"את יכולה לרכוב עליי, אני חמור": קצין ארגון רפואה במחוז תל אביב של המשטרה, פקד יובל ניסים, שהורשע בחודש פברואר השנה בהטרדת שתי פקודות בשירות חובה, ננזף "נזיפה חמורה" ונקבע בנוסף כי הוא יירד בדרגה בעקבות מעשיו. מהמשטרה נמסר כי "בימים אלה נשקלים אמצעים מנהליים כנגד הקצין".
פקד ניסים הורשע בארבעה סעיפים של התנהגות שאינה הולמת שוטר או "שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה", לאחר שהפך את מרפאת המחוז לזירת הטרדות עבור שתי שוטרות צעירות שהיו תחת פיקודו הישיר. כך עולה מהכרעת הדין בעניינו. למרות שבית הדין קבע כי מדובר במעשים חמורים, נגזרו עליו עונשים קלים בלבד.
על-פי הכרעת הדין, במהלך שירותה של ת.א, חיילת בשירות חובה, נהג ניסים ללטף את שיערה ואת כתפיה "במספר רב של הזדמנויות" בתוך המרפאה. באחת העדויות המרכזיות היא תיארה שהוא אמר לה "תעשי את זה", תוך כדי שהוא נוגע בכתפה ומלטף את שיערה.
ב-15 בפברואר 2022, הוא טפח על מותנה בעת שישבה במשרד ושאל "איפה הנשק שלך?". המעשה התרחש זמן קצר לאחר שת.א הפקידה את נשקה האישי, ובית הדין פסק כי "מדובר במגע לא ראוי שמתרחש תוך ניצול יחסי מרות".
באירוע נוסף, גם הוא בחודש פברואר 2022, שוחחה ת.א עם מתנדבת על רכיבה סוסים בחווה של המשטרה. היא פנתה לניסים, שהיה כאמור מפקדה, ושאלה אותו מתי תוכל לרכוב. הוא השיב: "את יכולה לרכוב עליי", והיא ענתה כי "אני ארכב על סוס". אז אמר לה ניסים כי "את יכולה לרכוב עליי, אני חמור".
הרכב בית הדין כתב בהכרעה כי "לא ברורה לנו תשובת הנאשם והתפתלויותיו במח"ש ובפנינו. באם לא הייתה אמירה בנוגע לרכיבה מצופה היה שהנאשם היה נזעק וטוען שלא היה דבר כזה כלל או שמדובר בשקר, אולם בפנינו הוא התפתל ומסר ש'אולי הייתה ואולי לא הייתה אמירה שכזו'. אנו דוחים את גרסת הנאשם לאירוע, שלא היה עקבי בגרסתו אל מול גרסתה העקבית של ת.א - במח"ש, בעימות, בעדותה ובעדויות התמיכה לגרסתה".
לגבי השוטרת השנייה, מ.א, נקבע כי הפקד השמיע שורה של אמירות פוגעניות בסביבת המרפאה. כך למשל, לאחר שאחד החובשים אמר שהוא רעב, ענה ניסים: "אתה רוצה לטעום מהסוכרייה שלי". בפעם אחרת, כאשר מ.א נטלה גלולות, אמר לה כי "תמשיכי, שלא יהיה לנו תינוק".
באירוע אחר שנכלל בהרשעה הוא חסם את דרכה של מ.א ביציאה, כאשר הוא פושט את ידיו לצדדדים על מנת למנוע ממנה לעבור ולאחר מכן מניח אותן על מותניה. אז הוא דחף אותה קלות ואמר לה "את לא הולכת". כאשר ניסתה לעקוף אותו היא השיבה "חי בסרט".
