האירוע הקשה אתמול בעזה הוא תזכורת לכך שמלחמת 7 באוקטובר, על מחיריה הכבדים מנשוא, עודה בעיצומה, שעה שההנהגה ממשיכה לעסוק בטפל ובהורס.
כזו הייתה ההצגה המבוימת בגמלוניות של סער ולוין. בחגיגיות הם הודיעו על הסכמה ביניהם, משל היו בגין וסאדאת שמבשרים על שלום היסטורי בין שתי מדינות אויבות שהקיזו זו את דמה של זו, ולא שני פוליטיקאים מאותה מפלגה שמנסים לגרד מהרצפה את שרידי המוניטין שהיו להם פעם.
הכותרת
שקט או התנגשות חזיתית: מה עומד מאחורי מתווה לוין-סער?
25:17
לרגע היה אפשר לדמיין ברקע צחוק רם וזדוני לועג לצופים במחזה הזוגי. אחד שאיבד כל פירור של אמינות ויושרה ואין מי שיקנה ממנו מכונית משומשת, לא כל שכן רפורמה, ואחד שאש הקנאות והשנאה לרשות השופטת בוערת בו ומכלה אותו ואת אישיותו מבפנים, מהאחראים הישירים להתפרקותה של החברה הישראלית, ולהחלשתה בעיני אויביה עד כדי אסון 7 באוקטובר המתמשך. כצפוי, רקמו את "ההסכמה" במחשכים והטילו אותה כאמבוש מניפולטיבי.
אין בתוכניתם ולו איזון אחד. זה גזר דין מוות על אבן הראשה בדמוקרטיה: הפרדת רשויות. הרשות המבצעת ובראשה המשטרה הוכפפה כבר כולה לפוליטיקה, כעת תבוטל גם עצמאות הרשות השופטת, ואנשיה יהיו הזרוע הצייתנית של הפוליטיקה
אין בתוכניתם ולו איזון אחד. זה גזר דין מוות על אבן הראשה בדמוקרטיה: הפרדת רשויות. הרשות המבצעת ובראשה המשטרה הוכפפה כבר כולה לפוליטיקה, כעת תבוטל גם עצמאות הרשות השופטת, ואנשיה יהיו הזרוע הצייתנית של הפוליטיקה. שלוש הרשויות יהיו משפחה אחת מאוחדת ומאושרת שגילוי עריות משתולל בה. מנגנון מינוי השופטים יהיה שדה חרוך שרק הפוליטיקה תמלוך בו. השופטים יאבדו בו כליל את השפעתם, הנציגים הנבחרים המקצועיים של לשכת עורכי הדין יסולקו ממנו כליל. רשות הלשכה הנוכחית עצמאית מדי לטעמם של מחרחרי התרגיל.
עם ההרכב העגום החדש של הוועדה, ימות גם האתוס המכונן של השפיטה: שופטים עצמאיים מקבלים החלטות בלא מורא ובלא משוא פנים. הו, כמה מורא וכמה משוא פנים יהיו כאן.
הסבר חיוני לתמימים ששמים מבטחם בנציגות המדולדלת של האופוזיציה בוועדה. רשמו לפניכם: גם היא תימחק. בחירת הנציגים נעשית בהצבעה חשאית בכנסת. כלומר, הרוב הקואליציוני בוחר גם את נציג האופוזיציה. הרוב הזה לעולם לא יאפשר לנציג אופוזיציוני אמיתי, בקיא ואמיץ להיבחר. הם ירקחו דיל עם סוס טרויאני, או לחלופין עם אחד שאפשר לקנות את הצבעותיו בדרכים מגוונות.
השימוש הכל כך בוטה בהורים שכולים
ועוד לא דיברנו על שלילת האפשרות של העליון לפסול חוקי יסוד, כשמנגד – אין זכר למנגנון שמקשיח את אופן החקיקה שלהם. במילים אחרות: כל חוק הזוי, בזוי, גחמני ומרושע ייקרא "חוק יסוד" ויישאר איתנו לעד.
מאלפת העובדה שסער החדש דורס את החוק של סער הישן: תיקון 55 לחוק בתי המשפט, זה שקבע שיש צורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה בוועדה כדי למנות שופטים. השופטים התקוממו אז על החלשת כוחם, אבל סער שכנע אותם שזה לטובתם. שאם החוק שלו לא יעבור, יעוללו דורשי רעתה של מערכת המשפט דברים חמורים פי כמה. הם, בתמימותם, השתכנעו. גילוי נאות: גם אני. הצבעתי בעד. מי ידע אז שנחיה בעידן שבו כל פשרה שמושגת אינה סוף פסוק, הסדר בין אנשים הגונים, אלא רק המדרגה שמי שניאות לרדת בה בהסכמה סופו שיידחף מכל המדרגות בידי הוגה הפשרה בכבודו ובעצמו.
שלי יחימוביץצילום: אלכס קולומויסקיואחרון. השימוש הכל כך בוטה בהורים שכולים, עם האיום הציני הסמוי: ועכשיו שתקו ותנו לנו לדרוס אתכם, כי מי שיפצה פיו פוגע במשפחות השכולות כולן.
אי-אפשר שלא להרכין ראש בפני תהומות היגון של הורים שכולים. אבל איך פוליטרוקים שכמותכם מעיזים לרתום את היגון הזה למזימה שלכם? מה הקשר? יכול היה להיות קשר בין השכול ובין אלף דברים אחרים. למשל: תביעה לוועדת חקירה ממלכתית. למשל: מתווה הגיוס. והעיקר: יש קשר, עמוק אמיתי ודואב בין משפחות החטופים ובין תביעתן לעסקה שתשיב את אהוביהן מהתופת שאתם אחראים לו. אבל אותם, דווקא אותם, למרבה הבושה, אתם מגדפים ומגרשים מהמשכן.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.01.25
