אחרי עשרות שנים שבהן ההחלטה התקבלה, בוטלה, התקבלה שוב, נדחתה והועברה מרמטכ״ל לרמטכ"ל ומשר ביטחון לשר ביטחון, קשה לדעת אם הפעם סגירת גלי צה"ל אכן תצא לפועל. עם זאת, מה שכן ברור, הוא שהפעם השיקולים מאחורי סגירת התחנה הצטמצמו לפריזמה הפוליטית הצרה ביותר בניסיון לכופף את התקשורת ולשלוט בשיח, כשאי אפשר לנתק את המהלך משאר המהלכים שמובילה הממשלה, ובהם הניסונות לערער את מערכת המשפט והחוק להחלשת התקשורת של קרעי.
הטיעון הזה, הפך גם לאחד העיקריים שמשתמשים בו המתנגדים להחלטה של שר הביטחון כ"ץ. בגלל המשקל שעומד על הפרק, גם ההתנגדות הפעם אחרת, מכנס בהשתתפות דמויות בולטות כמו אילנה דיין שהתקיים כבר כשהתחילו האיומים על סגירה ועד שורת הגינויים הנוכחית מבכירי עולם התקשורת והתאגדות בוגרי התחנה, שהובילה גם לתמיכה לא אופיינית של הנשיא הרצוג.
אלא שכ"ץ, נמצא צעד אחד קדימה. דווקא בגלל שסגירת גל"צ היא לא המטרה האמיתית שלו, כמו שמתריעים בכירי עולם התקשורת בביקורת שלהם, גם המאבק נגד הסגירה משחק לידיים של שר הביטחון. ואם הטיעונים נגד סגירת התחנה מתנהלים בעולם הרציונלי, הממשלה כבר מזמן לא שם. אפשר לקחת למשל את הטיעון שמבליט עד כמה השנתיים האחרונות הוכיחו את הצורך שכן תתקיים תחנת רדיו צבאית, שהשידורים שלה הגיעו עד לחטופים שהוחזקו בעזה. אבל מה שווה בעצם הטיעון הזה אם חטופים שהחוזרו נזרקים בעצמם מתחת לגלגלים ומהווים מטרה לטוקבקיסטים ברשתות בגלל שהעזו להשמיע ביקורת?
אפשר לקחת את הטיעון שמבליט עד כמה השנתיים האחרונות הוכיחו את הצורך שכן תתקיים תחנת רדיו צבאית, שהשידורים שלה הגיעו עד לחטופים שהוחזקו בעזה. אבל מה שווה בעצם הטיעון הזה אם חטופים שהחוזרו נזרקים בעצמם מתחת לגלגלים ומהווים מטרה לטוקבקיסטים?
אחרי שנים של הסתה אל מול אנשי תקשורת וכלי התקשורת, הגענו לשלב הבא. ולא, הוא לא סגירת גל"צ, אלא השלב האחרון בהצגת התקשורת כאויב אחד ברור, אחרי שעברה מיתוג מחדש ל"תשקורת". את הלך הרוח שמלווה את המהלך, אפשר לראות גם בהתנפלות חסרת השחר על גיא פלג על שעשה את עבודתו, עד כדי כך שהוא נדרש להסתובב עם אבטחה.
כשזה המצב, כ"ץ בעצם משריש את הנוסחה שגל"צ היא התקשורת והתקשורת היא גל"צ. ואם צריך לסגור את גל"צ, המסקנה על שאר ערוצי התקשורת פשוטה. אבל יותר מזה - ההתגייסות להגנה על גל"צ, משרתת אותו בכך, מסמנת את האויב ומנפחת את ממדיו. תהליך דומה קרה גם עם אנשי הפקידות ועם אנשי מערכת המשפט. כל התנגדות בקנה מידה שהלם את הצעדים של הממשלה, רק נענתה בקפיצת מדרגה לשלב הבא שהיה ידוע שיגיע מראש.
שי פרידמןגם במקרה הזה, הדרך לצעדים נוספים נגד התקשורת החופשית היא קצרה, אולי אפילו יותר מאשר דרך סגירת גל"צ עצמה. הרי את גל"צ, שתחת סמכותו, הוא יוכל לשנות אחרי, וגם כך רוב הכוח העיתונאי הביקורתי כיום לא באמת מרוכז שם. אבל מה יותר טוב מאשר חיזוק הנרטיב של ממשלת הימין שלא מצליחה להוציא לפועל את מדיניותה בשל ההגמוניה של אנשי התקשורת והשמאל, ולעזאזל תקשורת חופשית ושידור ציבורי? המציאות לא משנה פה, וגם לא העובדה שגל"צ עצמה לא מורכבת רק מעיתונאים ממחנה השמאל ושהקולות הקוראים להגן עליה מגוונים. בכך, ההישג הכי גדול של כ"ץ לא יהיה סגירת גל"צ, אלא דווקא איסור על כך חרף ההחלטה שלו - שתאפשר לממשלה ללכת על כל הקופה מהר יותר.
הכותב הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות" ולשעבר כתב גלי צה״ל
