זה היה צעד אחד יותר מדי עבור עשרות אלפי עקורי הצפון. הודעת סמס שנשלחה מהביטוח הלאומי לאינספור פושעים פוטנציאליים ובה איום כי חוב ענק ממתין להם עם שובם לבתיהם, הייתה פרק נוסף במשבר האמון בין האזרח למדינה. מאז, ועד לרגעים אלו, קבוצות הוואטסאפ של עקורי הצפון זועקות תסכולים ועלבון צורב – מצד אלו שגורשו מבתיהם לפני שנה וארבעה חודשים מכוח האיום הקיומי מול שערי הגיהינום שאיימו להיפתח עליהם.
רקע להודעת הביטוח הלאומי: בשבועות האחרונים יותר ויותר תושבים מפונים חוזרים לבתיהם. הם לא מחכים שהממשלה תקרא להם, הם לא מחכים שהביטחון יובטח להם בחייהם וכמהים כל כך, עד כדי כאב וייסורים – לבית שלהם. הם חוזרים לערים נטושות, שוממות וזרות והניחו, על סמך הצהרות וקריאות גורמים מקומיים ופוליטיים, שכספי מענק האכלוס שקיבלו עד כה, ימשיכו להיות מובטחים להם.
בביטוח הלאומי, האמונים על חלוקת כספי התמיכה בשם המדינה, הבחינו כי מצד אחד יש עלייה במספר החוזרים הביתה, ומצד שני אין ירידה במספר המצהירים כי הם גרים מחוץ לבתיהם ומבקשים מענק אכלוס למימון השהות כמפונים. ההודעה שנשלחה בחוסר רגישות, בהוראת משרד האוצר, נועדה להזכיר את מה שהמדינה לא עשתה במשך שנה שלמה והעדיפה להעלים ממנו עין – כי מענקי הפינוי נועדו רק לאלו שעזבו את בתיהם ונדדו לערי מקלט.
לא ברור אם מתכוונים בביטוח הלאומי לרדוף כעת את התושבים שנאלצו להישאר בבתיהם, בערים ויישובים מופגזים ובסכנת מוות תמידית, במרחב שרוב שכניהם נטשו מפחד והוראת המדינה
שוב פקידי המדינה ובראשם משרד האוצר, רואים בעקורי הצפון עול כלכלי ומתייחסים אליהם כאל מי שמנסים להתעשר ולגרוף הון. חוסר האמון במפונים כה גדול, שכל אחד ואחד זכה לקבל הודעה אישית המאיימת עליו ורואה בו פושע פוטנציאלי שגונב מקופת המדינה.
לא ברור אם מתכוונים בביטוח הלאומי לרדוף כעת את התושבים שנאלצו להישאר בבתיהם, בערים ויישובים מופגזים ובסכנת מוות תמידית, במרחב שרוב שכניהם נטשו מפחד והוראת המדינה. לא ברור אם תבקש המדינה לשכור כעת עם תום המלחמה חוקרים ובלשים שיתפסו אותם ויבקשו להשיב את הכסף שקיבלו, שלא על-פי הנחיות הממשלה.
אני מעריך שבביטוח הלאומי לא ירדפו את החלשים ביותר שלא היו מסוגלים להסתדר מחוץ למרחב עולמם, ואחרים שלא עזבו בשל מחויבות לחקלאות, ללולים ולמקומות עבודה חיוניים. אני לא מאמין שידרשו מהם כעת להשיב את הכסף שקיבלו – כי לא נטשו את בתיהם.
חוסן, נחישות וגבורת והתושבים
הגיע הזמן שהמדינה תכיר בכך כי לא חילקה "מענקים" למפונים, אלא נתנה להם פיצויים על הגלות, על שגרת החיים והתקווה שנגזלה מהם בידי מציאות והנהגה שבמשך יותר משנה לא העזה אפילו להתחיל בפעולות הניקוי בשטח מוצבי הטרור לאורך הגבול. עקורי הצפון, וגם אלו שנאלצו להישאר בסכנה מאחור ולא התפנו, הם לא פושעים. הם גיבורי הארץ. הם שומרי הגבולות ומגיעה להם ההכרה כחלוצים. ומגיעה להם החמלה כמי ששילמו מחיר אישי ונפשי יקר כל כך.

הבחירה לחזור הביתה כעת, ולא להמתין לחודש מרץ, היא ביטוי לחוסן ולנחישות ולגבורה והתושבים ששבו בדצמבר והמשיכו לקבל מענקים לא ראויים ליחס של פושעים.
איחרתם את הרכבת. אל תרדפו כעת אחרי המעטים יחסית מבין רבבות העקורים שנותרו ביישובים וקיבלו פיצויי מלחמה. נכון, הממשלה קבעה כי לא מגיע להם שקל אם החליטו להישאר בבתיהם – אבל אם העיקרון הזה היה כל כך חשוב לה, היא לא הייתה נזכרת רק אחרי 14 חודשים להזהיר מפניו.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.01.25