סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה והמיליארדר שהלך לעולמו בשנת 2023, נחשב לעיתים קרובות כמי שסלל את הדרך לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בזכות שליטתו באמצעי התקשורת, טעמו הראוותני, ומעל הכול - השימוש שלו בהליכי חקיקה שהובילו להאשמות של ניגודי עניינים.
ברלוסקוני קידם חוקים שנראו כאילו נתפרו במיוחד כדי להגן על אימפריית העסקים הענפה של משפחתו ולהיטיב עימה. בנוסף, דיווחי ההכנסות השנתיים שלו הראו כי קיבל עשרות מיליוני דולרים בזמן שכיהן כראש ממשלה.
בניתוח השוואתי שערכו ב"ניו יורק טיימס", בין טראמפ למנהיגים אחרים בעולם, צוין כי השבוע, הדיווחים הפיננסיים החדשים הצביעו על כך שהנשיא האמריקני הרוויח לפחות 2.2 מיליארד דולר במהלך שנתו הראשונה לאחר חזרתו לבית הלבן, כולל כ-1.4 מיליארד דולר מעסקי המטבעות הקריפטוגרפיים של משפחתו.
הרווחים של טראמפ הם סכום שבעבר היה בלתי נתפס עבור כל מנהיג של דמוקרטיה ליברלית, ובוודאי עבור נשיא אמריקני מכהן. ב"טיימס" אף ציינו ששום מנהיג מערבי מודרני לא חשף בפומבי רווחים כל כך עצומים בזמן כהונתו.
לדברי מומחים ששוחחו עם העיתון האמריקני, היקף הרווחים של משפחת טראמפ הציב אותו ברמה של התעשרות המזוהה בדרך כלל עם שליטים חזקים ברוסיה ובטורקיה. הרווחים האלו בולטים עוד יותר משום שארה"ב הציגה את עצמה במשך שנים כמדינה המובילה בתחום הרגולציה הפיננסית, המאבק בשחיתות ושלטון החוק.
טראמפ וברלוסקוני. "סלל לנשיא את הדרך לנירמול ניגוד עניינים"
(צילום: AFP)
אולם, הרווחים של טראמפ מקריפטו מדגישים ניגוד עניינים בולט במיוחד: כנשיא הוא מפקח על הרגולציה של תעשייה שממנה, כאיש עסקים, הוא מפיק רווחים עצומים.
הבית הלבן הכחיש שטראמפ או בני משפחתו פעלו תוך ניגוד עניינים, וטראמפ עצמו דחה את הטענות האלו השבוע, כשאמר: "אני אף פעם לא מדבר עם האנשים שמנהלים את הכסף". לדברי מומחים ששוחחו עם ה"טיימס", הסירוב להכיר בקיומו של ניגוד עניינים מקשה כיום על חוקרי שחיתות במדינות גדולות וקטנות להיאבק בהתנהגות שעד לתקופת נשיאותו של טראמפ הייתה זוכה לגינוי מצד ארה"ב.
"האופן שבו ארה"ב התנהגה השפיע מאוד על עיצוב הנורמות הבינלאומיות", אמרה פרופ' ליז דייוויד-בארט, מנהלת המרכז לחקר שחיתות באוניברסיטת סאסקס. לדבריה, כעת הרווחים האדירים של טראמפ ערערו את הרעיון "שקיים סטנדרט שאליו כולנו צריכים לשאוף". היא הסבירה כי כעת יותר קל למנהיגים ברחבי העולם לתהות: "למה שאסדיר את ההתנהגות שלי, כשהמעצמה החזקה בעולם לא שמה מגבלות דומות על הנשיא שלה?".
ב"ניו יורק טיימס" הדגישו שטראמפ כמובן רחוק מלהיות המנהיג היחיד שנחשד בניצול תפקידו הציבורי לצורך הפקת רווחים פרטיים. ושם, לצד שורת מנהיגים ברחבי העולם, ציינו גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. "הוא מואשם בכך שהעניק הטבות רגולטוריות לאנשי עסקים בולטים בתמורה למתנות או לסיקור תקשורתי אוהד", נכתב בעיתון האמריקני.
ארמון של פוטין לחופי הים השחור. הנשיא הרוסי מכחיש
(צילום: AP)
לצידו צוינו ברלוסקוני, שעלה לשלטון אחרי שפרשת שוחד גדולה הביאה להדחת המעמד הפוליטי ששלט באיטליה; ראש ממשלת ספרד לשעבר חוסה לואיס רודריגז ספאטרו, שנחקר בחשד להובלת רשת סוחרי השפעה והלבנת הון. הוא מכחיש; גם ראש הממשלה הנוכחי של ספרד פדרו סנצ'ס נאלץ לאחרונה להגן על עצמו בפרלמנט לנוכח טענות לשחיתות הנוגעות לאשתו, לאחיו ולבעלי ברית פוליטיים.
