המחלוקת בין עמדות פוליטיות שונות ואפילו קוטביות היא יסוד מוסד של הדמוקרטיה. האמת לא נמצאת בכיס של אף אחד. נחרצות טובה מאוד ללייקים ולקמפיינים, אבל לפעמים היא ביטוי לאטימות ולאופקים צרים. אין לנו מחסור במחלוקות. וגם זה לא נורא. ובתנאי שהעמדות העיקריות שיושמעו בוויכוח הן ענייניות, ובעיקר מבוססות.
הרבה מחקרים עוד יפורסמו על השפעת הרשתות החברתיות על התדרדרות השיח. אנחנו יודעים היום מה עשה השיח הזה לישראל. הוא הפך אותה למפלצת
כל זה בתיאוריה. מעשית, השיח הציבורי מתדרדר. אפשר להניח שהרבה מחקרים עוד יפורסמו על השפעת הרשתות החברתיות על התדרדרות השיח. אנחנו יודעים היום מה עשה השיח הזה לישראל. הוא הפך אותה למפלצת. אבל זה לא נשאר שם, במחוזות הטיקטוק. בארה"ב, מעוז חופש הביטוי, מתקדמים בצעדי ענק לחסימת הערוץ. זה לא יפגע בחופש הביטוי. זה אולי צעד אחד, קטן אבל חשוב, בהצלת חופש הביטוי.
זה לא נשאר שם. זה מגיע גם אלינו. בעבר כבר השוויתי בין מה שאומרים בּוֹטִים איראניים על ישראל, כאשר הם מתחזים לישראלים, לבין מה שאומרים ישראלים ממכונת הרעל. אותו דבר. זה מפחיד. על הבוטים מישהו משלם. את הרעל מתוצרת עצמית מקבלים שונאי ישראל בחינם אין כסף. רעל משמאל. רעל מימין. זה עובד. זה משפיע. זה אפילו מגיע ל"מחקרים", כעוד בסיס מידע שאפשר להסתמך עליו. וזה מגיע לבתי המשפט הבינלאומיים בהאג, כפרטי מידע שמעידים על כוונות ה"ג'נוסייד" של ישראל.
יש רבים שמסוגלים להבחין בין עיקר לטפל. בין בּוֹט לבין אמירה בוטה. ההבחנה הזאת חשובה לשיח הציבורי, לחשיפת האמת. אבל ההבחנה הזאת הולכת ומתעמעמת. הטירוף עולה למעלה. העובדה שפוליטיקאים נמצאים באופן קבוע בקמפיינים, מדרדרת אותם למחוזות הזויים
זה קשה, אבל עדיין יש רבים שמסוגלים להבחין בין עיקר לטפל. בין בּוֹט לבין אמירה בוטה, אבל עדיין לגיטימית. ההבחנה הזאת חשובה לשיח הציבורי, לדמוקרטיה, לחשיפת האמת. אבל ההבחנה הזאת הולכת ומתעמעמת. הטירוף עולה למעלה. התחרות הקשה על לייקים, העובדה שפוליטיקאים נמצאים באופן קבוע בקמפיינים, מדרדרת אותם למחוזות הזויים.
סהדי במרומים שאני מחבב את יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. בוויכוחים שהיו לו עם הפרקליטות, כאשר כיהן כשר משפטים, יותר מפעם אחת כתבתי שהצדק היה בצד שלו. אבל אנחנו בימים אחרים. אוחנה הכועס והצודק הגיע לנקודת שפל משל עצמו. "כשמדובר בצד הפוליטי שלה, היא עצלה, ולוקה בעיוורון, חירשות ואילמות גם יחד", אמר אוחנה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והוסיף: "נאחל לה מכאן רפואה שלמה". סליחה?! פעם, היו ימים, יו"ר הכנסת היה תפקיד ממלכתי. לא שצריך להתרגל להתבטאויות של טלי גוטליב ("היועמ"שית היא הדיקטטורית שחובה להזהיר מפניה"), דוד אמסלם ("צריך להעמיד את היועצת לדין") או גלית דיסטל-אטבריאן ("התקשורת, צמרת צה"ל והפרקליטות הם אויבים"), אבל מותר ואפשר לצפות לטון קצת יותר ממלכתי מצד מי שמחזיק בתפקיד ממלכתי.
אפשר לבקר את מערכת המשפט. פעמים רבות – צריך. גם לרפורמה אנחנו זקוקים, גם אם לא לרפורמה הדורסנית מבית מדרשו של יריב לוין. אבל אנחנו לא בימים רגילים. משום שלא רק בנימין נתניהו ויואב גלנט על הגריל של הדין הבינלאומי. גם הרבה מאוד לוחמי צה"ל נתונים בסכנה של צווי מעצר במדינות עם סמכות שיפוט אוניברסלית. זה אומר שחוק המדינה מאפשר מעצר, אישום ושפיטה של אזרחי מדינה אחרת, שחשודים בביצוע פשעי מלחמה. בין המדינות הללו נמצאות גם ספרד, נורווגיה ובלגיה. אלה מדינות עם מפלס עוינות גבוה במיוחד לישראל. ה"ג'נוסייד" מופיע שם לא כטענה אלא כעובדה. האווירה הציבורית שם לוחצת על מעצר כל מי שמגיע מישראל, ויש לו קשר למה שקרה וקורה בעזה.
הדרך העיקרית להימנע מאותה סמכות שיפוט אוניברסלית היא קיומה של מערכת שיפוט עצמאית במדינה שאליה שייכים אותם חשודים (טענת ה"משלימות"). נכון שזה לא עבד בשלב הנוכחי עם צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט, אבל כפי שכבר הובהר – הטענה בעינה עומדת, ויש לה סיכוי להתקבל. זה יקרה אם תקום ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, גם למה שקרה אחרי 7 באוקטובר. אבל נדמה שצמרת הליכוד עושה כל מאמץ כדי לחבל בסיכוי הזה. כל מה שצריכים לעשות שונאי ישראל הוא להציג את ההתבטאויות של בכירים בישראל. אלה לא רק השוליים. אלה לא רק יושבי הספסלים האחוריים. עכשיו זה גם יו"ר הכנסת. לא פחות. אם זה מה שהם אומרים על היועצת המשפטית לממשלה – אז טענת המשלימות נשמעת כמו בדיחה.
זה לא נגמר, משום שלכל ההתבטאויות הללו יש מטרה. להדיח את היועצת כדי למנות במקומה בובה. זה הקמפיין שמוביל איתמר בן גביר. ומכיוון שאנחנו בשלב הטירוף – בן גביר הופך אט-אט למנהיג האמיתי של יותר ויותר חברי כנסת מהליכוד. אל תִסעו, אמרו בצה"ל ללוחמים שהתכוונו להגיע לאירופה. חשבנו שהסכנה רחוקה. מתברר שהיא מאוד קרובה. היא כבר כאן. כאשר הרוח של מפלגת בן גביר, גוטליב, אמסלם ואוחנה תנצח – אלפים לא יוכלו לנסוע. ונותרה רק שאלה אחת: למה, לעזאזל, הם עושים את זה ללוחמים?
פורסם לראשונה: 00:00, 29.12.24
