הפרשה הביטחונית, שנחשפה שלשום (שני) ב-ynet, נפתחה בשבועות האחרונים על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד איש מילואים בשב"כ, בחשד שהדליף מידע פנימי וסודי לעיתונאים ולשר התפוצות עמיחי שיקלי (הליכוד). אלו החשדות נגד איש המילואים, דברי סנגוריו, מעורבות העיתונאים והשר והמידע שהודלף.
מה החשד בפרשה?
במסגרת הפרשה הביטחונית החדשה, שנחשפה שלשום ב-ynet, פתחה מח"ש בשבועות האחרונים בחקירה רגישה נגד א', איש מילואים העובד כ"אחראי בקרה" בשב"כ, בחשד שהדליף מידע פנימי וסודי לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן ולשר התפוצות עמיחי שיקלי מהליכוד. א' נעצר בשבוע שעבר בחשד שמסר לעיתונאים ולשר כמה מסמכים שסווגו במערכת הביטחון כסודיים, שאותם הוציא מתוך מערכות השב"כ.
החשוד לא העביר את המידע לעיתונאים באופן ישיר, אם כי באמצעות "מתווך" - שהיה איש ציבור. לפי החשד, הוא העביר לעיתונאי עמית סגל מידע ביותר מהזדמנות אחת. בנוסף, א' חשוד גם כי התכוון למסור מידע לאשתו של פעיל מחאה שהשב"כ עסק בעניינו, מאחר שכעס כי הארגון מתערב בסוגיות שהן בסמכות המשטרה בלבד - אך התחרט וגרס את המסמכים.
בדיון בנוגע למעצרו שהתקיים אתמול בצהריים בבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד, נציגת מח"ש אמרה כי "לא מדובר בתיק של 'הדלפה', הדלפה לא מתארת את החשדות שמיוחסים לעורר. מדובר בתיק שבו עובד שירות שנים רבות מעל באמון שניתן בו מעצם תפקידו, הוציא חומרים סודיים והעביר אותם לגורמים לא-מורשים. הגישה שיש לעורר לאותם מסמכים היא מתוקף תפקידו כעובד שירות. הוא לקח את האמון שנתן בו הציבור, הוציא חומרים סודיים מתוך מחשבי השירות והעביר אותם לגורמים שונים. העורר הוכיח בעצם המעשים שמיוחסים לו ושהתחזקו בעקבות החקירה שהוא חסר מעצורים".
מהו המידע שהודלף?
לפי החשד, איש השב"כ א' הדליף לעיתונאים מסמכים פנימיים של הארגון, שמהם עלה כי בשב"כ נערכה בדיקה בחשד ל"חדירת הכהניזם" למשטרה. לשיקלי ולסגל הודלפו לפי החשד מסמכים פנימיים של שב"כ, שמהם עלה כי בשירות נערכה בדיקה בחשד ל"חדירת הכהניזם" למשטרה. לאביטן-כהן הודלף מסמך על אודות עמדת שב"כ לאירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, אשר לדעת איש המילואים החשוד סותרת את הנכתב בתחקיר שב"כ לאירועי הטבח.
שב"כ מסר כי "במסגרת החקירה נחשד עובד שב"כ שניצל את תפקידו הביטחוני ואת נגישותו הישירה למערכות המידע של שב"כ ללקיחת מידע מסווג ולהעברתו לגורמים בלתי-מורשים, וזאת במספר הזדמנויות ובאופן חשאי. לנוכח החשד החמור כי מידע מסווג מוצא על-ידי עובד שירות באופן שמסכן את הביטחון, החלה חקירה פנימית ומתחייבת סביב הפעולות שביצע אותו עובד".
פגיעה בביטחון המדינה?
בעת הזו איש השב"כ לא נחשד בעבירה של פגיעה בביטחון המדינה, רק במסירת ידיעה סודית, שכן החומר שאותו העביר לעיתונאים אושר על-ידי הצנזורה בטרם פרסומו.
מדוע נאסר על א' בתחילה להיוועץ עם עו"ד?
