רועי שלו (30), בן זוגה של מפל אדם שנרצחה במסיבת נובה ואחותה של מעיין אדם, שם קץ שלשום לחייו, ולפי נתוני משרד הבריאות הוא שורד הנובה השני שמתאבד - אחרי שיראל גולן (22) שעשתה זאת לפני כשנה.
"כששמעתי על זה הרגשתי כאילו איבדתי את אחותי עוד הפעם", אמר אמש (שבת) ל-ynet איל גולן, אחיה של שיראל. "כל כך קשה לי לדבר על זה. אני יודע מה המשפחה עוברת, מה אבא שלו עובר. התחושה היא ששום דבר לא נעשה בפועל. המקרה המזעזע הזה, בדיוק שנה אחרי לכתה של אחותי הקטנה, מוכיח כי המדינה לא באמת השכילה להבין את גודל חומרת מצבם של שורדי ושורדות הנובה".
שלו, תושב ניצני עוז ובמקור מכפר יונה, נפצע בעצמו מירי ב-7 באוקטובר. שלשום, זמן קצר לפני שאותר ללא רוח חיים ברכב בוער סמוך לחוף ופלג בנתניה, הוא פרסם פוסט ברשתות החברתיות פוסט שבו כתב כי הוא "לא יכול יותר" וביקש סליחה, מה שעורר דאגה רבה בקרב חבריו ומשפחתו. זמן קצר לאחר מכן הוא תועד בתחנת הדלק תנובות בכביש 57, במרחק של כמה קילומטרים מביתו, כשהוא ממלא ג'ריקן בדלק.
"רועי התגורר במושב ניצני עוז, זה אותה מחלקת רווחה ש'טיפלה' באחותי", אמר גולן. "אני חושב שכל הגורמים הנוגעים בדבר צריכים להיענש בחומרה, כולל עונשי מאסר במיידי". לדבריו, גם שנתיים אחרי 7 באוקטובר, השורדים אינם מקבלים את הטיפול המגיע להם: "לחלקם המדינה אף הפחיתה את אחוזי הנכות שלהם. במהלך השנה האחרונה נאבקנו, אני וחברותיי לצוות 'חופשייה' למען ניצולי המסיבות, על מנת שהם יקבלו את הטיפול המגיע להם".
הוא הוסיף: "התקבלה בממשלה החלטה על הקמת מנהלת לטובת השורדים - אך עד כה לא בוצע דבר. אם המדינה לא תשכיל לפעול במיידי, אנחנו נצא לרחובות ונדרוש את המגיע לבני משפחותינו. החטופים ישובו, אך המלחמה לא תסתיים עד שהשורדים לא יקבלו את הטיפול המגיע להם. אם הם לא יקבלו את המגיע להם - נבעיר את המדינה".
בעמותת לב בטוח, שמעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות ובני משפחותיהן, ומטפלת ביותר מ-1,000 ניצולים, מציינים כי בחודש האחרון יש פי 2.5 יותר פניות לטיפול פסיכיאטרי בקרב המטופלים בעמותה. "גם בשנה שעברה וגם השנה ראינו סביב תאריך 7 באוקטובר עלייה בחומרת הסימפטומים של פוסט טראומה שחווים השורדים - יותר צורך בסיוע, בתמיכה ובטיפול, ועלייה במצוקה", הסבירה ד"ר אביטל דימנט ליטוין, פסיכולוגית קלינית שמומחית בטיפול בטראומה ואובדן מעמותת לב בטוח.
לדבריה, מלבד התאריך המשמעותי, בימים אלה יש טריגר נוסף בעבור השורדים: "זה נשמע אולי פרדוקסלי, אבל סיום המלחמה והחזרת החטופים מהווה גם כן טריגר. גם כשמתרחשים דברים שיכולים להיות מרגשים, הם יכולים להצית מצוקה. חלק מהחטופים מחוברים לשורדים, מוכרים לשורדים, חלקם חוזרים כחללים. סיום המלחמה הוא מרגש מצד אחד, ומצד שני יכול לעורר מצוקה, שאלות וחששות.
