטרס של הציבור".
הוא הוסיף כי "מה שקורה היום זה לא שחוצים קווים אדומים, זה שמשנים את כללי המשחק תוך כדי משחק - וזו הבעיה היום. היחסים עם היועמ"ש בתקופתי ולפניי היו יחסים של כבוד. היום משנים את כל כללי המשחק. היה עולה על דעתו של מישהו ששר משפטים יסגור משרד כדי שהיועמ"שית לא תיכנס לתוכו?".
מנדלבליט הוסיף על דבריו כי "לגיטימי לבקר את מערכת המשפט ולבקר החלטות של יועמ"ש או פסיקות של בית המשפט העליון, אבל יש כללי משחק והם היו ברורים. אם אתה לא מקבל את העיקרון של עליונות המשפט, המבצר נופל. העיקרון הוא שאם בית המשפט העליון פסק - מקיימים את זה, ואם היועמ"ש אמר - צריך לקיים את מה שאמר. בגין אמר בהיותו ראש ממשלה שחוות דעתו של היועמ"ש מחייבת. תפקידו של היועץ להתחבר ולממש את מדיניות הדרג הנבחר עד שמגיעים לקו אדום, ואז נכנס עיקרון שמירת הסף. עד עכשיו כולם כיבדו את זה".
"זו שעת מבחן רצינית מאוד למדינה ולאופי שלה", הסביר מנדלבליט. "יש תפיסה שונה לגמרי מזו שעליה כולם גדלו, וזה לא עניין פוליטי. זה מאבק שאני חושב שעוד יש לו סיכוי, וכל עוד הנר דולק ניאבק על מדינה יהודית ודמוקרטית. יש מקום לביקורת ולשינויים, ויש מה לתקן, אבל לא להשמיד את היסודות שלנו. או שתהיה פה דמוקרטיה או שאני לא יודע אם תהיה פה מדינה בכלל, כי זו העוצמה שלנו ואלו היסודות שלנו."
גם רובינשטיין התייחס לסוגיה, ואמר: "מי שרוצה היום לגעת בתפקיד היועמ"ש זה לא כדי לעשות טוב לציבור או לשלטון החוק, אלא על מנת להוסיף הפקרות. המצב אליו נקלעה היום גלי בהרב-מיארה, שלא בטובתה, היא למעשה 'עיר מבצר ועמוד ברזל' (התייחס לציטוט מהמקורות). מה שאתה רואה היום כמשודר מכיוון הממשלה, וזה הדבר העצוב - זה שתהיה הפקרות. יש ועדה שצריכה לסנן בכירים? נבטל אותה, מה זה חשוב? נביא את מי שבא לנו. טוהר המידות? שלא יהיה. זה המסר שעולה מחוגי הממשלה. החרם על נשיא ביהמש העליון והיועמ"שית - מה הוא אומר לאדם מן היישוב, מה זה אומר לנו?".
