התפתחות דרמטית, המערערת את הבסיס המשפטי להליך הפלילי המתנהל נגד איש העסקים שמעון אייקוט (75), שנעצר לפני יותר משנה בקפריסין, חלה בשבועות האחרונים. כעת מתברר כי תנאי מקדים שנקבע בחוק של קפריסין עצמה - לא התקיים מעולם. הדבר שומט את הקרקע תחת ההליך הפלילי כולו, בהיותו מנוגד לא רק לדין הבינלאומי - אלא גם לחוק הקפריסאי בעצמו.
כתב האישום שהוגש נגד אייקוט קשור למשבר הפוליטי בין קפריסין לבין טורקיה. העבירות המצוינות באישום רק על מסחר במקרקעין המצויים בצפון האי קפריסין, ושהיו בבעלות יוונית לפי חלוקת האי בשנת 1974. המשפט הפלילי נגד אייקוט מצוי רק בתחילתו - למרות שעצור יותר משנה.
במטרה להקים מרשם מקרקעין לנכסים המצויים בצפון האי, הרפובליקה של קפריסין חוקקה את החוק 44/1984. למעשה, מדובר בתחליף למרשם המקורי המוחזק בידי שלטונות קפריסין הצפונית מאז חלוקת האי ב-1974 - שלקפריסין אין מאז גישה אליו.
החוק מסדיר את גיבוש והשלמת המרשם הזמני בשלושה שלבים מרכזיים. הראשון, פרסום הודעה ברשומות הקוראת לבעלי זכויות בנכסים להגיש הצהרה הכוללת את פרטי הנכס שהיה מצוי בבעלותם בצפון האי, ולצרף לה ראיות ככל שישנן. השני, לאחר קבלת ההצהרות, יתבצעו על-ידי הרשויות בחינה ובדיקה של אמיתות ההצהרות והנתונים שנלוו להן. שלישי, עם סיום תהליך האימות, תפורסם הודעה מתאימה ברשומות בדבר הקמת המרשם הזמני החדש.
בהתאם לכך, החוק מסדיר שני סוגי מסמכים שניתן להנפיק מכוחו: "תעודת רישום" שניתן להנפיק לאחר השלמת המרשם הזמני החדש, ו"תעודת בעלות" שניתן להנפיק עד שתהיה אפשרות להנפיק תעודות רישום. החוק אף מוסיף וקובע, כי גם כאשר תונפק תעודת רישום, לכשהדבר יתאפשר, מדובר יהיה בתעודה זמנית המהווה ראיה לכאורה בלבד לבעלות.
סעיף 11 לחוק קובע בהמשך כי עד שהכנת המרשם הזמני לא תושלם, לא ניתן יהיה להחיל אף חוק הנוגע לבעלות במקרקעין, על נכסים המצויים בצפון קפריסין.
אייקוט הוא איש העסקים הראשון והיחיד מתחום הבנייה שנעצר מאז הכיבוש הטורקי. ההתפתחות הדרמטית התרחשה בדיון שנערך לפני שבועיים כאשר במהלכו נחקרה נציגת רשם המקרקעין של קפריסין, שאישרה כי הכנת המרשם הזמני לא הושלמה מעולם, כלומר - מעולם לא הונפקו תעודות רישום לאף אחד, וגם לא לאיש מהמתלוננים שעל פניותיהם מבוסס כתב האישום נגד אייקוט.
עורכי דינו סבורים כי ההשלכות בעניינו דרמטיות: "מאחר ש'המרשם הזמני' לא הושלם מעולם, הרי שלפי הדין של קפריסין עצמה, לא ניתן להחיל אף חוק הנוגע לבעלות בנכסים המצויים בשטחי צפון קפריסין, ובכלל זה גם את החוק הפלילי שעליו מבוסס כתב האישום שהוגש נגד אייקוט". במילים אחרות, כתב האישום הוגש בניגוד גמור לחוק החל בקפריסין.
לדבריהם, גם השלכות הרוחב משמעותיות ביותר: "האמור לעיל לא רק שומט את הקרקע תחת כתב האישום שהוגש נגד אייקוט, אלא גם חושף כי כל המתקפה הפלילית שננקטה על-ידי קפריסין נגד אנשי עסקים ואחרים הפועלים בצפון האי, נועדה לשרת מטרות פוליטיות, בבחינת כל האמצעים כשרים, גם כאשר הדבר עומד בניגוד ישיר לחוק הקפריסאי עצמו".
