מבקר המדינה ממשיך בפרסום דוחות על כשלי המדינה במלחמת "חרבות ברזל": דוח המתפרסם אחר הצהריים (שלישי) מצביע על ליקויים בהיערכות משרד החקלאות ויתר הגורמים הרלוונטיים למצב החירום בתחום, וביישום המענה לקשיים שהתגלו לאחר פרוץ המלחמה.
במתקפת הטרור של 7 באוקטובר נרצחו או נחטפו 56 חקלאים ישראלים, 52 עובדים זרים בענף ו-13 סטודנטים. המבקר מתניהו אנגלמן הזכיר את גבורת העוסקים בתחום וכתב: "בעת המלחמה עמדו חקלאי ישראל ועובדיהם בחזית - נאחזו בקרקע תוך סיכון חיים ישיר ומיידי, וחזרו להפעיל את משקיהם גם תחת אש, בסיוע מתנדבים".
דוח מבקר המדינה על ענף החקלאות במלחמה:
דוח מבקר המדינה על ענף החקלאות בחרבות ברזל
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
המתקפה גרמה לנזק רב ביישובי העוטף. 25 רפתות נפגעו; שווי אובדן התוצרת החקלאית המקומית בחצי השנה הראשונה למלחמה הסתכם ב-670 מיליון שקל; שיעור הירידה בהיקף התוצרת החקלאית המקומית בממוצע לחודש באותה תקופה היה 163 אלף טונות; שיעור הירידה בהיקף התוצרת החקלאית המקומית של ירקות ופירות בששת החודשים הראשונים עמד על 25%, דבר שגרם לעליית מחירים.
בדוח צוין שעל משרד החקלאות לבחון את עליית מחירי הפירות והירקות בתקופה שלאחר פרוץ מלחמה. הוא המליץ להגדיר עקרונות וקווים מנחים שיבטיחו באופן המיטבי את אספקת ההיצע הנדרש, בהתחשב בחסמים והכשלים הנובעים ממצב החירום, וזאת כדי למזער את עליית המחיר לצרכן.
אנגלמן מצא כי בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 העלייה במדדי מחירי הירקות והפירות בהשוואה לאותם חודשים בשנה הקודמת (10.8% בממוצע) הייתה גבוהה בהרבה מזו של מדד המחירים לצרכן (שעלה ב-3% בממוצע) וממדד מחירי מזון ללא פירות וירקות (שעלה ב-3.7%).
בין אוקטובר 2023 לינואר 2025 נרשמה עליית המחירים החדה ביותר בחמש השנים האחרונות של ירקות ופירות טריים. המבקר העיר כי התמשכות עליית המחירים של פירות וירקות גם ברבעון השלישי של 2024, עשויה להעיד על קשיים בהתמודדות של הממשלה עם השפעות המלחמה על מחירי הפירות והירקות גם לאחר קרוב לשנה מפרוץ הקרבות.
ללא מיגון בשטח
גם ברפתות נמצאו ליקויים. בין היתר נמצא כי משרד החקלאות לא פעל כדי למצוא פתרון לפער שהיה ידוע לפחות משנת 2017, ולפיו רק בכמה רפתות בודדות (מתוך כ-800 פעילות בישראל) קיימים איגומי מים המיועדים לספק מי שתייה למקנה למשך עד 72 שעות בעת חירום. לפי הדוח, איגומי מים הם תנאי לרציפות האספקה של תוצרת חלב ובשר ו"למניעת צער בעלי חיים".
בנוסף הצביע המבקר על אי-בהירות בכללים בעניין חובת המיגון של מבנים חקלאיים ובעניין הפטור ממנה, דבר שהביא למחסור בכ-1,000 מיגוניות בשטחים חקלאיים. בביקורת נמצא גם כי אף שמשרד החקלאות החליט לתמוך בהצבת מיגון במשקים החקלאיים, אין לו מידע שלם, מדויק ועדכני על כך.
אף על פי כן, מפרוץ המלחמה עד אפריל 2024 אישרה ועדת התמיכות במשרד החקלאות (קבעה את פערי המיגון כתנאי סף לזכאות למיגונית), 303 מתוך 496 הבקשות לקבלת מיגונית (61% מהבקשות), בעלות של עשרות אלפי שקלים למיגונית, אף שבעת קבלת ההחלטה לא היה אפשר לחשב את פערי המיגון הקיימים במשק בפועל.
עוד מצא המבקר כי משרד החקלאות לא בחן לאורך השנים שלפני המלחמה את הצורך במימון הצבת מיגוניות במשקים החקלאיים במחוז גליל גולן, אף שחקלאי המחוז העלו זאת כמה פעמים. היעדר מיגון לעובדים במשקים החקלאיים במחוז גליל גולן פגע ברציפות התפקודית בענף במלחמה ואף עלול היה לגרום לנפגעים בנפש, בייחוד בקו העימות בצפון.
מי ירכז את המתנדבים?
בנוסף הצביע המבקר על הסכם בילטרלי בודד עם תאילנד להעסקת עובדים זרים בחקלאות לפני המלחמה. הוא העיר כי ההתבססות של הענף על גיוס של יותר מ-30 אלף עובדים ממדינה אחת בלבד הקשתה על המדינה להתמודד עם המחסור החמור בכוח האדם שנוצר עם פרוץ המלחמה.
ומי שהגיעו לעזור לחקלאים בתקופה הקשה היו מתנדבים מרחבי הארץ. אבל גם כאן נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי פעילות ענפה זו התקיימה בלי שנקבע גורם מרכזי במטה משרד החקלאות או במטה ממשלתי אחר, שיהיה אחראי לריכוז של הפעלת מערך עשרות אלפי המתנדבים בחקלאות ולניתובם בהתאם לצורכי המשרד והחקלאים בענפים השונים באופן שימנע כפילות ויאפשר מתן מענה שלם על צורכי המערך.
