נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר בנאום הניצחון שלו בבחירות אשתקד כי יפעל לסיים את המלחמות המשתוללות בעולם, ועד כה הצליח אמנם להביא לסיום של כמה עימותים שונים שהתגלעו ברחבי תבל, כמו זה שהתחולל לאחרונה בין קמבודיה לתאילנד, אבל הוא לא הצליח לסיים את שתי המלחמות המרכזיות שהבטיח לשים להן סוף: המלחמה באוקראינה והמלחמה בעזה. היום (ו') הוא השיג סוף-סוף הסכם היסטורי – בין ארמניה לאזרבייג'ן, שתי מדינות שנמצאות בסכסוך עקוב מדם כבר כמעט 40 שנה.
חתימה על הסכם השלום בבית הלבן, במעמד הנשיא טראמפ
9 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב, ראש ממשלת ארמניה (מימין) ונשיא אזרבייג'ן אלייב. "הרבה ניסו וכשלו, עד ט-ר-א-מ-פ"
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב השתתפו הערב בטקס החתימה ההיסטורי בבית הלבן, שלפי הנשיא טראמפ אמור לשים סוף לסכסוך בין שתי המדינות, שמאז המלחמה האחרונה ביניהן ב-2023 – שבה כבשה אזרבייג'ן את חבל המחלוקת נגורנו קרבאך – ניהלו משא ומתן על תנאי ההסכם. גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי לא מדובר עדיין בהסכם שלום סופי בין באקו לירבאן, אלא ב"הסכם מסגרת" שמטרתו השגת "דרך ברורה לשלום".
טראמפ עצמו הציג זאת כהסכם שלום, וצייץ אמש ברשת החברתית שבבעלותו Truth Social: "שתי המדינות הללו נלחמו במשך שנים רבות, והתוצאה הייתה מותם של אלפי אנשים. מנהיגים רבים ניסו לסיים את המלחמה, ללא הצלחה, עד עכשיו, תודות ל'ט-ר-א-מ-פ'", כתב תוך התייחסות לעצמו בגוף שלישי. טראמפ הודה לפשיניאן ואלייב, אותם תיאר כ"מנהיגים אמיצים שעושים את הדבר הנכון" עבור ארצם, והוסיף: "זה יהיה יום היסטורי עבור ארמניה, אזרבייג'ן, ארה"ב וה-ע-ו-ל-ם".
ארמניה ואזרבייג'ן, נזכיר, הן שתי רפובליקות סובייטיות לשעבר שיצאו לעצמאות אחרי התפרקות ברית המועצות, ומאז שלהי שנות ה-80 הן ניהלו סבבים חוזרים ונשנים של לחימה על השליטה בחבל נגורנו קרבאך, ששוכן באזרבייג'ן אבל עד לאחרונה רוב תושביו היו ארמנים. חבל זה הכריז בשעתו על התנתקות מאזרבייג'ן ועל הקמת מדינה עצמאית, רפובליקת ארצאך, תוך שהוא מקבל סיוע מממשלת ארמניה.
9 צפייה בגלריה
הבריחה הארמנית מנגורנו קרבאך בספטמבר 2023. מתקפת הבזק הפתיעה
(צילום: Astrig Agopian/Getty Images)
בשנים האחרונות התלקחה שוב הלחימה בחבל, ובמלחמה שם שנמשכה חודש בסוף 2020 נהרגו יותר מ-5,000 חיילים משני הצדדים, ובסופה הצליחה אזרבייג'ן לצמצם את שטחי השליטה של ממשלת החבל. בספטמבר 2023 יצאה אזרבייג'ן למתקפת בזק מפתיעה שבה השתלטה על נגורנו קרבאך כולו, וכמעט כל 100,000 תושביו הארמנים ברחו לארמניה, אחרי שהרשויות הבדלניות הוכנעו.