"אני בעמותה מהימים הראשונים, שנתיים כמדריכה ומטפלת, ואנחנו רואים בשנתיים האלה שורדים שנמצאים באמת במצבים שונים. כולם עם סימפטומים אי אלו ואחרים של פוסט טראומה, חלקם עם פוסט טראומה מלאה. גם בתוך השנתיים האלה רואים תנודות, שסביב התאריך של 7 באוקטובר - ראינו עלייה גם בשנה שעברה וגם השנה בחומרת הסימפטומים. יותר צורך בסיוע, תמיכה וטיפול, ויותר מצוקה.
"השורדים ממשיכים לשאת את הכאב של אותו יום, כל יום מחדש"
כאמור, בהשוואה לפניות הקבועות בעמותה לבדיקה פסיכיאטרית, בחודש האחרון חלה עלייה בפניות שמדגישה את ההחמרה בסימפטומים. "פוסט טראומה הוא מצב שמורכב מסימפטומים נפשיים שוניים של מצוקה נפשית, רמת חרדה גבוהה, דיכאון, סבל נפשי, אשמה", הסבירה ד"ר דימנט ליטוין. "יש סימפטומים פיזיים, וכן בעיות שינה, ואף סימפטום מאוד קשה של פלאשבקים שהאדם יכול לחוות מחדש את הטראומה, ועלולה להיות גם ירידה בתפקוד. לכל אדם יש תמהיל שונה, כשיש החמרה כל אחד מגיב אחרת. יש מי שיסתגר יותר, יפנה יותר לעזרה, יש מי שהשינה שלו יותר מעורערת".
הזירה שבה אותרו רכבו וגופתו של רועי שלו ז"ל
(צילום: כבאות והצלה לישראל )
בעמותת לב בטוח נותנים מעטפת הוליסטית ומורכבת. "העמותה קמה כגורם התנדבותי שהיום משתף פעולה עם המדינה. הצורך הוא עצום ולטווח ארוך מאוד, ולכן אנחנו באופן קבוע צריכים יותר אנשי מקצוע, יותר מערכות", היא הוסיפה. לדבריה, מדובר בימים מאוד רגישים שמצריכים ערנות מוגברת: "אני פונה גם לשורדים וגם לסביבה של השורדים לפנות לעזרה ולהיות ערניים לשינויים, להחמרה, להסתגרות ולפנות אלינו. גם השורדים וגם בני המשפחה".
מנכ"לית עמותת לב בטוח, עו"ד אפרת אטון, הוסיפה: "השבוע הזה היה סוער בצורה בלתי אפשרית. יום השנה, האזכרות, התקווה הגדולה לשחרור החטופים, ועכשיו האובדן הכואב הזה של רועי. זה הרבה מדי לשאת. האסון הנורא הזה הוא תזכורת שהשורדים ממשיכים לשאת את הכאב של אותו יום, כל יום מחדש. הפצע לא נראה, אבל הוא שם, והוא עדיין שותת.
"אנחנו עומדים עכשיו בתוך שמחה עצומה על חזרתם הצפויה של החטופים הביתה, ויחד עם ההתרגשות והשמחה הגדולה, אנחנו חייבים לזכור שהשורדים עדיין צריכים אותנו. הם לא יכולים להישאר מאחור. אני קוראת לכל השורדים והשורדות, ולבני משפחותיהם - אל תישארו עם זה לבד. 'לב בטוח' כאן אתכם, עם צוות טיפולי מותאם ומקצועי. אנחנו כאן להיות לצידכם בכל רגע ורגע. יהי זכרו של רועי ברוך".
"יכול להיות שכשהחטופים יחזרו והאופוריה תיגמר - יהיו יותר התאבדויות"
לפי נתוני משרד הבריאות, מספר מקרי החשד להתאבדות שהגיעו למכון הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות בשנת 2025 (עד לחודש אוגוסט) - עומד על 128. ב-2024 דווחו 113 מקרים בתקופת הזמן הזו. יש לציין כי למכון לרפואה משפטית מגיעים רק כשני שליש מהמקרים. במשרד הבריאות מציינים כי בהשוואה בינלאומית, מבין 33 מדינות מערביות, שיעור ההתאבדות במדינת ישראל נמוך לאורך השנים, כך שישראל היא בין שלוש המדינות בעלות השיעור הנמוך ביותר.
