אם אתה סטודנט בהווה או בעבר, אמריקני או קנדי או צרפתי או ישראלי, ציוני ויהודי שרוצה עתיד מזהיר בעולם העסקים או בפוליטיקה, סביר להניח שביקרת באחרונה בניו יורק, שם ערכה "תגלית" את הכנס הרשמי של תוכנית "אקסל" שלה. זה 15 שנה שעשרות סטודנטים מרחבי העולם, בעיקר מקרב יהדות התפוצות בארצות הברית, נבחרים להשתתף ב"תגלית אקסל" (מהמילה excellent).
פרויקט "תגלית", שמציין 25 שנה לחיזוק הקשר שבין צעירי יהדות התפוצות לישראל, הביא לארץ לאורך השנים יותר מ-900 אלף בני אדם. בזמן המלחמה, כשמרבית הארגונים עצרו את הפעילות שלהם, הצליח הפרויקט להביא לארץ 20 אלף צעירות וצעירים.
תוכנית "תגלית אקסל" היא קטנה ובוטיקית, ומדי שנה מתקבלים אליה כ-60 איש. השנה יתקבלו לתוכנית כ-80 צעירות וצעירים, סטודנטים מאוניברסיטאות העילית. במסגרת התוכנית, ה"אקסלרים" מגיעים לישראל להתמחות, מבקרים בחברות הייטק, בבנק ישראל ועוד. תוכנית זו קיימת כבר כ-15 שנה, ועם בוגריה נמנים כאלה שעשו אקזיטים, הקימו סטארט-אפים או הפכו למשפיענים בתחומי העסקים והבידור.
יותר מ-400 בוגרים, בהם גם ישראלים, הגיעו באחרונה לכנס בניו יורק שכלל נטוורקינג, הרצאות ומסיבות. "התחלנו את המרוץ למיליון", מסביר גידי מרק, מנכ"ל תגלית. "אם לא הייתה מלחמה היינו מגיעים לזה תוך שנתיים. יש ירידה בביקוש להגיע לישראל מתוך פחד. אבל דווקא באקסל, להפתעתי, יש יותר ביקוש. הגאווה שלנו היא שבכל שנה נתונה אנחנו לא מקבלים 20 מהרווארד ולא מקבלים 20 מקולומביה. יש לנו מעל אלף פונים ואנחנו מקבלים רק כמה עשרות. המטרה שלנו בסופו של דבר שיעשו המון עסקים בישראל".
על רקע החשש שבכירי חברות ההייטק בישראל מביעים חשש לגבי עתיד המדינה, מרק הוסיף: "הם מביאים בסופו של דבר את החברות שלהם לארץ, וזה עשרות מיליונים. אלה ילדים של המשפחות הכי עשירות בעולם היהודי. המטרה היא לאחד אותם כקבוצה שתהיה אחראית על מימון חיי יהודים במאה ה-21. יש לנו בוגר שיודע שהוא הולך להיות סנאטור, גם לי אין ספק בכך. הם מגייסים כספים של מאות מיליונים. אנחנו רוצים לבנות דמויות לחיקוי. רוב המשפיענים בעולם, כמו מונטנה טאקר, הם בוגרי תגלית. אנחנו תומכים בה ובגדול".
חשש למכשול בטיפוס בסולם העולם העסקי
אבל להיות צעיר יהודי עם תיאבון לעסקים ולפוליטיקה זה עניין מסובך. כך לדוגמה, משקיע ההון-סיכון הבכיר שון מגווייר הזהיר את הצעירים שלא להביע את דעתם בנוגע לישראל ברשתות החברתיות. הוא הסביר שעליהם לצבור כוח, השפעה וגם ממון לפני שיהפכו לסנגורים על ישראל ויגנו עליה בזירה המקוונת, כפי שהוא עשה לאחר 7 באוקטובר. למה? כי מהלך כזה עלול להוות מכשול בטיפוס בסולם העולם העסקי.
"אתה אומר להם להסתיר את הדעות האמיתיות שלהם?", שאלתי באמצע דבריו של מגווייר, קוטעת אותו כמו הישראלית המנומסת שתמיד הייתי. איש הפיננסים התפתל, והסביר שעל הצעירים שמולו לחקור וללמוד על ישראל לפני שיצייצו את הדעות שלהם, ושעליהם לעשות זאת מעמדת כוח, כשההשפעה שלהם גדולה יותר. לדבריו, טביעת הרגל הדיגיטלית של כולנו הרי נשמרת, ובבואם לקבל את הקידום המיוחל או התפקיד הנחשק הבא, אסור שדבר יסכן זאת. מגווייר הסביר שבעקבות הציוצים שלו בעד ישראל הוא נפגע כלכלית, וספג לצד משפחתו איומים. "היו לי 50 איומי מוות", הוא סיפר.
