סרן (במיל') מקסים הרקין (36), ששוחרר משבי החמאס בשבוע שעבר אחרי 738 ימים, סיים את קורס הקצינים שלו כחודשיים לפני שנחטף. הוא אמור היה להתחיל את שירות המילואים שלו כמפקד מחלקה בגדוד 6917 ב-9 באוקטובר 2023, יומיים לאחר חטיפתו, ואמש (שלישי) הגיע לטקס המצטיינים בראשות מפקד מרכז ההובלה, שם פגש את חבריו לשירות ונשא דברים. צפו:
מקסים הרקין נואם בטקס המצטיינים
"תודה רבה. בזכותכם אני חזרתי הביתה לפני כמה ימים למשפחה האזרחית שלי, והיום בזכותכם אני חזרתי למשפחה שלי על המדים", אמר הרקין. "אני גדלתי במרכז ההובלה בסדיר שלי וגם המשכתי במילואים. תמיד היחידה הזאת הייתה מאוד חשובה בחיים שלי. זה החיים הצבאיים שלי. יש לנו חיים שהם באזרחות ויש לנו חיים שהם במדים. אני חייב להודות לכם".
לדבריו, "מ-7 באוקטובר ועד היום אתם תורמים את החיים האזרחיים שלכם לטובת החיים הצבאיים שלכם, כי יש מטרה עליונה. בעיניי זאת עבודת קודש. אתם תורמים את הזמן, את הכוח, את הנשמה בשביל שננצח, בשביל להחזיר אותנו הביתה. אין גבול תודות מבחינתי, כי בזכותכם אני פה".
מקסים הרקין נחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה, ובחודש פברואר האחרון דווח כי חמאס אמר ש"ייקח בחשבון" את בקשת רוסיה לשחרר את הרקין, שבתו ואימו מחזיקות באזרחות רוסית - אבל הרקין נשאר בשבי בעזה. למקסים בת אחת, מוניקה, שמתגוררת ברוסיה עם בת זוגו לשעבר. לפני חטיפתו ביקר אותן ברוסיה, שב לישראל - וכעבור ארבעה ימים נחטף לעזה.
הרקין, שחזר רזה וחיוור מהשבי, הצליח להסתיר משוביו את העובדה שהוא קצין בצה"ל - אחרי שהצליח להיפטר מהטלפון ומהחוגר שלו כשנחטף. לדברי משפחתו, הוא הוחזק ב"תנאים בלתי אנושיים והראה כמה עוצמות פיזיות ונפשיות יש בו".
יומייים אחרי ששוחרר מהשבי, הרקין סיפר על המחאות שנתנו לו כוחות בגיהינום של חמאס. "כל אזרח במדינת ישראל, זה הניצחון שלו, אנחנו זה הניצחון שלכם. נתתם לנו כוחות", אמר בריאיון לחדשות רשת. לדבריו, "בכל פעם שהיינו מצליחים לראות משהו היינו בהלם מכל ההפגנות ומכל מה שקורה בארץ. זה רגע שאתה מבין שאתה חשוב, שאף אחד לא שוכח אותך, שנלחמים עבורך וזה לא ייגמר עד שלא נחזור".
לדבריו, אותן הפגנות ברחבי הארץ, שהתקיימו ללא הפסקה מאז 7 באוקטובר, "נתנו לחטופים תחושה שאנחנו חשובים, שכן נחזור". הוא גם הסביר מדוע אחרי שחזר, בתום 738 ימים ארוכים מאז שנחטף מהנובה, התנצל בפני אימו: "בסופו של דבר נסעתי למסיבה. אמרתי שאחזור בבוקר - ולקח לי שנתיים. ביקשתי סליחה מאמא שלקח לי קצת יותר זמן ממה שחשבתי".
כשנשאל אם האמין שיחזור מהשבי - השיב בחיוב: "הייתה לי תחושה פנימית כזאת, אתה מסתכל מה קורה ואתה מבין שאין אופציה לא לחזור. העם שלי לא ייתן למישהו לא להחזיר אותי. אני ידעתי שאמא שלי פייטרית".
