תחזיקו אותנו! / למרות שחלפו 15 חודשים, התנהלותו של ראש הממשלה ב-7 באוקטובר ובימים הראשונים למלחמה היא עדיין פאזל של אלף חלקים שטרם חוברו. מדי פעם יוצא מישהו שפגש בבנימין נתניהו באותם ימים דרמטיים ורומז שהוא לא נראה כתמול שלשום, ואפילו גרוע מזה, אבל מסרב לפרט. רק השבוע אמר יו"ר האופוזיציה בכנסת: "ראיתי אותך ב-7 באוקטובר. אל תדבר איתי על עמידה בלחצים. אני הייתי שם. ראיתי אותך. מפאת כבודך לא אספר איך נראית".
אגב, בספרו החדש לפיד דווקא כתב על הפגישה וציין שמעולם לא ראה את נתניהו ככה: "אפור, מוכה, קשיש פתאום". אבל מעל במת הכנסת, מקום קצת יותר נגיש, פומבי וחשוב, הוא נזכר לחוס על ה"כבוד" של האיש שבמשמרת שלו קרה המחדל הנורא מכולם.
לפני שלושה שבועות גם ח"כ גדי איזנקוט אמר דברים דומים לבן כספית על כניסתו לממשלה ב-11 באוקטובר. "אתה לא רוצה שאני אתאר לך איך נתניהו נראה, איך (רון) דרמר, איך המל"ל, איך שאר האנשים". כספית אמר לו שהוא דווקא מאוד מעוניין לשמוע, אבל איזנקוט לא שיתף פעולה. כנראה גם הוא חושב שההתרשמות האישית שלו ברגעים האלה, מהגורליים בתולדות המדינה, לא רלוונטית להבנת המצב. אולי לשיטתו מדובר באנקדוטה, עיסוק שולי, רכילות.
ובכן, ה"מפאת כבודך" וה"אתה לא רוצה" של איזנקוט במקרה הזה זו לא רק אופוזיציה פוליטית גרועה (תמשיכו לאיים בזמן שהשלטון משתקם ברוב הסקרים, זה עובד נהדר), אלא גם ובעיקר הפקרות ציבורית: אנשים כביכול רציניים מתרברבים (כן, גם איזנקוט עם ה"אתה לא רוצה" שלו) בשוט המידע הרגיש לכאורה שהם אוחזים בו, כאילו שהוא שייך להם והם יצליפו בו כשיהיה להם נוח.
עם כל הכבוד, מי שמכם לשחק ב"תחזיקו אותי" כשזה נוגע לאינפורמציה שהשפיעה בהכרח על חיי אדם? מכל מה שראיתם ועברתם ב-15 החודשים האחרונים, כבר הייתם אמורים להבין שהסיפור זה לא אתם וגם לא ה"כבוד" של נתניהו וה"אתה לא רוצה". או שתוציאו הכל, או שתלכו לעבוד במחלקת פרומו. שם אוהבים טיזינג.
חברה שכזאת / מפכ"ל המשטרה, דמות קיצונית גם במונחי הארגון הבעייתי הזה, הצליח להסתבך בגרסאות סותרות שפירסם באשר לקשר עם חני בליוויס, הרוטוויילר הפוליטי של משפחת נתניהו: תחילה הגיב דובר המשטרה לתחקיר ב"עובדה" וקבע ש"אין ולא היה קשר בין השניים" (רגע של עברית ולוגיקה, נקודות תורפה מפורסמות של המשטרה: ברור ש"אין" קשר ביניהם - אלא אם הוא מסוגל לתקשר עם המנוחה). אחר כך, באיגרת לשוטרים, רב-ניצב דני לוי הודה שהיה ביניהם "קשר חברי ארוך שנים, נטול אינטרסים או שיקולים פוליטיים". בליוויס שיעבדה את כל האישיות ועקרונות המוסר לטובת המאוויים של משפחת נתניהו. איש ציבור שרוצה "קשר חברי" עם אדם כזה לא יכול להימנע מאינטרסים ושיקולים פוליטיים. זאת העסקה - קח אותה או חפש חברים אחרים.
לאחר מכן הגיע עוד טוויסט מרתק בעלילה: ראש חטיבת הדוברות במשטרה טען שהמפכ"ל "לא ידע שחני עבדה אצל נתניהו". מעבר לעובדה המצערת, גם אם לא מפתיעה, שמפקד משטרת ישראל נתפס בשקר גס וזה בקושי אהלן-אהלן בחיינו נטולי הנורמות, עדיין אפשר לתהות: איזה מין "קשר חברי ארוך שנים" מתנהל כשצד אחד לכאורה לא יודע איפה הצד השני עובד? מעניין מה חשב שהיא עושה כל השנים האלה, ומי זה "הבוס שלי" שאיתו הגיעה לפלאפל באגריפס, כפי שציינה באחת ההתכתבויות עם לוי, שביקש למסור לאותו בוס "שיהיה חזק". איזה איש נחמד, מפרגן חיזוקים לאדם שאינו יודע מיהו.
יחסי רב-כוכב / בדיווחים על סאגת עומר אצילי ומעברו לבית"ר ירושלים אחרי שכבר הודיע שיחזור למכבי חיפה, כיכב גם הרב והמקורב ניצן ראובן. באתר ערוץ הספורט אף הוקדש אייטם ליחסים בין השניים: "אצילי מקבל החלטות הרבה מסיבה רוחנית", נכתב בידיעה שם, "ואחת כזאת הוא קיבל הלילה, כשהסיבה מאחורי ההחלטה, היא איך לא, רוחנית". אגב, גם קריאת האייטם הזה היא, איך לא, חוויה רוחנית.
וזה לא הכל: מתברר ש"השניים מדברים דברי תורה. הרב התחיל לספר לו על פרשת השבוע... שבה מסופר על יוסף, שפותר את חלומות פרעה והופך להיות השליט של מצרים, כשרק הכיסא גדול ממנו. אז מה הקשר לעומר אצילי? שמו האמצעי של אצילי הוא עומר 'יוסף' אצילי. הרב דיבר איתו על זה, ואמר שזה 'משמיים', החיבור בין פרשת השבוע לבין ההחלטה של אצילי". נותר לשמוע מהרב מה החיבור בין פרשת השבוע לפרשה שבה אצילי ודור מיכה שכבו עם קטינות ומה הקשר בין יחסי רב-כוכב ליהדות של קיטש וטמטום.
בשלוש מילים / אולי בשנה הבאה.
משפט בשבוע: "ועדת החקירה תצטרך לבדוק את השופטים, שהם יצרו את האטמוספרה שאיפשרה את 7 באוקטובר" (השר דודי אמסלם ל"קול ברמה". אולי יותר יעיל להתחיל הפוך: יש משהו שהשופטים לא אשמים בו?)
עדשה רחבה / בכל שנה תערוכת "עדות מקומית" במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב (שנפתחה השבוע ותימשך כחודשיים) שואפת לייצג את המציאות מבעד לעדשה של טובי הצלמים והצלמות. בשנה עתירת דם, דמעות וכאב כמו 2024, לא נותר אלא להביט ביצירות שנבחרו ורק לנסות להכיל את כל מה שקרה, למרות שהכישלון ידוע מראש.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.12.24
