בסרטון שפורסם בעבר על ידי משפחתו של כהן, תועד דניאל נגרר בכוח מהטנק. למרות הכאב והגעגועים, סיפרה אימו מירב כי בחרה לא לצפות בו: "אני מעדיפה לזכור את עוז כמו שהוא היה. אני רוצה לזכור את החיוך שלו והגבורה שלו, לא את רגעי האימה. אני לא רוצה לזכור אותו דרך התמונות הקשות".
על הגעתו של שורד השבי לאזכרה, אמרה מירב: "זה היה מרגש מאוד לראות את נמרוד הגיבור ששב אחרי הגיהינום שעבר באזכרה במלאות שנתיים למותו של עוז. חיבקתי אותו ממושכות, נישקתי אותו ואמרתי לו שהוא גיבור אחרי כל מה שעבר שם. אני והמשפחה עדיין ממתינים להשבת הגופה של עוז שלנו, זה לא נתפס".
לדבריה, "כל כך התרגשתי שנמרוד חזר. אני בטוחה שהוא יתאושש קצת, יגיע אלינו וידבר, אבל אסור להרפות - עתה חייבים להשיב את 13 החללים. זה החלון שנפתח בהסכם - חובה להשיב את כולם, ואת הדר גולדין השכן שלנו כאן מכפר סבא ראשון. כבר 11 שנה מאז צוק איתן שהמשפחה שלו ממתינה שיחזירו את הגופה שלו. זה לא נתפס".
תיעוד חטיפתם של עומר נאוטרה, נמרוד כהן, שקד דהן ועוז דניאל ב-7 באוקטובר
עוז דניאל היה לוחם בגדוד 77 בעוצבת סער מגולן (7), ובבוקר 7 באוקטובר הוא היה במוצב ״הבית הלבן״, בטנק יחד עם הצוות שלו – עומר נאוטרה, מפקד הטנק; נמרוד כהן, התותחן; ושקד דהן, נהג הטנק. כולם נחטפו, וגופתו של שקד דהן ז"ל הובאה למנוחות, אך גופותיהם של עוז דניאל ז"ל ועומר נאוטרה ז"ל עדיין לא הובאו לקבורה.
דניאל הוכרז כחלל כארבעה חודשים לאחר חטיפתו, אחרי שבמשך 141 ימים לא היה ידוע מה עלה בגורלו. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו על בסיס ממצאים שאותרו, שאפשרו למשפחה להביאו לקבורה על אף שגופתו עדיין מוחזקת ברצועת עזה. הוא הותיר אחריו זוג הורים - מירב ואמיר - ואת אחותו התאומה הדר.
האם מירב סיפרה על רגעי הגבורה האחרונים של בנה: "בסרטון לא רואים את המשך החטיפה, אבל בסופו של דבר עוז יצא בחיים מהטנק, על הרגליים שלו, זה החלק שראיתי. הוא בחר להילחם בשובים שלו עד הרגע האחרון. הוא ניסה כך נראה לגנוב רימון מאחד המחבלים, זה מה שגרם להם לירות בו ולקחת אותו לעזה כשהוא לא בין החיים".
התיעוד אחרון של נמרוד כהן, עוז דניאל ועומר נאוטרה בבסיס לפני שנחטפו
(צילום: ציפורה חלפון )
גופתו מוחזקת כאמור בידי חמאס עד היום. שבועיים חלפו מאז החתימה על הסכם הפסקת האש, אך 13 חטופים חללים טרם הושבו. בישראל סבורים כי חמאס נמנע משחרור כולל, כפי שסוכם, כדי לנצל את הזמן לשקם את אחיזתו השלטונית ברצועה.
האם מירב, חסרת אונים מצד אחד, ומצד שני - ובעיניה חשוב יותר - קרובה מתמיד להשיב את בנה לקבורה. "יש פה חלון הזדמנויות שאסור לפספס, זה מה שאני ובעלי אמיר כל הזמן אומרים. חמאס מנסה למשוך אותנו ולגרור אותנו כדי שנגיב בכוחניות, ואז הכול יקרוס ולא יהיה בכלל שלב ב׳ בכל מה שקשור לעסקה - אבל אנחנו צריכים להיות חכמים וזהירים. אני חושבת שיש על חמאס מכבש לחצים כזה שלא יאפשר לו לברוח מההסכם. מכניסים דחפורי ענק שיסייעו בחיפושים, כוחות של הצלב האדום. זה איטי.
"אחרי כבר מעל שנתיים מורטות עצבים, זה מדאיג שכבר חמישה ימים אין שום החזרות של חללים שלנו. חייבים להמשיך ללחוץ עם האמריקנים, חובה. זה מדאיג ששום דבר לא מתקדם בימים האחרונים״.
אחד הגורמים המשפיעים בעיניה הוא מעורבות הממשל האמריקני, ומהפגישה עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס בשבוע שעבר היא יצאה מחוזקת מתמיד. "זו הייתה פגישה קצרה מאוד, אבל לבבית וחמה. הוא הבטיח לסייע", אמרה. "בכלל, נראה שההבטחות של האמריקנים להחזיר את כולם אמיתיות, אני רואה את זה בעיניים שלהם, שהם באמת רוצים לעזור ולעשות טוב. אנחנו נמצאים מול אויב אכזר והתעללו בנו המון, אבל צריכים להחזיק חזק ולא להישבר. אני ממשיכה להיות אופטימית, אבל אלו ימים מורטי עצבים. שום דבר לא זז. מתי כבר עוז שלנו ישוב לקבורה?".
בבית העלמין הצבאי בכפר סבא כבר יש קבר עם שמו של עוז, וקבורים בו חפצים מגואלים בדמו שהוצאו מהטנק. מבחינה הלכתית, די בהם כדי לקיים טקס קבורה, והמשפחה שומרת המצוות נענתה לאפשרות.
״הבטחתי גם לנמרוד שאנחנו ממשיכים עם שאר משפחות החללים ששבו להילחם להשבת הגופה של בני", הוסיפה מירב. "אסור להישבר עתה - זה מומנטום שחייבים להמשיך ללחוץ. אנו מחכים כבר לתזוזה שלא מגיעה לצערנו בימים האחרונים, ממשיכים לעבור טלטלה גם בימים הללו אחרי שנתיים של סיוט מתמשך. התחושה היא שחמאס לא ממש רוצה להתקדם ולקיים את ההסכם להשבת החללים. אסור לנו לוותר, אנחנו רוצים את עוז ז״ל כאן יחד עם שאר החללים בהקדם״.
