משפחותיהם של יותר מ-20 חטופים שיגרו הערב (ראשון) מכתב לראש צוות המשא ומתן לעסקה לשחרור החטופים, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שבו טענו להתעלמות מצדו לבקשות להיפגש עמן. "תתייחס אלינו, אנחנו מרגישים שנשכחנו בחשכה. פונים אליך שוב בדרישה - היפגש עמנו".
1 צפייה בגלריה
 רון דרמר במליאה
 רון דרמר במליאה
השר דרמר
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
במכתב טוענות המשפחות כי אף על פי שעבר יותר מחודש מאז מינויו של דרמר לראש צוות המשא ומתן, לא נראתה כל התקדמות ממשית. "עבר מעל לחודש ונראה כי אין שום התקדמות באופק", כתבו, והביעו תחושת תסכול נוכח חוסר המענה מצד דרמר. בנוסף, הן ציינו את ההבטחות שניתנו עם מינויו של דרמר כי הדבר יסייע לפריצת דרך במגעים, אך בפועל, לדבריהן, לא התבצע כל שינוי.
המשפחות הבהירו במכתב כי המתווה שהיה אמור להבטיח את שחרור כל החטופים בפעימה אחת, נזנח לטובת דיווחים על מתווים חלקיים שאינם עונים על צרכיהן. "המתווה הישים והראוי שיבטיח שחרור של כלל החטופים בפעימה אחת נזנח", ציינו, והביעו אכזבה נוכח הפער בין ההבטחות למציאות. "אל תצא מחדר המשא ומתן עד שתשיג הסכם כולל לכולם. כל עוד אינך בחדר המשא ומתן, אנחנו פונים אלייך שוב בדרישה - היפגש עמנו, כלל משפחות החטופים, באופן מיידי. תתייחס אלינו, אין ליקירינו זמן ואין לנו זמן".
בסיום המכתב טענו המשפחות שאינן מקבלות עדכונים בזמן אמת. "חלקנו לא מקבלים מענה כלל, וחלקנו מקבלים הבטחות למפגשים עוד שבועות ארוכים", ציינו. בסיום המכתב כתבו: "החטופים לא יכולים להמתין ולו שבוע אחד נוסף! השר דרמר, אנו מצפים לעדכון ולזימון המשפחות לפגישה בהקדם".
הפגנות ברחבי הארץ בקריאה לשחרור החטופים, אתמול
(צילום: אילת מרקוביץ, מחאת העם חיפה, לירז רימון, גל גנות )

לישי לביא מירן, שבעלה עמרי מירן נמנה עם החטופים בעזה, תקפה לפני שבועיים וחצי בחריפות את השר דרמר. "אם הם לא יחזרו עכשיו על הרגליים אלא בארונות, או שחטופים יהפכו לרון ארדים - הדם וההפקרה יהיו על הידיים שלך", כתבה אז לישי בהודעה ששלחה לשר - לאחר שלטענתה הוא מתעלם כבר חצי שנה מבקשותיה להיפגש איתו.
אשתו של החטוף כתבה אז עוד לשר הממונה על המשא ומתן: "השר דרמר, אחרי חצי שנה שבה אני מנסה לתאם איתך פגישה בצינורות המקובלים, אני מתייאשת וכותבת לך כאן, כי לעמרי שלי אין עוד זמן לחכות. עמרי עובר עינויים, רעב והשפלה יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. הבנות שלי, רוני ועלמא, כבר לא יכולות בלי אבא שלהן. ובלי הוודאות לגורלו. כל בוקר אני מתעוררת לשאלה: מתי אבא עמרי יחזור מעזה? אני לא יכולה יותר לשתוק".