מערכת היחסים בין הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי לסגנו, אלוף אמיר ברעם, היא לא הראשונה וגם לא החמישית שמסתיימת בפיצוץ גלקטי. הרמטכ"ל משה לוי ריכל באוזני יצחק רבין שסגנו דן שומרון היה הומו כדי לסכל את מינויו לרמטכ"ל, שאול מופז תקף את עוזי דיין בטקס החלפתו לעיני הקהל ההמום ודן חלוץ אמר, בתום מלחמת לבנון השנייה, ש"הכי כואב לטייס כאשר מספר 2 שלו יורה לו בגב" והכחיש שהתכוון לסגנו, משה קפלינסקי. קשה לומר שהציבור השתכנע. גם כשהלוי היה סגנו של אביב כוכבי התגלעו מחלוקות ועלו טענות קשות.
ובכל זאת, המכתב הפומבי של ברעם שנחשף שלשום ב-ynet, הוא אירוע דרמטי ובמידה רבה חסר תקדים. מעולם לא טרח סגן מפקד הצבא להביע אי-אמון כה פומבי בחייל מספר אחת – ועוד בעיצומה של מלחמה מדממת למדי: כבר ביום שאחרי פרסום המכתב נפלו לוחמים בתקרית קשה מאוד. אמנם היחסים בין הלוי לברעם אף פעם לא היו מהמשופרים והלוי ראה בו ירושה כפויה, אך המלחמה דרדרה אותם לתהומות חדשות, שרק טפח מהם נחשף במכתב.
אלא שברעם הוא ממש לא היחיד שמסתובב בקריה עם בטן מלאה על הלוי: כפי שנכתב כאן בעבר, בימים שאחרי שהלוי יניח מכתב התפטרות – והיום הזה מתקרב לאחר הודעתו של ברעם – הרבה פיות סכורים ייפתחו, ומה שייצא משם לא ידיף ריח שושנים. הרמטכ"ל עצמו כבר שמע דברים קשים מאלוף פיקוד מרכז היוצא, יהודה פוקס, ממפקד הגיס הצפוני שהופרש, אלוף סער צור, מראש אכ"א לשעבר, אלוף יניב עשור, מפקד אגף התקשוב היוצא, אלוף ערן ניב וגם ממפקד זרוע היבשה היוצא, אלוף תמיר ידעי. וגם הרשימה הזאת חלקית ולא כוללת מפקדי אוגדות ואלופים שהשתתפו בתמרון. כולם ביחד משרטטים תמונה חמורה, קודרת ומטרידה, שמאוד קשה לקבל מבעד לצינורות העוצמתיים של הרמטכ"ל בתקשורת המיינסטרים. שם, הלוי ודובר צה"ל דניאל הגרי מיומנים לא פחות מהדמויות הפוליטיות שמנקרות להם את הכבד.
הרמטכ"ל עצמו כבר שמע דברים קשים מאלוף פיקוד מרכז היוצא, יהודה פוקס, ממפקד הגיס הצפוני שהופרש, אלוף סער צור, מראש אכ"א לשעבר, אלוף יניב עשור, מפקד אגף התקשוב היוצא, אלוף ערן ניב וגם ממפקד זרוע היבשה היוצא, אלוף תמיר ידעי. וגם הרשימה הזאת חלקית ולא כוללת מפקדי אוגדות ואלופים שהשתתפו בתמרון
גם ברעם לא אמר את כל מה שהוא באמת חושב על הלוי ואפילו לא במקצת. מכתבו הוא הגרסה הרכה לעומת מה שבאמת התחולל בין השניים, לפי גורמים שמעורים היטב בפרטים. ברעם חש שהלוי ניסה להעלים אותו במלחמה והרחיק אותו ממעגל קבלת ההחלטות המצומצם (שכלל את ראש אגף המבצעים, מפקד פיקוד הדרום, מפקד פיקוד הצפון ודובר צה"ל). הדברים הגיעו לידי כך שברעם דרש וקיבל צוות של דובר צה"ל שילווה אותו וידברר את פועלו.
כבר בקיץ ביקש ברעם לסיים את תפקידו אחרי שנתיים, כנהוג בקדנציות של סגן, אבל לטענתו הסכים להאריך את תפקידו עד חודש פברואר 2025, לאור עצימות הלחימה בחזיתות הדרום והצפון. לפני שלושה שבועות וחצי ביקש ברעם מעוזר הרמטכ"ל לקבוע פגישה עימו לטובת אשרור תהליך הסיום ונתקל בהתעלמות. לכן, גורסים בסביבת ברעם, לא נותר לו אלא להעלות את הדברים על הכתב ולתת להם פומבי.
עסקים כרגיל
בסביבת הרמטכ"ל אומרים בתגובה כי מערכת היחסים הייתה תקינה לחלוטין: התקיימו ביניהם פגישות בדיונים ופגישות אישיות, גם לגבי המכתב המדובר. מרגע שהגיע המכתב לידי הרמטכ"ל, נקבעה מיד פגישה לאותו היום ובכלל, בכל פעם שברעם ביקש לשוחח עם הלוי הדברים קרו באופן מידי. עוד אומרים מקורבים להלוי כי במלחמה כה עמוסה, שיטת הפיקוד היא בפיצול בין הרמטכ"ל לסגנו, דווקא על מנת שיקבל השפעה רחבה ככל שניתן. הלוי, כך אומרים, נתן אמון בברעם במספר נושאי ליבה.
אלא שכל זה כבר שייך להיסטוריה וכעת הצבא ניצב בפני טלטלה נוספת, שנובעת בין השאר מעיכוב בהתפטרות של הלוי. מובן מאליו שהשר ישראל כ"ץ, שכבר הודיע כי לא יאפשר מינויים בכירים עד לסיכום שלב התחקירים, לא יאפשר להלוי למנות סגן חדש. כ"ץ להוט שהלוי יהפוך את לקיחת האחריות להתפטרות וסגן הרמטכ"ל הבא ייבחר בתיאום עם הרמטכ"ל הבא. יש להבהיר: תפקיד מרכזי של סגן הרמטכ"ל הוא בניין הכוח הצבאי, שנדרש למהפכה לאור לקחי מחדל 7 באוקטובר והאיומים החדשים. אוי ואבוי אם מחליפו של ברעם לא יוכל לעבוד בהרמוניה עם מחליפו של הלוי.
יוסי יהושועלכן, עם כל הכבוד למכתב של ברעם, סביר להניח שהוא ימשיך בתפקידו עד שייבחר מחליפו של הלוי: ברעם בהחלט מועמד לתפקיד לצד אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון ומי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. אלא שגם זה מצב בעייתי ביותר: כיצד הלוי וברעם יישבו יחדיו בתחקיר המלחמה מול כל הפורום הבכיר? איך יתקבלו החלטות? כיצד ישלח הרמטכ"ל את סגנו לייצג אותו בדיונים? ככה זה לא יכול להימשך.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.01.25
