כבר כמעט שנתיים, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, שחוסר ודאות שורר מעל הסטונדטים והסטונדטיות במוסדות ההשכלה השונים. בוועידת "העתיד של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה, הגיעו לפאנל "לימודים למרות הקשיים" שלושה צעירים ששיתפו על הניסיון לרכוש השכלה, בצל המלחמה.
פאנל "לימודים למרות הקשיים", ועידת "העתיד של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה
(צילום: סנטרל הפקות)
רב-סרן אביתר זיתוני, סטודנט לתואר ראשון, נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בקרב בקיבוץ כיסופים, ואיבד שישה מפקודיו. "נפצעתי בעורק הראשי ברגל ימין בהיתקלות עם מחבלים. איבדתי הכרה והתעוררתי אחרי 12 ימים. לא ידעתי כלום ואחרי כמה שבועות העבירו אותי למחלקה אחרת והתחילו לבשר לי את כל הבשורה", תיאר.
הוא סיפר על ההחלטה להתחיל את לימודי התואר אחרי השיקום: "אמרתי - מה אני עושה עכשיו? יצאתי ללימודים ברייכמן, שם עוטפים את אנשי הקבע, המילואימניקים והפצועים". לדבריו, "אנחנו פותחים מכון לפיזיותרפיה ואני חלק מזה, כי חייל שעכשיו מפספס יום לימודים בשביל טיפולים - שיהיה ממש בתוך רייכמן ולא יפספס. עושים את כל ההתאמות".
לצידו בפאנל רב-סמל במיל' זיו ינון, בוגר תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה, ולוחם מילואים בגדוד החי"ר 9271. הוא הוקפץ ללחימה יום לאחר הטבח כשהוא במהלך שנתו האחרונה ללימודים, והשלים כבר יותר מ-270 ימי מילואים בעוד אשתו כעת בחודש השביעי להריונה. "בערב שמחת תורה הייתי באמצע כתיבת שתי עבודות סמינריוניות והתוכנית הייתה לסיים אותן. השתחררתי מזמן, זאת הייתה פעם ראשונה שגוייסתי למילואים ולפני זה לא הייתה לי יחידה. קיבלתי הודעה מהמ"מ שלי ואמרו לי להגיע יום למחרת".
הוא סיפר כי השתחרר מהסבב הראשון בפברואר, כשהצו הבא היה כבר לחודש מאי. "כל הזמן היינו במרדף אחרי ההשלמות, גם בכל סבב לגבי הכשירות שלנו כלוחמים, וגם כל פעם כשאני משתחרר אחרי הדברים שלא הספקתי לעשות. תכננתי לסיים את התואר באותה שנה ולמצוא עבודה, והכל נדחה. אני מרגיש כאילו נעלמו שנתיים מהחיים".
רס"ן אביתר סיפר כי תוך כדי המערכה הארוכה, קיבל סיוע להשלמת מטלותיו כסטודנט: "יש מועדי ב' וג', במתווה שנותן את העזרה כדי שלא תהיה בלחץ כשאתה מופעל ונמצא בעזה. לפעמים אתה נכנס לצוואר בקבוק ונותנים לך את השקט הזה". רס"ל זיו הצטרף: "המתווה הראשוני שגובש עזר לי מאוד כי הייתי בסוף התואר ובקורסים מתקדמים, והייתי יכול להוריד קורס פה וקורס שם. אני כן חושב שזו הנקודה שצריך לשפר במתווים היום.
"ממה שאני חוויתי", תיאר זיו, "היו כמה מרצים שהתגובה שלהם למילואים הייתה מחבקת ומכילה, והיו גם כאלה שפחות. מה שאני שומע מחברים וחיילים שהדבר שהכי עוזר להם זה כשהם מוצאים מרצה שמדבר איתם כמו בני אדם, שקודם כל שואל מה שלומם והאם הכל בסדר ואחר כך על הלימודים".
הוא הוסיף כי "באופן כללי למי ששירת במילואים, כשהוא פוגש מציאות מאוד שונה ממה שהוא חווה ביום-יום - רוב האנשים מחפשים אמפתיה, להרגיש שמעריכים אותם. אני מקווה שנרגיש את זה ונחווה את זה יותר".
בפאנל השתתפה גם ליה גינסברג, תלמידת כיתה י"א במסלול "סמסטר ראשון כבר בתיכון", שעושה קורס בהבעה ובכתיבה כחלק מהבגרות בלשון. "מדובר בלמידה עצמאית, יש לנו מורה מנחה שמכוונת אם צריכים עזרה אבל הכל זה עלינו - תזמון, הגשת העבודות, אין מי שלוחץ עלינו להגיש כמו בבית ספר. יש לנו יחידות לעשות וביניהן מבדקים, ובסוף מבחן מסכם. צריך לדעת לנהל את הזמן".