הרכב בית הדין כתב בהכרעה כי "מצאנו לתת אמון בגרסתה בנוגע לאמירה בנוגע לסוכרייה, בשים לב לחיזוק הגרסה בדמות עדים, ובשים לב כם לראשית ההודאה של הנאשם בחקירתו הראשית. לעומת גרסת מ.א, גרסת הנאשם מתפתחת ומשתנה. בחקירתו במח"ש מסר שהוא 'לא זוכר' שאמר משהו כזה, ובחקירתו הראשית טען ש'יכול להיות שזה נאמר פעם אחת כתגובה לבדיחה'. בחקירתו הנגדית אמרה כי האמירה 'ככל הנראה לא נאמרה', והכחיש שהכוונה היא לאיבר מינו".
על יתר המעשים נכתב כי "במעשיו של הנאשם הוא התנהג באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה. התנהלותו של הנאשם בפיקוד על המרפאה הייתה טעונת שיפור בלשון המעטה. ראוי שהנאשם יעשה בדק בית על התנהלותו".
"אין מדובר במעידה חד פעמית"
עם זאת, הוא זוכה מאירועים אחרים שיוחסו לו, בהם טענה לאמירה בעלת אופי מיני לאחר שאחד החובשים אמר שהוא מעוניין לאכול חזה עוף. על פי הטענה, פקד ניסים השיב שהוא "רוצה לאכול חזה, אבל לא עוף". הוא זוכה גם מהטענה כי ליטף את ברכה של מ.א באירוע גיבוש, וכי באירוע אחר סידר מולה את תחתוניו. בית הדין קבע כי התשתית הראייתית באותם סעיפים לא מספקת.
ניסים טען כי מדובר בקנוניה נגדו, והטענה נדחתה לאחר ש"נחה דעתנו שלא הייתה כל קנוניה כנגד הנאשם. בחנו בקפידה כל אירוע ואירוע, ובאירועים שבהם הרשענו את הנאשם לא מצאנו כל חשש שהאירועים לא התרחשו".
הרכב בית הדין סיכם: "במעשים המפורטים בעובדות כתב האישום, בהם הורשע הנאשם, בולטים היבטיה החמורים של התנהגותו. מדובר במסכת התנהגויות, בעלות גוון מיני, בלתי הולמות, משפילות, מבזות, פוגעניות, שכוונו כלפי שתי מתלוננות, שוטרות בשירות חובה, ובשים לב לפער הגילאים בינו לבינן. חומרה נוספת נובעת מהעובדה שהתקיימו יחסי מרות בין נאשם לת.א ומ.א.
"מסכת האירועים בה הורשע הנאשם מלמדת שאין מדובר במעידה חד פעמית או רגעית. מהעובדות בהן הורשע, עולה שהנאשם חזר על מעשיו כלפי שתי המתלוננות, במספר הזדמנויות שונות, ולכן המסקנה המתבקשת ממצב דברים זה הינה שמדובר בדפוס פעולה".
ההרכב התייחס גם לתיאור של ת.א, ששוחררה משירות סדיר בעקבות האירועים, וסיפרה כי "מאז שהשתחררתי החיים שלי הפכו לסיוט. אין יום שאני לא קמה מחלומות, ולא זוכרת שישנתי לילה שלם מאז שהשתחררתי". אז ההרכב כתב כי "כישלונו של הנאשם בעבירות בתיק זה מחייב ענישה הולמת לשם העברת מסר ברור לשוטרים בארגון, שגופן וכבודן של חיילות בשירות חובה המשרתות במשטרה אינו הפקר וכי אל להם לנצל לרעה עובדה זו".
עוד נכתב כי "זכותה של כל חיילת המשרתת ביחד עם שוטר, בניידת בסיור משותף, בצוות בילוש, במשל"ט, בדסק, במשרד, במרפאה ובכל מקום אחר בו היא משרתת, שתהא שקטה ובטוחה, שתרגיש שהיא מצויה בסביבת עבודה ראויה והולמת, נקיה מכל מעשי פגיעה או השפלה. בהתאמה, חובתו של בית הדין היא לדאוג לביסוס המסר באמצעות הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה נגד כל מי שמהין לפגוע באותן חיילות".
