"משהו לא טוב עובר על לשכת ראש הממשלה - מהנסיעה החפוזה והאומללה לוושינגטון, דרך הלחצים מכל הכיוונים שהיא אינה מצליחה לעצור, וכלה במחסור בכותבי נאומים שיודעים - ובזה הלשכה תמיד הייתה אלופה - לקחת את המציאות הקשה, ואת האחריות של הלשכה והעומד בראשה, וללוש אותן שוב ושוב ושוב עד שיוצא משהו אחר לגמרי" - כך אמר מי שהיה בעבר בתפקיד ניהולי בכיר מאוד בלשכה, ופרש אחרי מחלוקות קשות עם נתניהו. "אולי זה מפני שאוריך משותק מפעילות, או שהצוות שלו הולך ומידלדל באופן כללי מכוחות מקצועיים משמעותיים".
הדוגמה שהוא נתן הייתה ההופעה הכמעט מקבילה של נתניהו ושל דוברו הטרי והנמרץ ד"ר עומר דוסטרי בסדר הפוך בפריים טיים של שבת בערב. "דוסטרי היה צריך להיות המרענן הרשמי, הפרלוד והמבוא לפני המאסטר", הוא אמר. "אבל הוא נפל שוב ושוב, ונתניהו, השד יודע איך זה קרה לו, בעצם הודה בתבוסתו שלו".
אין את מי להאשים
"בסוף השבוע הזה חמאס שוב דחה הצעה", אמר נתניהו ב"הצהרה המיוחדת" שלו, "הצעה שהייתה יכולה להביא לשחרור מחצית מהחטופים החיים שעדיין מצויים בעזה ולהשבת חללים רבים".
נתניהו בעצם מודה פה שהמהלך שלו, שאותו כפה על צה"ל, לפתוח בפעילות צבאית משמעותית כדי ללחוץ על חמאס לשחרר חטופים - המהלך הזה, בינתיים לפחות, כשל. ועכשיו, גם אין לו את מי להאשים - שר הביטחון נאמן לו ללא סייג, הרמטכ"ל שאומר שזה הכול רעיון שלו אבל שבמקרה קרה שאצלו ואצל נתניהו נולד בדיוק אותו הרעיון, הממשלה כולה מסורה לפקודותיו והקואליציה חזקה ומאוחדת (בינתיים לפחות), צוות המשא ומתן עבר טיהור מכל מי שעלול להעלות רעיונות עצמאיים לקדם עסקה מהר מדי, וראש הצוות הוא כמו בנו השלישי. ממש תנאי המעבדה הטובים שאפשר.
והנה, חמאס סירב. אז מה יעשה נתניהו? הוא יאשים את חמאס? אבל אנחנו יודעים שהם לא ג'נטלמנים, שאי-אפשר לסמוך עליהם. ראש צוות המשא ומתן צריך להיות מוכשר מספיק כדי לקרוא את האויב ולתמרן אותו. נתניהו, שמנהל בעצמו למעשה את המשא ומתן, כשל בכך כישלון מוחלט - חמאס לא מסכים (כרגע לפחות) אפילו לפעימה קטנה. וגם לו היה מסכים - מה עם שאר החטופים?
בכל פעם שהמראיינים תפסו אותו בשקר או סתירה, דוסטרי לא יכול היה להסליק חיוך קטן וממזרי שעלה בזוויות פיו, מביע יותר מכל דבר אחר את רמת הרצינות שבה לקח את הדברים שהוא עצמו אמר
האופן, הסיבות, התכנון ודרך קבלת ההחלטות שהובילה לחיסול הפסקת האש ראויים כולם לתחקיר נפרד. בינתיים, כמה נקודות מרכזיות משתי ההופעות: של נתניהו שהיה רציני מדי, קפוא ואפור כשק; ושל דוסטרי, ב"פגוש את העיתונות", שבכל פעם שהמראיינים בן כספית ועמית סגל תפסו אותו בשקר או סתירה הוא לא יכול היה להסליק חיוך קטן וממזרי שעלה בזוויות פיו, מביע יותר מכל דבר אחר את רמת הרצינות שבה לקח את הדברים שהוא עצמו אמר.
שרשרת של הטעיות
נתניהו הדגיש בדבריו כי חמאס דורש ערבויות בינלאומיות כובלות שימנעו כל אפשרות לחידוש הלחימה: "אין להם מושג איך פועלת המערכת הבינלאומית", הוא אמר בזלזול מופגן ב"מומחים מטעם עצמם" המייעצים להעדיף את החטופים על מיטוט החמאס במסגרת הסכם כולל, ואומרים שתמיד יהיה זמן אחר כך, אחרי שהחטופים כולם ישוחרר, לחזור ולהילחם. והנה הוא, הרב, יבוא להסביר - כי "אף אחד - לא ארה"ב, לא סין, לא רוסיה, לא חברות אחרות במועצת הביטחון - לא ישתף פעולה עם תרמית כזו. זה יהפוך את החזרה למלחמה לבלתי-אפשרית, וללא כל לגיטימציה". לדבריו, "אין פייק התחייבות - אם נתחייב, לא נוכל לחזור להילחם. כתנאי לסיום הלחימה, חמאס דורש נסיגה מוחלטת - גם מרצועת הביטחון. אני שואל - האם לוחמינו נלחמו לשווא?".