בצעד חריג ביותר, שעליו ספג שב"כ ביקורת חריפה, בתחילת החקירה ובמשך כמה ימים א' לא הורשה להיוועץ בעורך דין - מה שפגע באחת מזכויותיו הבסיסיות ביותר כנחקר. מבחינת שב"כ, האיסור נעוץ בכך שהחקירה הוגדרה כביטחונית, שכן הארגון לא ידע את היקף ההדלפה וכל יעדיה. זו הסיבה לנקיטת הצעד החריג, שבוצע תחת ביקורת שיפוטית.
בכל מקרה, ולאחר שבמשך החלק הארי של החקירה לא הורשה א' להיוועץ עם עורך הדין - האיסור הוסר עם התבהרות התמונה. יש לציין כי בשב"כ נוקטים אמצעי חקירה זה לכל הפחות עד ששוללים את אופציית הריגול, לנוכח ניסיונותיה המתמשכים של איראן לגייס מרגלים בישראל, ובהם גם מארגוני הביטחון והביון.
השרים שיקלי ובן גביר בביהמ"ש בלוד
(צילום: מיקי שמידט)
איך שב"כ הסביר את המעצר?
בשב"כ הדגישו כי איש המילואים א' נעצר "בשל חומרת העבירות המיוחסות לו", ובמקביל צוין גם הצו למניעת מפגש עם עורך דין. לאחר הדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט, שב"כ מסר כי בעקבות ממצאי החקירה, התבסס החשד נגד א' "כמי שפעל אקטיבית להוצאת חומרים מסווגים באופן מגמתי מתוך מערכות המידע של השירות, בניגוד לחוק ולכללים אליהם מחויבים עובדי הארגון. מדובר במקרה חמור וחריג, שמלכתחילה לא היה ברור היקף המידע שנלקח ונמסר לגורמים בלתי-מורשים, ובהתאם חייב טיפול לעצירת דלף המידע.
"עוד יובהר כי בשנה האחרונה, בזמן המלחמה, ישנה עלייה בהיקף התופעה של הוצאת חומרים מסווגים מגופי הביטחון וממערכות המידע של גופי הביטחון על-ידי עובדי מערכת הביטחון. בהתאם לכך בוצעו יותר מ-20 טיפולים וחקירות של דלף סוד, שמטרתם מניעת זליגה של מידע מסווג מתוך מערכת הביטחון לגורמים בלתי-מורשים, באופן שעלול לסכן את ביטחון המדינה".
האם עיתונאים חשודים בפרשה?
לפי שב"כ, העיתונאים המעורבים אינם חשודים בפרשה. המסמכים שאותם הוציא איש השב"כ החשוד אומנם הגיעו לידיהם של העיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן, אך כפי ששב"כ ציין בהודעותיו, הם לא נחקרו. תפקידם של עיתונאים הוא לפרסם ידיעות בעלות עניין ציבורי בכפוף לאישור הצנזורה, והם עושים זאת דרך קבע באמצעות מידע הנמסר ממקורות.
בשב"כ הבהירו כאמור כי "בשום שלב עיתונאים לא נחקרו, הם לא נדרשו למתן עדויות במסגרת החקירה ולא נעשו האזנות לטלפונים של עיתונאים".
מה הקשר של השר שיקלי לפרשה?
איש השב"כ א' העביר לידי שר התפוצות שיקלי את המסמכים, ולדברי סנגורו גם "התייעץ איתו". לא ידוע בשלב זה אם השר שיקלי, שכינה את א' "חושף שחיתויות", הוא זה שהעביר את המידע לעיתונאים, או שהוא הגיע ישירות מהחשוד. השר שיקלי הגיע אתמול לדיון בנוגע למעצרו של א' בבית המשפט, ומסר בין היתר בתום הדיון: "אני חושב שנעשה לא' עוול מטורף, האיש הזה הוא גיבור. שמעתי פה את אנשי מח"ש טוענים שהוא בעצם מעל באמון ושהוא איש חסר מעצורים, ואני חושב שמי שמעל באמון זה רונן בר, זה מי שהוא חסר מעצורים".