הוא אמר עוד: "אנחנו צריכים לעודד אנשים להתבטא. האנשים עם הקול והכסף צריכים להיות יותר קולניים. עם הצעירים צריך לחשוב על הדרך שבה יתקדמו ויקדמו את האימפקט שלהם. צריך להיזהר ממה שאומרים, עוקבים אחרי זה. זה יוביל להגבלות ולקשיים להתקדם. צריך לעשות כל שאפשר כדי לעזור מאחורי הקלעים. בתור מי שיושב בוועדות קבלה, אני חושב שאעשה לאנשים שירות רע אם לא אומר שיש אתגרים סמויים. ואנשים לא מבינים את זה בשלב הזה של הקריירה".
לאחר הדיון בפאנל, מגווייר לא הסתיר את חוסר שביעות הרצון שלו מכך שעיתונאים שמעו את דבריו. מחוץ לאולם הוא אמר לי: "את מישראל, בגלל זה את לא מבינה. יש אנשים בוועדות הקבלה, ומספיק שיש פרו-פלסטיני אחד". דבריו מוכיחים את הקשיים שעומדים בפני הצעירים היהודים בתפוצות. הוא מציע שהם יסתירו את הדעות האמיתיות שלהם ואת תמיכתם בישראל, בעוד כמיליונר בעל כוח הוא רשאי להגן על המדינה היהודית הקטנה. "אני ליטרלי מוכן למות למען ישראל", ציין.
7 צפייה בגלריה
"האנשים עם הקול והכסף צריכים להיות יותר קולניים". שון מגווייר (משמאל)
(צילום: אילנה קוריאל)
חלק מהבוגרים דווקא הסכימו עם דבריו של איש הפיננסים. בין אם אכן האמינו בכך, ובין אם ביקשו להראות שהם מגינים בפומבי על אחד מגיבורי תחום הכלכלה שלהם. "המצב הזה הוא הנורמלי החדש", הסביר בוגר "אקסל" מלונדון. "זה עדיף מאשר לצייץ משהו על ישראל ל-50 עוקבים". בוגרת מקנדה סיפרה על איומים שהמשפחה שלה ספגה בעקבות המלחמה בעזה.
אבל יש דבר אחד שאף אחד מהם לא יכול להסתיר, לפחות לא לאורך זמן, את היותם יהודים. יש כאלה שלא מתחבאים אחרי הדת שלהם בכל הנוגע לדעותיהם האמיתיות, וסוללים את הדרך לאחרים. יסמין אובסיהאן, צעירה אמריקנית-איראנית שהייתה בתוכנית ב-2024, חוותה על בשרה אנטישמיות באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס. היא לא הייתה בשקט, והקימה מערכת שלמה למלחמה באנטישמיות.
"פגשתי את ההנהלה 36 פעמים. העדתי בקונגרס על הפרת זכויות האזרח של הסטודנטים היהודים. 'אקסל' שינתה הכול עבורי", סיפרה אובסיהאן בהתרגשות. "זה היה החיבוק הגדול שהייתי צריכה אחרי העבודה בקמפוס. זה העצים אותי בדרך שמעולם לא תיארתי לעצמי". הצעירה בנתה קורס למלחמה באנטישמיות בקמפוס, כאשר 'תגלית אקסל' הייתה מערך התמיכה והקשרים שהייתה זקוקה להם נואשות. כסטודנטית היא למדה פיננסים, אך החליטה לשנות כיוון.
לדבריה, "נתיב הקריירה שלי שונה - מפיננסים החלטתי להיות קול עבור אחרים. הארגון שהקמתי נותן לסטודנטים כלים להילחם באנטישמיות. פרופסור מוריד לך ציון כי בעבודה שלך נתת נקודת מבט ציונית? יש שם הכול, כולל הכלים למענה על ביקורת נגד המלחמה בישראל וציונות. אנחנו יוצרים בריתות עם ארגונים יהודיים אחרים".
דיוויד פולין משיקגו, בוגר נוסף, סיפר: "הייתי חלק מארגון שלא למטרות רווח, ואחרי 7 באוקטובר הם הראו לי את המציאות של האנטישמיות, כמה היא נטועה בחיי היומיום. חברי ההנהלה שלנו אמרו דברים שהטרידו אותי מאוד, והובילו אותי להתפטר. ניסו להשוות את המלחמה באירלנד לשואה, השוו יהודים לקולוניאליסטים לבנים במקום להכיר בזוועות שאירעו ב-7 באוקטובר". פולין ציין כי התקריות הבהירו לו שהוא צריך לתמוך ביהודים בישראל.
הארגון שאותו סייעה פולין להקים עזר לסטארט-אפים שמייסדים מיעוטים, בהם אפרו-אמריקנים. לדבריו, "מבחינתם אני קולוניאליסט לבן. זה גרם לי להבין שאני צריך להשקיע את המשאבים שלי באנשים שלי. אחרי שהתפטרתי סייעתי לגייס תרומות למגן דוד אדום, יחד עם בוגר 'אקסל' אחר, וסייעתי להוביל משלחת לישראל כדי להיות עד לזוועות. בעמותה, במקום לשאול אותי אם אני בסדר, הייתה דממה. כאשר קבוצות אחרות כואבות או סובלות, מנסים לעמוד לצידן. כאשר יהודים כואבים - יש דממה".
הכותבת הייתה אורחת של תגלית בניו יורק