על ההתקדמות במגעים שהתנהלו מאז הודיעו ארמניה וארבייג'ן כבר במרץ השנה, אבל אז דווח כי נותרו עוד סוגיות מחלוקת שמונעות חתימה על הסכם שלום, ובהן הדרישה מצד אזרבייג'ן שארמניה תשנה את חוקתה ותסיר ממנה את הדרישה לאיחוד עם חבל נגורנו-קרבאך. בסוכנות הידיעות AP דיווחו כי גם כעת השינוי הזה בחוקה הארמנית טרם נעשה. במגעים, כך לפי AP, הסכימה ארמניה לוותר על כמה כפרים באזור הגבול ולהעבירם לשליטת אזרבייג'ן.
זכויות בלעדיות לארה"ב: ה-TRIPP של טראמפ
נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות הייתה הדרישה של באקו ליצור מסדרון יבשתי שיאפשר מעבר סחורות ואנשים בין החלק המרכזי של אזרבייג'ן לבין נחצ'יבן – מובלעת אזרית המופרדת מהחלק המרכזי של המדינה ברצועת שטח ארמנית שרוחבה 32 ק"מ. המובלעת האזרית הזו גובלת בטורקיה, בעלת בריתה המרכזית של אזרבייג'ן – שסייעה לה במלחמה מול ארמניה.
אזרבייג'ן לא הסכימה שארמניה תשלוט במסדרון היבשתי למבולעת במסגרת ההסכם ביניהן, אבל ארמניה התנגדה להעניק את השליטה עליו לגורם שלישי – כיוון שראתה בכך פגיעה בריבונותה. מאז חודש מרץ נרשמה לפי רויטרס התקדמות במגעים, בתיווך השליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף שביקר אז בבאקו, ולפי הדיווחים הפשרה שהושגה כוללת מתן זכויות בלעדיות על פיתוח השטח הזה לארה"ב – למשך 99 שנה.
המסדרון היבשתי ייקרא לפי ההסכם על שמו של טראמפ: "דרך טראמפ לשלום ולשגשוג בינלאומי" – או TRIPP בראשי התיבות באנגלית. גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי במסדרון יחול עדיין החוק הארמני, וארה"ב תחכיר את השטח לקונסורציום שינהל אותו ואת פיתוח התשתיות בו. האזור הזה של דרום הקווקז רווי במאגרי אנרגיה, שעד כה ניצולם הוגבל משמעותית בגלל הסכסוך, וההסכם שגובש יאפשר לבנות שם לפי הדיווחים לא רק מסילת רכבת אלא גם צינורות נפט וגז. ארה"ב לא תשלם על הפיתוח, שייעשה בידי חברות פרטיות. "באמצעות שיטות מסחריות, הצעד הזה יאפשר לפתוח את האזור ולמנוע עימותים עתידיים", אמר גורם ששוחח עם רויטרס.
ההסכם נתפס גם כהישג עבור נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שמקווה להרחיב את השפעתו גם באזור הזה. ההסכם צפוי לסלול את הדרך לפתיחת גבולות בין טורקיה לארמניה, מדינה ללא מוצא לים שבמשך עשרות שנים נשענה על נתיבי תעבורה יבשתיים מוגבלים עם גאורגיה ואיראן. ראש הממשלה הארמני פשיניאן כבר הצהיר שבכוונתו לנרמל את היחסים עם טורקיה והציב את חידוש הסחר עמה כיעד ראשון במעלה – וביוני האחרון ערך ביקור ראשון אי-פעם של מנהיג ארמני באנקרה.
מי שנתפסת כ"מפסידה" בהתפתחויות האחרונות היא רוסיה, שבמשך שנים נחשבה לבעלת ברית חשובה של ארמניה – אך לא התערבה להגנתה במלחמה לפני שנתיים, כאשר הייתה טרודה כל כולה במלחמה באוקראינה. ירבאן הביעה מאז אכזבה קשה ממוסקבה, ופעלה לצמצם את הקשרים עמה ומנגד לחזק את יחסיה עם המערב. "רוסיה נותרה בשוליים, בגלל שלקרמלין אין דבר להציע לארמניה או לאזרבייג'ן", אמרה ל-AP המומחית לדרום הקווקז אולסיה ורטאנייאן. היא ציינה כי השפעתה של מוסקבה באזור הצטמצמה בגלל התמקדותה במלחמה באוקראינה: "אין לה את המשאבים להתעסק עם ארמניה ואזרבייג'ן".
פורסם לראשונה: 13:36, 08.08.25
