קורס קצינים, תרגילי אש ברמת הגולן, חורף. חוזרים לבסיס אחרי תרגיל ארוך, כולם נזרקים על המיטות. שי מתנדב להתחיל את סבב השמירה על הציוד בתוך הבסיס. נשען על הקיר - ועיניו נעצמו. לאחר מכן, הכל היה מהיר - ועדת הדחה אצל מפקד הבה״ד, שלום קצר, והחניך הכי טוב שהכרתי עד אז נפרד מאיתנו. התקשינו להבין את ההחלטה. אולי היה אפשר להסתפק באזהרה, על תנאי. הרי זו לא הייתה סיטואציה מבצעית - שמירה על ציוד בתוך הבסיס, ובכלל, הוא לא התכוון.
אני זוכר את שיחת מפקד הבה״ד: ״כשהגעתם לבה”ד 1, הגעתם למקום שקובע את הסטנדרט הערכי והמקצועי של הקצין בצה״ל”.
לימים, כמג״ד וכמח״ט, הבנתי לעומק את הדברים. בית הספר לקצינים הוא מגדלור ומצפן ערכי, לאופן שבו נכון שיתנהלו קצינים בתפקידם. צה״ל בכלל הוא שמורת טבע, המשמרת את יופייה הערכי של החברה בישראל. בצה״ל מצליחים לשמר את השוויוניות, את השליחות, את הרעות ואת אמירת האמת. מסביב יהום הסער, הפוליטיקה והזרמים השונים בחברה הישראלית עלולים להכתיב לעיתים כללי התנהלות שונים. חוכמת הפיקוד לאורך השנים הייתה לדעת לשמר את התנהלות הארגון באופן אחר, תוך שימור ערכיו.
צה״ל של סוף 2024 הוא ארגון שמעורר גאווה בכולנו. הישגי הלוחמים והמפקדים בזירות השונות הם חסרי תקדים. לחימה, הקרבה ומקצועיות שהצליחו “להפוך את הקערה” ולייצר הישגים אסטרטגיים מרשימים. אבל, מעל כל אלה, מעיבה העובדה שהכישלון הגדול ביותר מאז קום המדינה לא תוחקר, לא נלמד, ולא ברור אם לקחיו מיושמים. כאן, בעיניי, יש פגיעה קשה בצה”ל ובערכיו, בעלת פוטנציאל השפעה לשנים רבות לבוא. כל יום שחולף מבלי שתחקירי 7 באוקטובר בוצעו, הושלמו והוצגו לציבור, מביא לפגיעה בדימויו של צה״ל כארגון מקצועי ולומד, שהאמת נר לרגליו, גם מול מפקדיו וגם מול הציבור.
כשלא מתחקרים בזמן, לא באמת מבינים מה הכשלים שגרמו לאסון הנורא. ב–7 באוקטובר קרסו גם תפיסות מבצעיות הקשורות בהגנה על גבולות המדינה, וגם תפיסות הפעלת הכוח שעל בסיסן נבנו מערכים מבצעיים חיוניים לאורך שנים רבות. יש קושי אמיתי להטמיע לקחים, לבנות את הכוח ולהחליט על רכישת אמל״ח וטכנולוגיה אם לא מצליחים להצביע ביושרה מקצועית על הפערים האמיתיים ( לדוגמה צבא המילואים וצבא היבשה, שלאורך עשרות שנים קוצץ והוזנח). אבל יותר מכל, אי-ביצוע תחקירים פוגע בנורמות שמחונך עליהן כל צוער. במצב זה עלולות לעלות שאלות שאין מקומן בצבא לוחם: האם לדווח אמת? האם לתחקר את הכישלונות והמחדלים? קבלת אחריות משמעותה לדעת לשלם גם מחירים אישיים.
שי, הצוער, עצם את עיניו לדקותיים ופגע בערך של אחריות ושמירה - והמחיר היה הדחתו מהקורס. למיטב ידיעתי, זו הנורמה הקיימת עד היום בבה”ד 1. הפער הזה בנורמות בין בה״ד 1 לקריה בתל אביב קשה מאוד לגישור. כשאי-אפשר לגשר על פערים, עלולות להתחיל פשרות ואולי גם ההבנה בדרגי הלוחמים והמפקדים ש”אם להם מותר, למה לנו לא? למה שאנחנו נתחקר ונאמר את האמת? למה שאנחנו או אנשינו נשלם מחירים?” החשש הוא שהדבר יחלחל גם לתחומי נורמות אחרים בצה״ל: משמעת, תאונות אימונים, יחס מפקדים-פקודים, הטרדות מיניות, שחיתות ועוד. למען ערכיו של צה״ל ושמירת כשירותו, יש חובה שהמפקדים האחראים יעמדו מול הציבור, ייקחו אחריות, יצביעו על הכשלים ויאמרו מה נעשה כדי למנוע אותם בעתיד. צריכה לקום ועדת חקירה, וגם הדרג הפוליטי ושאר ארגוני הביטחון צריכים לתת הסברים. אך אסור להתנות את תחקירי צה״ל בנורמות של הדרג הפוליטי והמדיני.
אשר בן לולוכולי תקווה שבפברואר 2025 אכן יוצגו תחקירי צה״ל - למען ביטחון אזרחי ישראל ולמען כשירותו המקצועית והערכית של צה״ל. כולי תקווה שצה”ל ימשיך להתנהל גם ברוח המשפט: “בזכות המבוכה ובגנות הטיח”.
הכותב הוא תת-אלוף (מיל'), לשעבר מפקד חטיבת כפיר וראש מטה פיקוד צפון. כיום, מנכ״ל אשבל, חברה לניהול פרויקטים אסטרטגיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.12.24
