מליאת הכנסת אישרה סופית הלילה (בין רביעי לחמישי) את הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) להפרדה מגדרית בתארים מתקדמים באקדמיה. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 43 מתנגדים.
חרדים במכללה. ארכיון
(צילום באדיבות: המכללה החרדית ירושלים)
התיקון לחוק זכויות הסטודנט מאפשר כעת לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית, וקובע כי ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים.
הוא קובע בנוסף כי פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר.
עד היום התקיימו מסלולים נפרדים באקדמיה בעיקר בלימודי תואר ראשון, במסגרת הסדרים מיוחדים שיועדו לשילוב הציבור החרדי. תומכי התיקון הנוכחי טוענים כי הוא מסיר חסמים בפני סטודנטים דתיים וחרדים ומאפשר לאוכלוסייה רחבה יותר לרכוש השכלה גבוהה. יוזמת החוק, ח"כ סון-הר מלך, טענה כי "החוק יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי".
רועי אסף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, הביע תמיכה וציין כי החוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות". רון קוטין, נציג המל"ג, הוסיף כי בחברה החרדית קיים תת-ייצוג משמעותי, עם 13% בלבד של אקדמאים לעומת 46% באוכלוסייה הכללית.
מנגד, באופוזיציה ובוועד ראשי האוניברסיטאות התנגדו נחרצות לחקיקה, והביעו חשש מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר. המתנגדים מתריעים כי הרחבת ההפרדה עלולה להוביל להעמקת ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי והאקדמי, וליצירת "תארים סוג ב'". לטענתם, בניגוד לתואר ראשון שבו נדרש תיווך לחרדים שהגיעו ללא לימודי ליבה, אין סיבה להפרדה בתארים מתקדמים המתמקדים במחקר ובמעבדות, דבר שיגרור השלכות כלכליות ולוגיסטיות.
הם הזהירו כי "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד", מה שיביא להכשרות לקויות במקצועות טיפוליים ויפגע באזרחי המדינה. כמו כן, נטען כי חרף התנגדותם, המוסדות יבקשו לבסוף אישורים לפתיחת המסלולים מטעמי כלכלת שוק וההכנסה הכספית הגבוהה מתארים מתקדמים.
ח"כ לימור סון הר מלך בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אסף חן)
ח"כ סון הר-מלך התייחסה הבוקר לחוק בריאיון לאולפן ynet, וביקשה לציין כי שמו הוא "חוק זכויות לסטודנט, הפרדה ותארים מתקדמים": "לפעמים יש מי שמשבש את השם בשביל להעביר איזושהי אג'נדה". היא טענה כי "מאות נשים מבקשות את התיקון הזה. אני הייתי פשוט הצינור. אני לא חושבת שיש נושא שקיבלתי עליו כל כך הרבה פניות, יש תחושה של צורך אמיתי.
"הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי זה אותן נשים שרוצות ללמוד באקדמיה", אמרה, "שמבקשות להתקדם ולהיות בעמדות השפעה, ושכרגע מוצבת בפניהם תקרת זכוכית. נשים שלמדו ליבה, עברו את כל המסלול שדרשו מהם, אז יש להן את האפשרות לתואר ראשון, ואחר כך בתואר שני ושלישי הן נחסמות". על עמדת האקדמיה כי החוק דווקא יפגע באיכות הלימוד, השיבה: "בדיוק להפך. בתואר ראשון ראינו את ההישגים הכבירים ואת ההשתלבות המדהימה שהייתה כתוצאה מהאפשרות להפרדה". היא הוסיפה כי "ההגמוניה הבג"צית והאקדמית לא רוצה לראות אותן בתוך הסקאלה של הפרופסוריות".
מוקדם יותר השבוע, לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק, שיגרו דקאני בתי הספר לרפואה בישראל מכתב חריף לחברי הכנסת, שבו הזהירו באופן חד-משמעי כי החלת החוק על לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות תפגע קשות באיכות הטיפול הרפואי בארץ ותסכן את בריאות הציבור. "כדקאני תשעת בתי הספר לרפואה בישראל אנו מבקשים להתריע בפניכם כי חוק זה עלול לגרום לפגיעה קשה בבריאות תושבי ישראל ולסכן את ההכרה הבינלאומית ברפואה במדינת ישראל ואף לסכן את בריאות הציבור", נכתב.
דקאני בתי הספר לרפואה התריעו כי אישור החוק יהפוך את המגדר למרכיב הקובע בהכשרת צוותים רפואיים, במקום מומחיות המרצים. "במקום שהמרצה - המומחה או המומחית הטובים ביותר - ילמדו את הסטודנטים, המגדר יהפוך להיות המרכיב הקובע. שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים במקרה וחס וחלילה קרוב משפחתכם יזדקק לניתוח - האם מי שינתח יהיה איש או אשת המקצוע הטובים ביותר, או כירורג/כירורגית מהמגדר 'הנכון'?".
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בתגובה לאישור ההצעה כי "החוק הזה הוא עוד מסמר בארון הקבורה של זכויות הנשים בישראל. זה פיגוע ערכי וחברתי, ובושה שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הממשלה בבולמוס של אכול כפי יכולתך רגע לפני פיזור הכנסת - ומה שנאכל כאן אלו הערכים של כולנו. הכשרת השתמטות, פטור ממעצר לעריקים, החלשת התקשורת החופשית בישראל וכעת גם הפרדה והדרה של נשים מהאקדמיה. זה לא יסתיים שם. במקביל אנחנו כבר רואות יוזמות הולכות ומתרחבות להפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי - כבר עתה מדרכות בבני ברק, ומחר אוטובוסים, קניונים והיכן לא. זו לא רק פגיעה חמורה בנשים , זו פגיעה אנושה במצוינות האקדמית הישראלית״.
