הלילות היו חסרי מנוחה. הירי לא הפסיק. אבל לפני כשלושה שבועות, זה כבר היה שיא של עימותים בין התושבים למשטרה - ובינם לבין עצמם. לא מדובר על מדינה אחרת, אלא על יישוב בישראל - ערערה בנגב. בליל 9 באפריל, נורה למוות והיב אבו עראר (26) על ידי המשטרה, לאחר חילופי אש בין שני פלגים. אבל העימותים לא עצרו שם: כמה שעות אחר כך, הוצת אחד הבתים בשכונה 2 ביישוב, ועימאד אבו עראר (27), בן לאחת המשפחות שלא היו מעורבות בסכסוך, נורה למוות בזמן שהגיע עם בני משפחתו לכבות את האש.
האש בערערה, בליל 9 באפריל
ערערה בנגב הוא אחד היישובים העניים ביותר בישראל, עם קצב גידול אוכלוסייה של 6% בשנה. ביישוב, שמונה כ-30 אלף בני אדם, כ-70% מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 30, ו-50% מתחת לגיל 18. מה שמאפיין את הסכסוכים שם, הוא העובדה שמי שיורה זה על זה גר בסופו של דבר אחד מול השני, בית מול בית, ולפעמים הם גם נשואים זה לזו.
הסכסוכים נוטים להיות אלימים. מאוד. בערערה פועלת תחנת משטרה - שמתחילת השנה תפסה 25 כלי נשק - טיפה בים. אבל בהשוואה לשנת 2024 כולה, אז נתפסו 40 כלי נשק, זה שינוי לטובה. מתחילת השנה אירעו בערערה ארבעה אירועי ירי שבהם היו מעורבים שוטרים שהיו בקו האש. באחד המקרים שוטר נפצע ברגל מקליע, שלמרבה המזל רק שפשף אותו. בפעם האחרונה זה נגמר עם הרוג - והיב - לאחר שירה לעבר קצין משטרה ברובה M-16 שנשא.
בן 14 עם אקדח
ערערה הוא היישוב המורכב ביותר בכל הקשור בסכסוכי דמים. הסכסוך בו הוא אחד הקשים ביותר במחוז דרום - תולדה של מערכות בחירות שהחלו בתחילת שנות ה-2000, כשהיישוב נחצה למחנות. משפחת אבו עראר מחולקת לשני פלגים, ולאחר מכן מתפצלת לעוד פלגים ומשפחות. בכל מערכת בחירות היו מי שעלו ומי שירדו.
אמיר עראר מערערה, בזירת רצח בן דודו עימאד
(צילום: אילנה קוריאל)
הלילה של 9 באפריל, שהוביל לשני הרוגים, החל בחילופי אש בין אנשי פלג חליילה לפלג מחארבה. עימאד, שהלך לכבות עם בני משפחתו את האש שהוצתה בבית בשכונה, נורה על ידי אדם שעמד באחת הקומות העליונות בבית שתצפת על הבלגן. הוא ירה לעבר עימאד ובני משפחה נוספים שהגיעו לכבות את האש שהוצתה. "כל המשפחה הלכה לעזור להוציא אנשים מהבתים", שחזר אמיר עראר, סגן מנהל תיכון ביישוב, ובן הדוד של עימאד. רק שבועיים לפני נודע לו שאשתו בהיריון ראשון, עם תאומים. "היו לנו מטפים ורצינו להשתלט על השריפה, אבל ירו עלינו ולא יכולנו להתקדם. הוא (עימאד - א"ק) קיבל כדור בצוואר. זה היה יום אסון, יום אבל לכל היישוב".
לפני כמה שבועות, עצרו שוטרי ערערה נער בן 14 עם אקדח במכנסיים. בסופו של דבר, ביישוב שבו רוב האוכלוסייה צעירה, גם מרבית עברייני הנשק הם צעירים - בני 16 עד 26. "אלה אנשים שנולדו לתוך הסכסוך הזה. הם לא מכירים משהו אחר", הסביר גורם במשטרה. "ובסופו של דבר, הם אלה עם הנשק".
