מאבק של 11 שנים וחצי הגיע לסיומו: במכון לרפואה משפטית זוהה אמש (ראשון) החלל החטוף סגן הדר גולדין, שהוחזק ברצועת עזה מאז נפל בקרב ברפיח במבצע "צוק איתן". מאז ועד אתמול פעלו בני משפחתו להשבתו. הם הפגינו באנדרטת "חץ שחור", הגישו עתירות לבג"ץ, נפגשו עם ראשי ממשלות בארץ ובעולם, ואף נאמו במועצת הביטחון של האו"ם כדי להחזיר את בנם הביתה.
חבריו של הדר גולדין ליד המכון לרפואה משפטית, אמש
(צילום: אור הדר)
הדיון במועצת הביטחון ו"מפגן העוז מול עזה"
בחודש יולי 2015, בהופעה מרגשת עד דמעות, התייצב צור גולדין, אחיו התאום של הדר, בכינוס השנתי של הנוצרים האוונגליסטים תומכי ישראל "קופי" המתקיים בוושינגטון. גולדין קרא לאמריקנים לעזור לו להחזיר את אחיו החלל שנחטף ב"יום שישי השחור" ברפיח במהלך "צוק איתן" - ורק אחר כך לפעול יחד לשיקומה של עזה.
באפריל 2017 לאה גולדין, אמו של הדר, התפרצה בדיון בכנסת לעבר מיקי זוהר, שהיה אז ח"כ, ותקפה את הממשלה ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו. "בני הפך מלוחם גיבור לחוב של גופה - תתביישו לכם", אמרה אז בוועדה לביקורת המדינה שדנה בדוח מבקר המדינה בנוגע ל"צוק איתן". זוהר השיב לה: "זה לא בסדר. הטענות שלך מוגזמות", וגולדין צעקה לעברו בבכי: "חצוף שכמותך. תשתוק".
בחודש נובמבר 2017 בני משפחתו של גולדין ערכו מסיבת עיתונאים, שבה הודיעו על עתירה נגד הממשלה, הקבינט והעומד בראשם בנימין נתניהו. בעתירה דרשו בני משפחת גולדין למנוע השבת גופות של מבצעי פיגועים מחמאס, לעצור את ביקורי אסירי חמאס ולצמצם את היקף הכניסות לצרכים הומניטריים של תושבי עזה לישראל.
בדצמבר 2017 מועצת הביטחון התכנסה לדיון מיוחד בנושא האזרחים והחללים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס בעזה. "בני לא היה קורבן של מלחמה, אלא של הפסקת אש", אמרה בדיון לאה גולדין. היא קראה לחברות המועצה "להיות בצד הנכון של ההיסטוריה" - ולפעול מיד להשבת בנה על ידי התניית המשך הסיוע ההומניטרי לעזה בהחזרת האזרחים הישראלים.
דבריה של לאה גולדין, מול מטה האו"ם בירושלים, באוגוסט 2018
מאז שנת 2018, במשך כמעט 400 שבועות, משפחת גולדין ופעילי "מסדר הדר" התכנסו בכל יום שישי באנדרטת "חץ שחור" ביער נחל חנון, סמוך לקיבוץ מפלסים שבעוטף עזה. ברחבת האנדרטה קיימו המשתתפים את "מפגן העוז מול עזה". מפגן שכולו קריאה וזעקה להשבתו של הדר.
בפברואר 2018 משפחת גולדין הגישה עתירה דחופה לבג"ץ למתן צו על תנאי וצו ביניים בנוגע להחלטות הממשלה לשחרר גופות מחבלים שביצעו פיגועים נגד אזרחי המדינה, שוטרים וחיילי צה"ל. המשפחה התבססה בבקשתה על החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מינואר 2017, שבה צוין כי ישראל תחזיק בגופות מחבלים ש"ביצעו אירוע טרור חריג במיוחד" וכן "בגופות מחבלים בשיוך חמאס".
משפחת גולדין טענה כי מאז קבלת ההחלטה בקבינט, חרגה הממשלה כמה פעמים מהחלטותיה. כך, למשל, עשתה זאת הממשלה כששחררה לקבורה את גופת המחבל נימר ג'מל מהכפר בית סוריכ, שרצח שלושה ישראלים.
