ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בארה"ב הוא הזדמנות אסטרטגית לפיתוחה של ישראל כצומת אנרגיה קריטית, שתהפוך אותה למעצמה כלכלית ואנרגטית אזורית. לצד האתגרים הביטחוניים שמציבה איראן, קיים אינטרס כלכלי ואנרגטי עמוק בחיבור קו צינור אילת-אשקלון אל הצינור הסעודי בים האדום. חיבור זה עשוי לשנות את כללי המשחק ולמצב את ישראל כשחקן מרכזי בשוק האנרגיה העולמי.
מאז שנות ה-60 ישראל מחזיקה בידיה את אחד הקלפים החשובים ביותר במפת האנרגיה הבינלאומית – היכולת לשנע נפט במהירות בין הים האדום לים התיכון. הצינור הסעודי שמחבר את ערב הסעודית לנמל אילת משתרע לאורך כ-1,200 ק"מ ומהווה פוטנציאל לחיבור אסטרטגי נוסף לתשתית האנרגטית של ישראל. מדובר ב-East-West Pipeline, הידוע גם בשם Petroline, שהוא אחד הצינורות החשובים של חברת ARAMCO הסעודית. הצינור מחבר בין שדה הנפט אבקאיק שבמחוז המזרחי של ערב הסעודית, הסמוך לבחריין וקטאר, לנמל יאנבו בים האדום. הוא נבנה במהלך מלחמת איראן-עיראק כדי להפחית את התלות במצרי הורמוז, שנשלטים על ידי איראן. תוואי זה מאפשר העברת נפט בבטחה דרך מיצרי באב אל-מנדב, תוך צמצום תלות בצינורות אחרים כמו זה המצרי, בעל הקיבולת הנמוכה יותר. קצא"א, לעומת זאת, היא תשתית דו-כיוונית רחבת היקף שבנוסף, מאפשרת לישראל גם אגירה ביטחונית אסטרטגית לשעת חירום.
חלון הזדמנויות לישראל
מצרים נהנית בהווה ממעמד בלתי מעורער בנושא מעבר אנרגיה מהמפרץ הפרסי לאירופה באמצעות תעלת סואץ. אולם, בשנים האחרונות גילה העולם עד כמה המעבר הזה פגיע: התקפות החות'ים, התקפות פיראטים, מחסומי ביטחון, עומסי תנועה ימיים ואפילו חסימות פתאומיות כמו זו של אוניית ה-Ever Given ב-2021 גרמו נזקים כלכליים של מיליארדים.
כאן בדיוק נכנסת ישראל לתמונה. קצא"א מציעה מסלול חלופי, מהיר ובטוח להעברת נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה. מעבר יבשתי דרך ישראל חוסך זמני המתנה בים, מקטין סיכונים ביטחוניים ומאפשר למפיקי נפט לשמור על גמישות לוגיסטית. בנוסף, קיימות תכניות עתידיות לחיבור ישראל לרשתות תקשורת שיחברו את המזרח והמערב, עם פוטנציאל להפוך את ישראל לצומת מסחר קריטית. מסדרון זה יאפשר מסחר משמעותי בשני הכיוונים, כולל נפט מאזרבייג'אן לסין בצורה מהירה ויעילה יותר.
מי יושב על הברז הראשי?
מדוע, אם כך, ישראל עדיין אינה ממנפת את עצמה כמובילה בתחום האנרגיה? כאן נכנסים לתמונה סדרי עדיפויות רשלניים, קוצר ראיה, בירוקרטיה וכשלים רגולטוריים.