8 צפייה בגלריה
הנקודה שבה נהרג והיב אבו עראר. "אם לא תגן על עצמך אף אחד לא יגן עליך"
(צילום: אילנה קוריאל)
אמיר, שאיבד את בן דודו עימאד, הסביר שאכן - סכסוך פשוט בין ילדים הוא שהוביל לאובדן החיים הנורא. "שני ילדים היו בדרך הביתה מבית הספר. אחד נתן לאחר מכה. והם שכנים. זה אפילו לא היה משהו גדול", הוא שחזר. "שתי המשפחות סגרו את זה בינן. לא הורגשה שנאה בין שתי המשפחות כדי להגיע לרמה הזו".
אבל למחרת, זה התלהט. "הכול התפתח לבלגן - משפחת פחרי ומשפחת אלבוטי, שכנים שכביש מפריד ביניהם. זה התפתח ליידויי אבנים - ומאבנים לירי. אחד הילדים ממשפחת אלבוטי נפצע. יום למחרת, בתחנת דלק נשר, באים משפחת פחרי, ראו אנשים ממשפחת אלבוטי והתחילו לירות". לאור יום, ירי בלב היישוב. הסכסוך גלש עד לערב רצוף חילופי ירי בשכונה 2. ואז המשטרה הגיעה.
"בתחנה, אף אחד לא סיפר לי על הבן שלי"
מוניר אבו עראר, עובד סוציאלי במקצועו, איבד את בן דודו, והיב, מירי המשטרה, לאחר שירה לעבר קצין, לפי החקירה. "קטטה בין שני ילדים. זה התגלגל", סיפר גם הוא. "היום קיימת תחושת חוסר ביטחון בכל בית. לפעמים נוצר מצב שאם לא תגן על עצמך אף אחד לא יגן עליך".
8 צפייה בגלריה
עבד אבו עראר, אביו של והיב. "נכנסתי ללחץ, רעדתי - ואף אחד לא סיפר"
(צילום: אילנה קוריאל)
לטענת המשפחה, והיב אכן ביקש להגן על ביתו של אחיו - כשהוא מצויד בנשק. "האח בנה את בית החלומות שלו. ובאותו יום רביעי הגיעה ידיעה שהולכים לשרוף את הבית שלו. האח קרא לוהיב שיבוא לעמוד ליד הבית. המשטרה ירדה מאחורי הבתים, מהצד של הבית. והיב היה מאחור. בדרך כלל רואים אותם עם מדים וסירנות. הוא הופתע. כשהוא ראה אותם התחיל לברוח, אמרו לו לעצור וירו בו מהגב. בן גביר הגיע לפה יום למחרת ונתן אות הוקרה לשוטר שירה והבטיח לו קידום. זה הקרנבל של בן גביר. הוא מנצל את המוות של הערבים ליחסי ציבור".
אביו של והיב, עבד אבו עראר (71), מספר שבנו הוא אחד הילדים הצעירים שלו. "יותר גרוע מזה לא יהיה לי", הוא אומר על ליל 9 באפריל. באותו ערב הוא נקרא לתחנת המשטרה בערב. בזמן שירו בבנו, הוא היה בתחנה. "שמעתי את היריות ודיבורים ביניהם שנהרג אדם בשכונה 2. לא אמרו לי מי. אמרתי 'תגידו לי שם', נכנסתי ללחץ. אמרתי 'תזמין אמבולנס', כולי רועד. בא חוקר ושאל אותי על אוטו. שחררו אותי בארבע בבוקר. אף אחד לא סיפר לי על הבן שלי", הוא שחזר. "אחיין בא ולקח אותי. הגעתי וכל הבית מלא אנשים. שאלתי 'מה קרה שאתם בוכים?' - ולא רצו להגיד לי. בסוף אמרו - 'והיב מת'".
ערערה, יממה לאחר מות 2 הצעירים. "הקרנבל של בן גביר"
(צילום: הרצל יוסף, עידן בלומהוף)
אותו קצין משטרה שירה בוהיב קיבל סל אבטחה. ליתר ביטחון. קליעים מרובה ה-M-16 שנשא והיב נמצאו בשטח. הקצין, לבוש מדים, ירה לעבר והיב לאחר שזה ירה לעברו. שוטרים שהיו במקום נתנו לו טיפול רפואי ראשוני. "יש לנו רופאים מהמשפחה שניסו לעזור לו ולא נתנו לנו להתקרב", טען מוניר. במשטרה הסבירו כי הוא קיבל טיפול לעצירת הדימום, וכאשר ניתן היה לפנות אותו, המשפחה היא זו שפינתה אותו לקבלת טיפול רפואי של מד"א. באותו לילה במשטרה התקבלו 64 דיווחים על אירועי ירי. יש לילות עם עשרות קריאות.