במילים אחרות: האיש שהקפיד להפר אינספור הסכמים בעל פה ובכתב, לרבות הסכמים בינלאומיים משמעותיים, טוען ש"אין פייק התחייבות" וחתימה בפעם הזו תחייב את ישראל גם לקיים.
מעניין, כי למי שהטקסטים האלו נשמעו מוכרים - זו לא טעות. בקיץ שעבר נתניהו השתמש באותן מילים כשטען שאם ניסוג מציר נצרים אפילו לזמן קצר, לא נוכל לחזור אליו בכלל, בגלל המעורבות הבינלאומית והלחצים של המדינות המתווכות. כצפוי - הוא טעה. למרות כל החתימות וכל הערבויות וכל ההצהרות, ציר נצרים נכבש מחדש תוך שעות ספורות, ובלי אבידות.
משיחות עם שני ישראלים וגורם רשמי אירופי הבקיאים מאוד בפעולות האו"ם וחוקיו, עולה תמונה שונה באופן עמוק. "נתניהו תמיד היה סך כל פחדיו - עכשיו הוא גם סך כל שקריו", אומר אחד מהם. "האם חמאס דרש החלטה של מועצת הביטחון? בלבנון הגיעה ישראל להפסקת אש בלי מועצת הביטחון בכלל. איך זה מסתדר עם האמירה של ראש ממשלה שלעולם לא יתנה את ביטחון ישראל בערבויות בינלאומיות".
גורם אחר טען שההצהרה של נתניהו היא "לא פחות מהונאת הציבור בישראל", והציג את ההטעיות העיקריות. "ראשית, לא בטוח שמועצת הביטחון תיתן כלל תוקף להסכם - חמאס הוא לא צד במועצת הביטחון", הוא אומר. "כך, ישראל יכולה לטעון שאין פה צד שני שמחויב בהסכם.
"שנית, בהחלט יכול להיות שמועצת הביטחון רק תברך על ההסכם אבל לא תיתן לו תוקף משפטי. וגם אם מועצת הביטחון תיתן להסכם תוקף משפטי, כמו שעשינו בהחלטה 1701 מול לבנון, אבל תעשה זאת שלא לפי פרק 7 של האמנה שעל פיו אפשר לנקוט סנקציות מול מי שמפר. הנה לקראת החתימה על 1701 אחרי מלחמת לבנון השנייה, ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט פעל בתבונה רבה והתעקש שההחלטה לא תהיה לפי פרק 7, כדי שלא תהיה מחייבת - כי כבר אז ישראל ידעה שהיא הולכת להפר אותה, משום שהיא מחייבת את ישראל לא לפגוע בריבונות של לבנון. גם טיסה מעל שמי לבנון היא כזו. היה ברור שישראל מתכוונת להמשיך את הטיסות שלה".
הכותרת
שיחות הגרעין, התקיפה שלא הייתה באיראן וההשפעה על הלחימה בעזה | רונן ברגמן
24:31
וגם אם ההחלטה הזו תתקבל לפי פרק 7, אפשר לסמוך על חמאס שייתן לנו מספיק סיבות בעתיד להפרות. חיזבאללה נתן לנו אלף סיבות, וחמאס ייתן לנו אלף ואחת סיבות - שדרכן נוכל לדרדר את המצב, ובסופו של דבר לצאת להתקפה, אם נתרצה. וכל זה, כשבארצות הברית פועל ממשל מאוד אוהב כמו ממשל טראמפ.
מגה-ספין חסר גבולות
"פעם היו בדיחות כאלה, מוכנות לשליפה, לא ממש מצחיקות", אומר גורם ביטחוני בכיר שדבריו בנושאי שו"ן והמשא ומתן על עסקת החטופים הובאו כאן פעמים רבות. "כילדים קראנו להם 'בדיחות שיא' - מה שיא המהירות? לנעול מגירה ולהספיק לזרוק פנימה את המפתח. מה שיא העדינות? שני קיפודים עושים אהבה. על המשקל הזה אפשר לשאול מהו שיא החוצפה, או שיא האירוניה, או שיא חוסר המודעות העצמית - ולהגיד שכל השיאים הללו נשברו בדבריו של דובר ראש הממשלה בשבת, שהתלונן על ספינים, כשהטענה שלו עצמו היא מגה-ספין חסר גבולות. אנחנו רואים טלוויזיה ובקיאים קצת יותר מכולם במה שהתרחש פה בשנה וחצי האחרונות בכל הנוגע לחטופים ואנחנו מורטים את השערות ופוכרים את האצבעות מרוב ייאוש ותסכול. גם ראש הממשלה, גם דוברו, מנסים ליצור שוב ושוב מציאות אלטרנטיבית ולשכנע שזה בעצם לא הם, שזה הכול אשמת אחרים, בפנים או בחוץ".
"אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה להחזיר את חטופינו", אמר דוסטרי. "ראש הממשלה כבר החזיר 196 חטופים, מתוכם 147 בחיים". התוספת הזו, הסיפא של המשפט שמצביע על כך שלא כולם היו חיים, הופיעה רק אחרי שמעל עמודים אלו הערנו שאחרי שגרירת הרגליים של נתניהו האריכה באופן משמעותי את שהות החטופים בעזה, ובהתאם את מספר החללים מתוכם שנחטפו לעזה בחיים אך מצאו שם את מותם, נהגו דובריו רק לציין את המספר הכולל, אותו חילץ ראש הממשלה, כאילו ממש במו ידיו מעזה.
41 חטופים לפחות הגיעו לעזה בחיים ומתו מאז. זה מספר עצום, יותר מהפיגועים הגדולים בתולדות המדינה עד 7 באוקטובר. יותר מרצח התלמידים במעלות, יותר מהאוטובוס בכביש החוף, או הפיגוע במלון פארק
41 חטופים לפחות הגיעו לעזה בחיים ומתו מאז. זה מספר עצום, יותר מהפיגועים הגדולים בתולדות המדינה עד 7 באוקטובר. יותר מרצח התלמידים במעלות, יותר מהאוטובוס בכביש החוף, או הפיגוע במלון פארק. "נתניהו ואנשיו צריכים להתבייש בכל אחד כזה שהם לא הצליחו לחלץ בזמן, ולא להשוויץ כשההדיוטות חושבים שמדובר על מספר חטופים חיים שחולצו", אומר גורם ביטחוני. "וגם, שימו לב לשפה - ראש הממשלה כבר החזיר". כלומר, כשמדובר על שנה וחצי של ייסורי שאול בצינוקי הכלא של חמאס, שמו של מי שעיכב בשיטתיות את העסקה אף פעם לא מוזכר. אבל בסופו של דבר, כשארצות הברית מכריחה אותו ומכופפת את ידו להסכם – אז כמובן שזה הוא הביא אותה, סחיבת פצוע ישר מחאן-יונס".
השקר נחשף - כי הייתה עסקה
דוסטרי גם התעקש ש"אנחנו עושים הכול כדי להחזיר את החטופים שנותרו, החיים והחללים כאחד. וברגע שאנחנו נחזיר את כולם, אז אנחנו נשמיד את חמאס". כלומר, לפי דוסטרי - החטופים נמצאים כעת במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות. הוא לא מגלה כיצד תחזיר אותם הממשלה הזו, ולמי שהתלהב מהמשפט הקודם הוא בא ושופך מים קרים על כל תקווה להסכם. עכשיו, אומר דוסטרי בחריפות, "אי-אפשר להחזיר את כולם - זה ספין".
הספין שדוסטרי עושה עבור שולחיו הוא לחסוך מהצופים את העובדה שחמאס דווקא כן רוצה עסקה, אלא שהוא רוצה אותה בתנאים שונים מאלו שישראל מסכימה להם
דוסטרי והבוסים שלו בלשכה טובלים וספין עצום בידיהם. כשכספית וסגל הציקו לו כדי להבין על מה מדובר, התברר, כמובן, שגם זה שקר מוחלט. הספין שדוסטרי עושה עבור שולחיו הוא לחסוך מהצופים את העובדה שחמאס דווקא כן רוצה עסקה, אלא שהוא רוצה אותה בתנאים שונים מאלו שישראל מסכימה להם. למעשה, התנאים של חמאס הם בעיקרם התנאים של ישראל, כי חמאס קיבל את המתווה הישראלי לעסקה ממאי אשתקד, זה שנתניהו מכנה כיום "מתווה ביידן" - עוד אי-דיוק קטן - כדי להרחיק את עצמו ממה שחלקים בקואליציה רואים כשיקוץ, אבל באמת היה מתווה שיצא מישראל ואושר בידי נתניהו. ישראל חתמה על העסקה. היא הפרה את החתימה של עצמה כדי להציע עסקה חדשה לגמרי, שחמאס, לפחות נכון לעכשיו, מסרב לקבל.
לא פשוט למצוא סימני אמת בריאיון עם דוסטרי או בהצהרת נתניהו. הראשון הסתבך עם עורכי הדין של פלדשטיין, שאמרו לו שיש אלפי הוכחות קשות לכך שהוא שיקר כשאמר שלא היה לפלדשטיין שום קשר עם לשכת ראש הממשלה אחרי אפריל אשתקד. זה אותו פלדשטיין שקיבל הוראות מאוריך ותיאם עם איינהורן את העברת החומרים ל"בילד" בספטמבר, ושבערב אחרי מסיבת העיתונאים עמוסת סיפורי הבדים של נתניהו על ציר פילדלפי ישב עם חבריו לצוות ליד השולחן עם שאר הדוברים והעוזרים של נתניהו בחתונת בכיר חרדי. שלא לדבר על הפעמים בהן ישב במכוניות על כביש, או באוויר ביחד עם נתניהו, והצטרף אליו לסיורים ביטחוניים.