מכתב האם לשרים: "למה אנחנו צריכים להילחם במדינה כדי להשיבו?"
באותו חודש שלחה לאה גולדין מכתב פתוח לנתניהו ולכל השרים וחברי הכנסת, במלאות שלוש שנים וחצי להכרזת מערכת הביטחון כי סגן גולדין הוא חלל צה"ל שנחטף במנהרה ברפיח. במכתב התייחסה גולדין בין היתר לכינוס המדינות התורמות שהתקיים בבריסל. "שר החוץ וראש הממשלה לא רצה שנגיע לבריסל לפגישה של המדינות התורמות. הדרישה שלנו להפעיל לחץ על חמאס, להעמיד תנאים הומניטריים מול תנאים הומניטריים, הבקשה שלנו להחזיר את הבן שלנו, מקלקלת לו את המסיבה", כתבה.
"מפגן העוז" בת"א, באוגוסט 2018
היא הוסיפה אז כי "ביקשנו להגיע אל הכינוס כדי להתריע שלא ייתכן לתת סיוע הומניטרי לגורם שבעצמו מפר את החוק ההומניטרי הבינלאומי. מיליארד דולר לשיקום עזה נמצאים כעת על השולחן. מדברים על ערכי צה"ל במונחים של ביזנס. במקום שבו מונחים עסקיים מחליפים שפה מוסרית - יעשו גם העבירות והפשעים החמורים ביותר.
"כל מי ששותק על עוולה הוא שותף לעוולה, ולא חשוב איזה גודל כיפה יש לו על הראש או כיסוי ראש אחר", הדגישה. "אני לא שלחתי את הדר לעזה. ביבי, בנט, ליברמן ובוגי וכל הממשלה שלחו את הדר ועוד הרבה חיילים להציל את מדינת ישראל מירי הטילים וממנהרות הטרור. למה אני והמשפחה שלי צריכים להילחם במדינה כדי להשיב את הדר משדה הקרב? כולם שותקים וכולם שותפים לעוולה של הפקרת החיילים, בלי קשר למפלגה, גזע, מין ודת".
הפגישה עם נתניהו - והמחאה בטקס
ביולי 2019, לאחר נתק ממושך של חודשים ארוכים, נפגשה משפחתו של גולדין עם ראש הממשלה נתניהו. בפגישה השתתפו גם משפחותיהם של אורן שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. חצי שעה לאחר תחילת הפגישה יצאה לאה גולדין בדמעות, לאחר שהבינה לטענתה כי "כל מטרת הפגישה הייתה לנסות להרגיע את המשפחות רגע לפני האירועים לציון חמש שנים למבצע 'צוק איתן'".
בתחילת הפגישה הציע ראש הממשלה למשפחות להטיס אותן לארה"ב על מנת שייקחו חלק באירוע טקסי במטה האו"ם בניו יורק למען העלאת המודעות להשבת הבנים. לפני שיצאה מהפגישה, גולדין התעמתה עם נתניהו ואמרה לו "מעניין מדוע נזכרת בנו דווקא עכשיו, אחרי חמש שנים שבהן לא עשית דבר. אנחנו לא צריכים נסיעה לניו יורק. את מה שהצעת כבר עשינו בעצמנו לפני שנתיים ובהצלחה מרובה".
צעדת המחאה שיזמה משפחת גולדין באוקטובר 2022
(צילום: נדב אבס )
בדצמבר 2020 משפחת גולדין עתרה לבג"ץ נגד העברת סחורות, ובהם חיסונים נגד קורונה, לרצועת עזה. המשפחה דרשה לאסור מעבר של אנשים, סחורות וחיסוני קורונה לרצועת עזה וממנה - עד להשבת בנם לישראל. בעתירה טענו לאה ושמחה גולדין כי ממשלת ישראל וכוחות הביטחון מאפשרים מעבר של אנשים וסחורות בהיקף עצום לרצועת עזה וממנה - הרבה יותר מהמתחייב מכוח כללי המשפט הבינ"ל. כמו כן נטען בעתירה כי המעורבים בפעילות ענפה זו מסתירים את המידע מהציבור, ולמרות שפנו אליהם שבע פעמים במהלך אותה שנה בדרישה לגילוי הנתונים בעניין זה לא נענו.