במקום למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי של קצא"א, המדינה תקועה בוויכוחים פוליטיים וחששות סביבתיים, בזמן שמדינות אחרות עוקפות אותנו בסיבוב
במקום למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי של קצא"א, המדינה תקועה בוויכוחים פוליטיים וחששות סביבתיים, בזמן שמדינות אחרות עוקפות אותנו בסיבוב. יתרה מזאת, מעבר לאובדן הרווחים והתעצמות מתחרות אזוריות, חוסר פעולה מצד ישראל עלול להוביל אותה למשבר אספקה חמור במקרה של עימות צבאי רחב. כפי שהוכיחו אירועי המלחמה האחרונה, ישראל אינה חסינה משיבושים חמורים בשרשרת האנרגיה שלה, ומדיניות לאומית של חנק עצמי עלולה להוביל לתלות מסוכנת בשוקי חוץ. ניהול כושל של המשק האנרגטי מציב את ישראל בסיכון ישיר, לא רק ברמה הכלכלית, אלא גם הביטחונית.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על היערכות לקויה של המדינה למשבר אנרגטי, כאשר הוטלו הגבלות על פריקת נפט גולמי באילת על ידי המשרד להגנת הסביבה, מה שהחמיר את מצבה של ישראל ערב פרוץ המלחמה. מנגד, משרד האנרגיה לא הקצה את התקציב שנדרש לשימור חלופות ביטחוניות ולשימור היתירות האנרגטית, מה שהותיר את ישראל ללא תוכנית חירום מספקת. אין חולק על כך שהגנה על הסביבה היא ערך עליון, וכולנו רוצים לשמר את הטבע במפרץ אילת – האלמוגים, האקולוגיה הימית והשטחים הפתוחים. אך תפקיד הרגולטורים הוא לממש סטנדרטים מחמירים של בטיחות, לא לעצור פרויקטים קריטיים או להפקיע מישראל את יכולתה להשתלב במשק האנרגיה העולמי.
מתנגדי הפרויקט מותחים ביקורת גם בנוגע לתועלת הכלכלית הנמוכה שלו, כביכול. כפי שציינה ענת רואה ב"כלכליסט" (14 בנובמבר 2021): "עסקת הנפט של החברה הממשלתית קצא"א עם חברת MRLB מהאמירויות, שטומנת בחובה סיכון פוטנציאלי גדול לסביבה ולמתקני ההתפלה של ישראל, צפויה לייצר למדינת ישראל הכנסות זעומות בלבד, שבמקרה הטוב יסתכמו בכמה מיליוני דולרים בודדים בשנה".
דו"ח מבקר המדינה מצביע על תהליך קבלת החלטות לקוי שהביא לכך שקצא"א נותרה מוגבלת בפעולתה, ללא יכולת לספק מענה ביטחוני ואנרגטי מספק
דו"ח מבקר המדינה מצביע על תהליך קבלת החלטות לקוי שהביא לכך שקצא"א נותרה מוגבלת בפעולתה, ללא יכולת לספק מענה ביטחוני ואנרגטי מספק. ההגבלות שהוטלו על פריקת הנפט בנמל אילת לא נבחנו בצורה מקיפה בשיתוף משרד האנרגיה, מה שגרם להפחתת מלאי האחסון ולצמצום אספקת הדלקים בשעת חירום.
אסטרטגיה ביטחונית וכלכלית – לא עניין של בחירה
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לפעול בחוסר הבנה עמוק שכזה ולהחמיץ את ההזדמנות האדירה שבהפעלת חיבור הצינור מאשקלון לסעודיה. הנתיב האנרגטי הזה אינו רק מסדרון מעבר – הוא יהפוך את ישראל למפתח גלובלי בהעברת אנרגיה לאירופה ולמרכז אסטרטגי לסחר עולמי. בנוסף, יש להבטיח שהקו לא יפעל באופן לא רציף, דבר העלול להוביל לפגיעה ביציבותו וביעילותו.
כל ילד בישראל מכיר את "המוביל הארצי", אותו פרוייקט לאומי שהקפיץ את ישראל הצעירה לעידן חדש. נכון שקל יותר לאהוד צינור מים מאשר צינור נפט, אך ברמה הפרקטית מדובר בצינור חמצן קריטי לא פחות.
אם תתמיד ישראל במגמתה להישאר מאחור, יתפסו אחרים את מקומה. המזרח התיכון משתנה, וכך גם הכוחות הכלכליים המכתיבים את חוקי המשחק החדשים. עומדת לפתחנו הזדמנות בלתי חוזרת להפוך לגורם משמעותי בזירה האנרגטית הבינלאומית, למינוף הקשרים עם סעודיה ושותפות אחרות במפרץ, להתחרות במצרים על השפעתה בתעלת סואץ, לביצור מאגרי החירום ולחיזוק כלכלת ישראל וביטחונה.