6 צפייה בגלריה
פרופ' גיל זלצמן. "בתקופת מלחמה יש ירידה במספר ההתאבדויות"
(צילום: דוברות בית חולים גהה)
מנכ"לית ומייסדת תנועת מש"ה למניעת התאבדויות, גל ניסים-עמנואל, מסרה: "אנחנו בתנועה כואבים את מותו מאובדנות של רועי שלו ז"ל. לצערנו, עבורו זה מאוחר מדי, אבל אנחנו יודעים ומאמינים שאת מקרה האובדנות הבא ניתן למנוע בעזרת טיפול נכון ומבט קהילתי הוליסטי. בימים אלו אנו מציינים שנתיים ל-7 באוקטובר. אלו ימים קשים, במיוחד למי שעברו את התופת הקשה, אך כולנו מכל קצוות הקשת הישראלית חווים את הכאב. בואו נסתכל אחד על השני, אם יש מצוקה - יש איך לפתור אותה".
יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, פרופ' גיל זלצמן שמשמש גם כמנהל חטיבת ילדים בבית חולים גהה מקבוצת כללית, הסביר: "חשוב להבין שהתאבדות זו התנהגות מורכבת. היא אף פעם לא נובעת מסיבה אחת ספציפית, אלא ממספר גורמים, הן גורמים אישיים של האדם - למשל נטייה גנטית ופגיעות לדיכאון - והן אירועי חיים שהוא חווה שמתווספים לתשתית".
לדבריו, בתקופות של מלחמה, אסונות טבע ומגפות, בכל העולם ישנה דווקא ירידה במספר ההתאבדויות. "הסבר אחד לנתון הזה הוא שאנשים נכנסים למצב הישרדותי", הסביר. "האנרגיה שלהם מופנית לסכנות חיצוניות, והסכנות הפנימיות, שגורמות לאדם במצוקה, 'הולכות לישון'. אנחנו יודעים שאנשים בשואה למשל כמעט לא התאבדו. כשאתה בסכנה קיומית הנושא האובדני יורד. בתקופות מלחמה יש איזו שותפות גורל, כולם תומכים אחד בשני, ואז אנשים כאלה מקבלים יותר תמיכה ופחות בסכנה".
ואולם, פרופ' זלצמן הדגיש כי מניסיון בעולם וגם בארץ, כאשר מסתיים המצב ההישרדותי - יש חזרה לשיעורים שהיו לפני ואפילו יותר. "באנגליה הייתה ירידה דרמטית במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן גל עצום של התאבדויות, וכך גם במלחמת העולם השנייה. ולכן אנחנו צריכים להיערך למצב כזה שיכול להיות שהמלחמה תיגמר, כשכולם יחזרו והאופוריה תיגמר - נתחיל לראות יותר מקרי התאבדויות".
בעמותת קהילת שבט הנובה מסרו: "רועי היה מעמודי התווך של הקהילה ומותו הוא בשורה בלתי נתפסת עבורנו. אנו משתתפים בצער המשפחה, של החברים ושל הקהילה ובאבלם הכבד. אנחנו מבקשים לזכור אותו ברגעיו היפים, את תמיכתו האמיצה בקהילה, את פועלו כקפטן נבחרת הכדורסל של קבוצת שבט הנובה ואת מסירותו לסייע לחבריו וחברותיו, בני ובנות השבט, בשעתם הקשה והמאתגרת ביותר.
"בשעה קשה זו, אנו מבקשים להחזיק מעמד יחד, לראות אחד את השני ולשים לב לכל אחד ואחת. חווינו הרבה כאב בשנתיים האחרונות, אנחנו שורדים אותו יחד ויחד נתגבר ונצליח לשרוד גם את רגע הכאב הבלתי נתפס הזה. לצערנו רבים מנפגעי הפוסט טראומה עודם חווים רגעים איומים ומורכבים מאז 7 באוקטובר, אנו מבקשים מכולם לגלות עירנות תמידית ורגישות מקסימלית למצבם הנפשי של נפגעי ה-7 באוקטובר בכלל ולשורדי המסיבות ובני המשפחות השכולות בפרט".
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
פורסם לראשונה: 22:31, 11.10.25