משרד החקלאות גם לא פיקח על הפעילות ההתנדבותית מטעמו במהלך המלחמה ולא ריכז מידע על המתנדבים שהופנו על ידו לסייע לחקלאים.
תוכנית לא מעודכנת
בביקורת נמצאו פערים בהיערכות לחירום בענף החקלאות. משרד החקלאות לא עדכן את תרחיש הייחוס הענפי משנת 2010, אף שתרחיש הייחוס של רח"ל (רשות החירום הלאומית) עודכן מאז פעמיים (ב-2016 וב-2022). לפיכך, בפרוץ המלחמה התרחיש היה ישן ובלתי מעודכן. משתמע מכך, כתב המבקר, שהמשרד אינו ערוך כראוי למענה המותאם על האיומים והסיכונים שהתחדשו עם השנים, ואין בתרחיש הייחוס ביטוי לתמורות שחלו בענף החקלאות ולגידול בהיקפי הייצור והצריכה של התוצרת.
סיפוריהם של המתנדבים:
(הפקה: אינטרוויזיה, בימוי ועריכה: אדם דויטש)
משרד החקלאות לא עדכן את תוכנית המענה שלו מאז 2015, ועל כן בפרוץ המלחמה השתמש בתוכנית בלתי מעודכנת שנשענה, למשל, על יעדי אספקת תוצרת לא מעודכנים. לדוגמה, יעד האספקה השבועי של ביצים מבוסס על צריכה שנתית של 1.768 מיליארד ביצים, ואילו הנתונים ל-2023 מלמדים על צריכת 2.74 מיליארד ביצים בשנה, כלומר משקפים גידול של 55% בצריכה.
המבקר אנגלמן גם מצא כי המיפוי הקיים במשרד החקלאות לשטחים החקלאיים מתבסס על נתונים שאינם מעודכנים ואינם שלמים. עקב כך, עם פרוץ המלחמה לא עמד לרשות המשרד מאגר שיכול היה לאפשר לו לתכנן את מהלכיו בהתבסס על נתונים עדכניים על שטחי החקלאות בישראל והתוצרת החקלאית המופקת מהם, ועל הפגיעה בהם במהלך המלחמה.
לפני פרוץ המלחמה המשרד לא הכין תוכנית להקצאת קרקע חלופית לגידול תוצרת חקלאית מן הצומח בעיתות חירום. זאת אף שבחבל תקומה וביישובי קו העימות בצפון מצויים כ-33.8% מכלל גידולי הירקות, כ-31.8% מכלל גידולי השדה וכ-31.4% מכלל המטעים. כמו כן, כ-67% מהביצים מיוצרות ביישובי קו העימות בצפון.
רק לאחר פרוץ המלחמה, נכתב בדוח, כשהתברר למשרד שלא יהיה אפשר לגדל תוצרת חקלאית כל עוד תימשך המלחמה, הוא פעל למצוא שטחים חלופיים לגידולים החקלאיים שבאזור זה.
בסיכום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי המשך תפקודו של ענף החקלאות גם בעתות חירום הוא נדבך חיוני להבטחת אספקה סדירה של צורכי הציבור הבסיסיים - חלב, בשר, ביצים, פירות וירקות - ועל כן יש לפעול במרץ לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לאירוע חירום לאומי חסר תקדים. הנהלת המשרד ועובדיו המשיכו לפעול במחויבות מלאה מתוך תחושת שליחות למען המשימה הלאומית אשר תבטיח את הרציפות התפקודית, בהתאם למדיניות השר לאספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועמידה בעיקרון 'המדפים המלאים'. גם כאשר אזורים מרכזיים בייצור החקלאי, בראשם עוטף עזה והגבול הצפוני, התרוקנו מתושביהם והפעילות החקלאית נפגעה למשך שבועות ואף חודשים.
"ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים שנקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונות. לראייה נתוני מחירי הירקות והפירות, השנה בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד – כך, מחיר העגבנייה נמוך בכ-30%, מחיר המלפפון נמוך בכ-20% ומחיר הבצל נמוך בכ-31%. בנוסף, מרבית התוצרת החקלאית הצמחית כיום בישראל, הנה תוצרת מקומית, שאינה מיובאת.
"לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום, המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתוכנית באופן פורמלי.
"לעניין מיפוי קרקע חקלאית, סמכויותיו של המשרד בתחום תכנון הקרקע החקלאית נלקחו ממנו, עם העברת רשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר למשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי בפברואר 2023.
"לעניין איגומי מים ברפתות, טרם תחילתה של מערכת עם כלביא המשרד ביצע התקשרות מול רשות המים למתן גיבוי אספקת מים למשקי חקלאות,
"לעניין מיגון המשקים החקלאיים, הנושא מצוי באחריות פיקוד העורף. עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף.
"לעניין מימון, רכישה והצבה של מיגוניות במשקים החקלאיים לפני המלחמה ובמהלכה, המשרד כרשות מנהלית מקפיד להקצות את המשאב הציבורי – הן בשגרה והן בעת חירום – באופן שוויוני, צודק ויעיל, תוך התאמה לצרכים המשתנים והגשמת מטרות ההקצאה.
"לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור נמסר כי תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.
"לעניין הפעילות ההתנדבותית בחקלאות, במהלך כל תקופת הלחימה, עשה משרד החקלאות וביטחון המזון ככל שביכולתו כדי לספק מענה מיידי ומיטבי למחסור החריף בכוח אדם בחקלאות".
