יושב בחדר הסגלגל בבית הלבן - אותו הפך ממקום מרגש ואלגנטי בו מתנהל העולם החופשי לחדר מוזהב כמו השירותים בפנטהאוז שלו - נראה השבוע דונלד טראמפ יותר נרגש מכפי שהיה הרבה זמן. לצידו ישב האיש החשוב לו בעולם כיום: יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שהעסקים הפרטיים עם בית המלוכה שלו מכניסים למשפחת טראמפ מיליארדי דולרים. טראמפ חייך וציחקק והחזיק לבן סלמאן את היד, קיבל אותו עם שטיח אדום ומטס של חיל האוויר האמריקאי, הבטיח לו מטוסי קרב מתקדמים, אמר שהם "מסכימים על הכל", ואירח אותו לארוחת ערב מפוארת עם אוליגרכי היי-טק וקריפטו, וכריסטיאנו רונאלדו כקישוט הריק שהוא.
תיקי ג׳פרי אפשטיין, שמכרסמים בתמיכה בטראמפ אפילו בקרב נאמניו הגדולים ביותר, הפסיקו להטריד אותו ליום אחד; פתאום, שלא כמו במקרה של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לא היתה בעיה עם זה שהאורח לא לובש חליפה בחדר הסגלגל; פתאום האיש שלפי המודיעין האמריקאי נתן ישירות את ההוראה לרצוח עיתונאי תושב ארה״ב, "עושה עבודה מדהימה בנושא זכויות אדם". אפילו MBS נראה קצת נבוך.
ואגב ג'מאל חשוקג'י, שנרצח בידי סוכנים סעודים וגופתו בותרה במסור במצוות האורח הנערץ, אז אם תשאלו את טראמפ, זה קצת הגיע לו, כי הוא היה "מאוד שנוי במחלוקת והרבה אנשים לא אהבו אותו". ובכל מקרה, "דברים קורים" ו-MBS עדין הנפש "לא ידע כלום", ו-מארי ברוס, העיתונאית שהעזה לשאול על כך וגם על ג'פרי אפשטיין, צריכה להיות מפוטרת כי היא Insubordinate, "מרדנית", ואת רשת ABC בכלל צריך לסגור בגללה.
יקח לדמוקרטיה האמריקנית הרבה שנים לתקן את הנזקים שגרם ועוד יגרום דונלד טראמפ, אבל ייתכן שיקח לה אפילו יותר זמן להשתקם מהשחיתות והריקבון המוסרי שהגיעו איתו
טראמפ גם אמר השבוע ל-קת'רין לוסי, כתבת של "בלומברג", "תשתקי, פיגי", אחרי שהעזה לשאול אותו על תיקי אפשטיין. כי במה שהיתה פעם מדינת חופש עיתונות מעוררת קנאה והערצה, אסור יותר לשאול שאלות שהנשיא לא אוהב. בוודאי לא כשהשואלת היא אשה.
מעריץ גדול
ממשלת ארה"ב כמובן מקדמת לעתים קרובות את האינטרסים שלה על ידי שיתוף פעולה עם אנשים איומים. ריאל-פוליטיק היא כורח המציאות. זה דבר אחד לעבוד עם האנשים האלה כי אין ברירה, אבל דונלד טראמפ לא רק רוצה לעבוד עם בן סלמאן, ולא רק עושה הרבה כסף מיחסיו איתו - הוא מעריץ אותו ורוצה להיות כמוהו.
טראמפ תמיד חלם להיות מלך. לא במקרה הוא אובססיבי לבית המלוכה הבריטי והורס את הבית הלבן כדי לבנות לעצמו אולם נשפים בצבע זהב, אבל בגירסה שלו הוא הרבה יותר מוחמד בן סלמאן מאשר המלך צ'ארלס. כל הקונספט של הדמוקרטיה האמריקאית מוזר וזר לו. מבחינתו, הוא המדינה והמדינה זה הוא, והאינטרסים שלו שווים לאלה של ארה"ב, כך שעסקת הנדל"ן האדירה שמשפחת טראמפ עומדת לחתום עם בית המלוכה הסעודי היא, כמובן, עיסקה טובה לארה"ב. וכך גם סיוע של 20 מיליארד דולר לארגנטינה כי הנשיא הכושל חוויאר מלאיי הוא חבר של טראמפ, בזמן שמיליוני אמריקאים מאבדים את ביטוח הבריאות שלהם. הכוונה ב-"אמריקה פירסט" תמיד היתה "טראמפ פירסט", ו"טראמפ פירסט" תמיד היה מנוגד לאידיאלים ההיסטוריים של ארה"ב, לדמוקרטיה ושלטון החוק, למערכת האיזונים והבלמים, לחופש הביטוי ולחופש העיתונות ולחופש של קומיקאים לצחוק על הנשיא.
ציפי שמילוביץ ארה"ב היתה פגיעה לסצנריו של מיליארדר מושחת שמתגעגע להיררכיה של המאה ה-19 ויש לו מספיק כריזמה לקחת איתו עשרות מיליוני אנשים - אבל אפשר היה לקוות שזה לא יקרה באופן שמייתר את הערכים עליהם נבנה הניסוי האמריקאי הגדול. יקח לדמוקרטיה האמריקנית הרבה שנים לתקן את הנזקים שגרם ועוד יגרום דונלד טראמפ, אבל ייתכן שיקח לה אפילו יותר זמן להשתקם מהשחיתות והריקבון המוסרי שהגיעו איתו.