"השיטור - מהמורכבים בעולם. שיתוף פעולה אין"
לא מעט מהסכסוכים, כך נראה, מקורם בפוליטיקה וכסף: ביישוב קטן ומבודד יחסית, בלי הכנסות מאזורי תעשייה, המועצה היא אחד המעסיקים החשובים שיש. בחודש יוני האחרון פרץ אלמוני לביתו של ראש המועצה, חבר הכנסת לשעבר טאלב אבו עראר, וירה לעברו ולעבר בני משפחתו. אשתו ושני בניו של ראש המועצה נפגעו מהירי. אבו עראר כיהן כראש מועצת ערוער משנת 2000 עד 2004, ונבחר לתפקיד שוב בחודש מרץ האחרון. הוא נבחר כחבר כנסת בבחירות לכנסת ה-19, בשנת 2013, מטעם רשימת רע"מ-תע"ל.
מפקד תחנת ערערה במשטרה הוא סגן-ניצב ברוך הוניג. הוא יכול היה לקבל את הפיקוד על תחנת נתיבות אבל בחר בערערה, אחת הגזרות הקשות ביותר, החולשת על שליש מהפזורה הבדואית בנגב, עם 120 אלף איש. "לפני כחודשיים אחד הבלשים שלי נפצע מכדור ברגל", אומר סנ"צ הוניג, שבאחד האירועים האחרונים אף ירו לעברו. "שוטר שמוזעק לאירוע בראשון לציון או בתל אביב, ואדם עומד באמצע הרחוב ויורה - ברור לו שדמו בראשו. אסור לנו לעשות הבחנה בין הדרום למרכז. אנחנו לא מקבלים שום סיטואציה שבה אדם נוטל את החוק לידיים, לוקח נשק ויורה כדי להרוג".
"אם יש גוף שלא מבחין בין אוכלוסיות - זו משטרת ישראל. אנחנו נכנסים ללב האירועים עם ירי חי. עשינו מעצרים של קטינים עם נשקים ארוכים ואקדחים. יש דור שגדל לסכסוכים האלה במגזר הערבי, והוא שותף פעיל. מרבית העבריינים שתופסים עליהם אמל"ח הם בגיל צעיר", הוא אמר. "השיטור במגזר הבדואי הוא אחד המורכבים בעולם. כמשטרה, ב-99.9% מהמקרים אני יודע מי ירה. מי רצח. מי איים. מי דקר. המודיעין שלנו מהחזקים שיש. אבל עם מודיעין אי אפשר להרשיע. צריך ראיות. עדויות. ואין. כי אין שיתוף פעולה".
8 צפייה בגלריה
סנ"צ ברוך הוניג (מימין). "הדור שגדל לסכסוכים האלה הוא שותף פעיל"
(צילום: אילנה קוריאל)
"אני רוצה שכולם יידעו מה קרה בערערה, ובאיזה מצב אנחנו. שכולם ידעו מה קרה באותו לילה", אמר אמיר. "אי אפשר להאשים את המשטרה ולהחזיק מול השוטרים M-16. אי אפשר להאשים למה אנשים לא עוזרים ולשבת בחיבוק ידיים ולראות איך אנשים מתים. באותו לילה הלכנו כדי לעזור, לא כדי להיכנס לבלגן וכדי לירות. אנחנו אנשי חוק - ומאמינים שהמשטרה תמצא את מי שירה בעימאד", סיכם אמיר. "פעם ערערה הייתה יישוב שקט. היינו משפחה אחת, אבו עראר. לא היה מחארבה ולא חליילה. והפילוג נוצר בגלל הפוליטיקה ונמשך מאז. היינו יכולים להיות במקום אחר לגמרי, אבל זו הפוליטיקה. ומה כואב? אנחנו לא היינו חלק ממה שקרה. ואנחנו איבדנו ילד שלא הפסיק לחייך".