במרץ 2021 משפחת גולדין הגיעה לבית המשפט העליון לדיון בעתירה שהגישה, שדורשת להורות למדינה לסגור את מעברי הגבול לרצועת עזה ולמנוע מעבר דרכם של סחורות וציוד רפואי, כולל לצרכים הומניטריים, עד אשר יושבו הדר גולדין ואורון שאול וכן יוחזרו האזרחים השבויים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
בחודש מאי 2021, משפחת גולדין דרשה מנתניהו לדעת אם השבת הבנים כלולה בהסכם הפסקת האש שהקבינט אישר. "נתניהו צריך להפסיק לשחק ברגשות המשפחות ולהחזיר את החיילים", אמר האב שמחה. "הוא וגנץ, יחד עם הרמטכ"ל, שלחו אותם להילחם במבצע 'צוק איתן' ועד לרגע זה הם לא שבו משדה הקרב. הזלזול במשפחות הלוחמים עובר את כל הגבולות, והאחריות כולה נמצאת על כתפיהם. אנחנו דורשים לקבל תשובות לאלתר".
ריאיון עם לאה גולדין, ביולי השנה
(צילום: עידו ארז, ירון ברנר)
ביולי 2022 אחותו של הדר גולדין, איילת, מחתה בסיומו של טקס האזכרה השנתי לחללי מבצע 'צוק איתן' על השארת החללים החטופים הדר גולדין ואורון שאול שנים רבות בידי חמאס בעזה. "תהיו אמיצים, כמעט כולכם הפניתם את הגב. תהיו ההנהגה שאליה אנחנו מתפללים", צעקה לעבר ראש הממשלה דאז יאיר לפיד ושר הביטחון דאז בני גנץ שנכחו בטקס. "ההורים שלי עומדים בחוץ כי הבן שלהם לא כאן. אני משביעה אתכם - תשיבו את הדר ואורון לפני שיהיה מאוחר. יש היום הזדמנות, אל תפנו להם את הגב".
הצעדה לציון 8 שנים והפגישה עם מזכיר המדינה האמריקני
באוגוסט 2022 מאות בני אדם הגיעו לגן הזיכרון בכפר סבא כדי להשתתף בצעדה שיזמה משפחת גולדין לציון שמונה שנים מאז שנהרג ונחטף. הצעדה יצאה מגן הזיכרון הצמוד לבית העלמין הצבאי בעיר והסתיימה במחסום ארז.
בספטמבר 2022 פעילי "מסדר הדר" חסמו לפנות בוקר את כניסתם של פועלים מעזה לשטח ישראל דרך מעבר ארז במשך חצי שעה. הפעילים הגיעו למעבר, הציבו שלטים וחסמו את הכביש היוצא ממנו. חגי ויינברג, מנהל פעילות "מסדר הדר", סיפר: "עשרות רכבים ואוטובוסים שהסיעו עובדים מעזה נתקעו בפקק ארוך. אחרי חצי שעה, בעקבות בקשת שניים ממנהלי המחסום, פינינו את החסימה". לדברי ויינברג, "כל המטרה שלנו היא להעביר מסר - אין להכניס עובדים מעזה לישראל עד להשבת הבנים".
ביולי 2023 כחלק מביקורו המדיני בארצות הברית, נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם מזכיר המדינה האמריקני דאז אנתוני בלינקן. אל פגישה זו הצטרפה לאה גולדין. "אני מודה לנשיא המדינה על הפגישה החשובה עם מזכיר המדינה בלינקן במסגרת מפגש הרצוג-ביידן", אמרה אז.
בחודש מאי 2025, לאה גולדין נשאה דברים לקראת דיון במועצת הביטחון של האו"ם, שיעסוק בחטופים חללים. "במשך כמעט 11 שנים, בני מוחזק בעזה על-ידי ארגון טרור שמנצל מסגרות הומניטריות לצרכים פוליטיים", אמרה גולדין, והוסיפה כי "מדינות החברות באו"ם חייבות לפעול להשבת שרידי מתים לבני משפחותיהם לצורך קבורה". היא האשימה את מדינות העולם בחוסר היענות לנושא ואמרה כי "הקהילה הבינלאומית מעלימה עין".
פורסם לראשונה: 19:54, 09.11.25
