גזענות היא חיה חמקמקה לתפיסה. לרגעים ראשה מציץ וממהר להיעלם עד שקשה לדעת שאכן הייתה שם ולא שמועה. גם בפעמים הבודדות שהיא נתפסת, היא יודעת היטב לקרוע את רשת המלכודת עם טיעונים מיתממים ונעלבים שמאפשרים לה לחמוק חזרה לאפלה. אך היא תמיד שם. בחשכה הפנימית של כל אדם וכל חברה, ממתינה לרגע שבו תוכל שוב לזנק החוצה ולירוק את רעלה.
רגע כזה חווינו עם פרסום מתווה לוין-סער. שני אבות שכולים שהוכיחו את אחריותם החברתית הרבה לפני שהגורל קשר ביניהם בקשר שאין נורא ממנו ב-7 באוקטובר, החליטו בשם בניהם הלוחמים ובשם חבריהם שעדיין נלחמים, להכניס את ידיהם הכוויות גם כך לתוך האש הגדולה שהציתו הקנאים ולחלץ פשרה שתבלום את המשך הידרדרותנו אל התהום. תגובות הזעם הקדוש שהם קיבלו מקנאי "הכל או לא כלום" היו צפויות. מה שהפתיע הייתה הגזענות הגלויה שנחשפה בלי בושה אצל רבים מהם. מגיבנים שזכו לאלפי לייקים ושיתופים מיהרו לגחך את "דדי הכבאי" ולתהות מה לו ולהרכב הוועדה לבחירת שופטים תוך שהם מתעלמים לחלוטין משותפו שי. הם עשו זאת לא משום שזלזלו באחרון וחשבו שהוא חסר משמעות, אלא בשל אותה חיה חמקמקה שברחה להם ואגב כך גילו את אופיים האמיתי.
העובדה שהתגובות הגזעניות שהבחינו בין דדי הכבאי ליזהר המדען התגלו גם בקרב מזרחים אינה מפתיעה. התופעה שבה חבר בקבוצה מדוכאת משתמש באותן פרקטיקות מדכאות מכונה "הפנמת הדיכוי" ונובעת מרצונו להרחיק עצמו מאותה קבוצה
זה שקוף. סוגיית הרכב הוועדה לבחירת שופטים אינה משפטית כלל וכלל. זו סוגיה מעולם ניהול כוח האדם. כיצד בונים מנגנון בחירה שיוביל לתוצאות שמומחי המשפט יגדירו כטובות – בית משפט איכותי, מגוון, נטול פניות שגם פועל כצוות וגם מאפשר עצמאות מחשבתית, בית משפט שיש בו גם אנשי מערכת וגם ענקי משפט שמטבעם מאיימים עליה (כמו רותי גביזון ז"ל ואהרן ברק יבדל"א). פרופסורים למשפט חוקתי, שניסיונם בנושא מתמצה בניהול מכון מחקר עם שני עובדים בשליש משרה ושישה מלגאים, מבינים בזאת הרבה פחות ממומחים במינהל עסקים או מבעלי ניסיון ניהולי בתעשייה, בצבא ובכל מקום אחר.
במה עולה זה על זה?
משכך, הניסיון בניהול כוח אדם של שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, שהיה גם יזם הייטק ומשקיע, לא עולה על זה של מי ששימש כנציב כבאות והצלה ארצי ושכתא"ל בצבא היה רמ"ט פיקוד העורף ומח"ט ערבה. גם ההשכלה של שמחי, בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה ותואר שני במינהל עסקים, רלוונטית לנושא לא פחות מזו של שי, בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה. מאחר ששניהם לא משפטנים, ההבדל היחיד שנותר ביניהם הוא המזרחיות של שמחי ואכן זו בוהקת למרחוק גם בצבע עורו, גם בשמו וגם בהתלכדות המעמד האתני והריבוד החברתי שלו.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי אגב, העובדה שהתגובות הגזעניות שהבחינו בין דדי הכבאי ליזהר המדען התגלו גם בקרב מזרחים אינה מפתיעה. התופעה שבה חבר בקבוצה מדוכאת משתמש באותן פרקטיקות מדכאות מכונה "הפנמת הדיכוי" ונובעת מרצונו להרחיק עצמו מאותה קבוצה. לכן גם מי שבניגוד אליי, מתנגד לפשרה הזו (או לפשרות כולן), חייב לגנות את הגזענות שהתגלתה, והסיבה ידועה: כשלא נלחמים בגזענות היא מתעצמת בחשיכה, ומי כמונו היהודים לדעת מה קורה כשהיא מתחזקת מדי ופורצת החוצה. באחת.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.01.25