אולם, לדברי המומחים שוחחו עם ה"טיימס", היקף הרווחים של משפחת טראמפ מציב אותו בליגה אחרת לחלוטין לעומת כל אותם מנהיגים. טראמפ ומשפחתו לא הואשמו בהפרת חוק כלשהו כדי להשיג את אותם רווחים, והוא גם פטור מהחוקים המחייבים בדרך כלל בכירים בממשל האמריקני למכור אחזקות בחברות שעלולות להפיק תועלת מהחלטותיהם הפוליטיות.
בעיתון האמריקני בחרו להשוות את מצבו של טראמפ לזה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. רשמית, פוטין מחזיק רק בדירה צנועה, בשתי מכוניות סובייטיות ישנות, ברכב שטח ובקרוואן סובייטי, אך בפועל הוא עומד בראש רשת אוליגרכים וכוח שלטוני שהפכה אותו לאחד האנשים העשירים בעולם.
הקרן למאבק בשחיתות שהקים אלכסיי נבלני, פעיל האופוזיציה הרוסי שמת בכלא ברוסיה בשנת 2024, טענה כי פוטין צבר שורה ארוכה של נכסים אישיים. לפי הקרן, אלה כוללים אחוזות ברחבי רוסיה, יאכטות באירופה ומתחם ארמונות עצום על חוף הים השחור, שמוערך בכ-1.3 מיליארד דולר וכולל מערכת בונקרים תת-קרקעית רב-מפלסית, מנהרה פרטית אל החוף, כרמים יוקרתיים רחבי ידיים ומשטח הוקי. פוטין הכחיש שהנכס שייך לו.
גם הוא נחקר לאחרונה. ראש ממשלת ספרד
(צילום: Haruna Furuhashi/Pool via REUTERS)
לדברי פרופ' דייוויד-בארט, גם המיזמים העסקיים של משפחת טראמפ מזכירים שושלות פוליטיות באסיה, שבהן מנהיגים הואשמו בניגודי עניינים בין פעילותם הפוליטית לבין האימפריות העסקיות של משפחותיהם. העסק המשפחתי, "ארגון טראמפ", העניק רישיונות לשימוש בשם "טראמפ" לנכסים במדינות התלויות בתמיכתו של הממשל האמריקני, בהן סעודיה וקטאר. הבית הלבן דחה פעמים רבות את הטענות לניגוד עניינים וטען כי ילדיו של טראמפ הם שמנהלים את החברה - ולא הנשיא עצמו.
לדברי פרופ' דייוויד-בארט, הקיטוב הפוליטי המתגבר במדינות רבות מקל על מנהיגים לחמוק מאחריות. "בחברה מקוטבת, מצביעים נוטים לראות בהאשמות נגד המנהיגים שבהם בחרו מתקפה פוליטית, ולא מקור לגיטימי לדאגה, לכן הם נוטים לבטל את חשיבותן. גם כשהם מאמינים שההאשמות נכונות, נאמנותם למפלגות ולמנהיגים שלהם עלולה לגרום להם להתעלם ממעשיהם הפסולים", פירטה.
כפי שטראמפ עצמו אמר בינואר על העסקאות שלו: "גיליתי שלאף אחד לא באמת אכפת". לדברי מומחים ששוחחו עם ה"טיימס", אדישות הבוחרים החלישה את היכולת של מנגנוני האיזונים והבלמים המסורתיים להטיל אחריות על מנהיגים. "כשמצביעים מטילים ספק בחשיבות ההאשמות נגד המנהיגים שלהם, הם עלולים בסופו של דבר לדחות גם את הלגיטימיות של גופי הפיקוח שמעלים את אותן האשמות", אמר פרננדו חימנס סנצ'ס, מדען מדינן מאוניברסיטת מורסיה שבספרד, המתמחה בחקר השחיתות.
לדבריו, עבור מצביעים רבים במדינות הנשלטות בידי מנהיגים פופוליסטים, "מנגנוני האיזונים והבלמים נתפסים פשוט כחלק נוסף מהאליטה הפוליטית שהם מבקרים". הוא הסביר כי מאז פרשת "ווטרגייט" סייעה ארה"ב לקבוע את הסטנדרט הבינלאומי למאבק בשחיתות. כעת, אמר, טראמפ מציב סטנדרט אחר, כזה שעלול לפרק את מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה ולסלול את הדרך לניגודי עניינים של מנהיגים נוספים.