אחרי פרסום הפרשה, שיקלי פנה למבקר המדינה בבקשה שיכיר בא' כחושף שחיתויות. במקביל, במפלגתו של שיקלי מיהרו להגן על איש המילואים בשב"כ שנעצר, ולתקוף חזיתית את ראש השב"כ רונן בר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "איש שב"כ שחש שהארגון תחת רונן בר הפך לגוף פוליטי נעצר ונחקר במרתפי השב"כ", אמרו בליכוד בעקבות פרסום הפרטים מחקירת הפרשה. ראש המפלגה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא מסר תגובה משל עצמו, אך צייץ מחדש את הודעת הליכוד.
למה הפרשה הותרה לפרסום?
לאחר חשיפת הפרשה ב-ynet חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) הפרה שלשום את צו איסור הפרסום ופרסמה פרטים חלקיים ממנה. גוטליב טענה כי מדובר ב"סגירת חשבונות" של ראש השב"כ רונן בר וברדיפה, וטענה שהיא פועלת בשם חסינותה, ובשם "חובה להביא את הדברים - ובלבד שלא יהיה בכך לפגוע בביטחון המדינה". גם חבר מפלגתה ח"כ אביחי בוארון הפר את הצו, וכתב כי "ככה נראית 'דמוקרטיה' על-פי שומרי הסף מיארה & בר".
עם חשיפת הפרשה, ובצל ההדלפות, צו איסור הפרסום הוסר אתמול בבוקר. ממח"ש נמסר לאחר הסרת הצו: "חרף קיומו של צו איסור פרסום על כלל פרטי הפרשה, לצערנו הופר הצו ברגל גסה כך שפרטים מתוך החקירה המצויה בעיצומה פורסמו בניגוד לדין. נוכח הפצת מידע חלקי ושגוי, הוחלט להסיר את איסור הפרסום במטרה לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה".
בהודעת מח"ש תואר כי "ב-9 באפריל נעצר איש שירות הביטחון הכללי בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות. על-פי החשד, החשוד ניצל את תפקידו הביטחוני ואת הגישה שניתנה לו למערכות השב"כ, ומסר מידע מסווג במספר הזדמנויות לגורמים בלתי מורשים. בשל חומרת העבירות המיוחסות לו, נעצר החשוד ואף הוצא נגדו צו למניעת מפגש עם עורך דין, אשר כבר הוסר. החקירה, שמנוהלת על-ידי צוות חשיפה במח"ש ושירות הביטחון הכללי, מתמקדת בנטילת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. יודגש כי במסגרת החקירה לא נגבו עדויות מעיתונאים".
מה טוענים הסנגורים של א'?
עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו, באי כוחו של א', מסרו לאחר הסרת צו איסור הפרסום כי "מרשנו, ששירת בשירות הביטחון הכללי עשרות שנים במסירות ומקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע ביטחוני". הם טענו בנוסף כי "המידע שמרשנו העביר גם לא היה אמור לחסות תחת סודיות, במהותו, ואין מחלוקת כי מרשנו לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור".
הסנגורים טענו עוד כי הצו למניעת מפגש הוסר "לאחר ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, ותוך התנגדות נחרצת של רשויות האכיפה, מח"ש ושב"כ". הם ציינו כי א' "שיתף פעולה באופן מלא מהרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'". עו"ד קורב אמר בדיון שהתקיים אתמול בצהריים כי "המלחמה על הדמוקרטיה כוללת הרבה מאוד דברים, ואחד מהם זו זכות הציבור לדעת. לפעמים מתבלבלים וחושבים שכל פגיעה בחוק היא פגיעה בדמוקרטיה, ולפעמים הפגיעה בחוק היא מה שמסכן את הדמוקרטיה".
קורב טען כי א' "צנזר כל דבר שיש בו אבק וחשש שיביא לפגיעה במדינה", ושהדליף את המידע "בגלל שחשב שיש אינטרס ציבורי שהציבור והדרג המדיני יכירו אותו. במידע אין שום סכנה לביטחון המדינה". על ההדלפה לעיתונאי סגל בנוגע לבדיקת "חדירת הכהניזם" למשטרה אמר הסנגור כי "זו לכל הפחות מסוג הפעולות שמעוררות סימני שאלה בדבר הנחיצות וגם החוקיות שלהן, והדבר נעשה בשלב שבו הבדיקה הסתיימה והוא סבר שזו פעולה שהציבור צריך להכיר שנעשתה".
פורסם לראשונה: 21:53, 15.04.25
