רס"מ איגור פיבנב, (32) ממושב יתד, הובא אתמול (רביעי) למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. פיבנב הפך סמל לגבורת השוטרים ב-7 באוקטובר - הוא היה שוטר בתחנת חברון, וכששמע על המתקפה החליט לנסוע למושב יתד להציל את אשתו חן ושלוש בנותיו אמיליה, אוולין ואריאה, ובדרך חיסל 13 מחבלים. לאחר שהגיע למושב המשיך להילחם יחד עם חברי כיתת הכוננות. מאז 7 באוקטובר חברו כינה אותו "רמבו". שלשום שם קץ לחייו.
הלווייתו של פיבנב: "עכשיו אתה חופשי"
אלמנתו חן ספדה לו: "כשמצאתי אותך שאלתי אותך 'למה?'. אמרת לי 'אני לא יכול יותר, זה כבד עליי, כבד עליי את מי שלא הצלחתי להציל, כבד עליי. אני רוצה שקט'. התחננתי בפניך 'תלך לטיפול', אמרת לי 'טוב', וכמו תמיד שמרת אצלך בבטן. אמרת 'אולי הייתי צריך לפנות לפנייה אחרת, ולא הביתה. אולי הייתי צריך לנסוע עד הנובה, ולא הביתה'. אמרתי לו 'מאמי, אתה עשית את המשימה הכי חשובה, להגיע הביתה'. אתה אמרת לי 'זה לא מספיק'. בשבילי זה היה מספיק, כי הגעת אלינו. הכי חשוב.
"הבנות ראו אותך ישן בכורסא, שאלו אותי 'למה אבא לא קם, למה הוא ישן?'. הוא נח. טוב לו עכשיו. שאלו אותי 'מי יאסוף אותי מבית ספר?'. מאמי שלי, אני מבקשת ממך סליחה שלא עשיתי מספיק כדי להציל אותך מעצמך. אני אוהבת אותך, מאוד אוהבת אותך. עכשיו אתה חופשי, אתה חופשי מאמי".
מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצי, ספד לו: "לצערי נפצעת. פציעה סמויה, של הנפש והנשמה. ב-13 במאי הוכרעת בכאבך. כשהבשורה הקשה הגיעה הרגשנו שהזמן עמד מלכת. ברגעים האחרונים דאגת לחן, לאמיליה, לאווה ואריאה. גיבור גם בשתיקה. וצריך לשמוע את השתיקה ולדעת לזהות את הפצע גם כשלא רואים אותו. אחרי כל משמרת ואירוע נשאר משהו בלב. והמשהו הזה לא תמיד עובר. הוא תופס מקום ולפעמים גובה מחיר. שוטרי משטרת ישראל עומדים בחזית - לא רק מול מחבלים, אלא אלימות ומתח, ונדרשים לכוחות עילאיים. גם כוחות נפשיים".
סיפור גבורתו של רס"מ איגור פיבנב ז"ל
(צילום: דוברות המשטרה)
אלי כהן, מנהל פנימיית "כנות" שבה למד פיבנב, אמר: "כשאדם הולך העולם אינו עוצר נשימתו. כשאתה הלכת השארת חור בלב של כל אלה שאוהבים אותך. תמיד תהיה חניך שלי וחבר. זה לא הזמן שלך, אתה צעיר. הקמת משפחה נפלאה עם חני. עלית מקירגיסטן בגיל 8 עם אמך. בצעירותך ניכר שאמא היא המשימה שלך. כשהיא חלתה לרגע נשמטה הקרקע תחת רגליך. כלפי חוץ חזק, עשוי ללא חת. משימתי. כך ב-7 באוקטובר: הבנת מיד שאנחנו בסרט בלהות ודהרת להציל את הבית. חדור מטרה חיסלת 13 מחבלים. כל כך סמלי לרוץ אל התופת להציל אחרים. הלכת והשארת אחריך סימני שאלה, אבל גם מסירות ואומץ ללא מורא, אנושיות וחמלה. מה לא היינו נותנים להיות איתך בנקודה השחורה הזו ולהזכיר לך את החוזק שלך".
חבר כיתת הכוננות במושב, אייל כהן, סיפר כי הכיר את פיבנב ואלמנתו ביולי 2023, והוסיף: "ב-7 באוקטובר כשהתחיל הכאוס הוא עזב הכל וטס לחן ולבנות כדי שלא יהיו לבד. כשהגיע למושב ישר חבר לכיתת הכוננות כדי לעזור בהגנה על המושב והתושבים. הוא היה איש של ערכים שמשפחתו הייתה עיקר חייו. הדאגה והאהבה שלו למשפחתו הייתה מדהימה. הוא היה איש של מילה עם חיוך כובש".
רב פקד מיכאל זינגרמן, דובר המשטרה בשפה הרוסית, הכיר את פיבנב עוד בתחנת אשדוד: "זו הייתה הפתעה גמורה. אני בהלם. אחרי 7 באוקטובר ההיכרות הפכה לחברות אחרי שנודע על הגבורה שלו. היינו כל הזמן בקשר. הוא שיתף אותי שהאירועים האלה מלווים אותו. לפעמים היה לו קשה לספר ולהיזכר בזה. אני מכיר את אשתו ושלוש בנותיו, שהיו עבורו כל העולם. כששאלתי אותו מה הדבר הכי חשוב אמר שאשתו ושלוש הבנות".
פורסם לראשונה: 21:11, 14.05.25
