העיכוב שחל בפרסום שמות שלוש החטופות שאמורות להשתחרר היום הוא רק הקדימון למה שצפוי חמאס לעשות בשבועות הקרובים: משיכות זמן, תירוצים והסברים על סיבות שהביאו לדחייה במימוש ההתחייבויות של חמאס במסגרת ההסכם, ומה לא.
חמאס צפוי לעשות כל דבר אפשרי על מנת למשוך את הביצוע של השלב הראשון ובוודאי כדי למשוך את המו"מ לקראת השלב השני. אלא שצריך להודות באמת הקשה: יידרש לא פחות מנס כדי להגיע ליישום השלב השני של העסקה בין חמאס וישראל. והנס הזה תלוי כרגע באדם אחד, והוא הנשיא האמריקני הנכנס, דונלד טראמפ. הסיבה היא שבשני הצדדים, בישראל ובחמאס, אין רצון אמיתי להגיע להפסקת אש מלאה (ישראל) או לשחרור כל החטופים והחזרת הגופות (חמאס). ראש ממשלת ישראל יודע שהמשמעות של הגעה לשלב השני של ההסכם תהיה בחירות שבהן הוא צפוי להפסיד, ואילו חמאס מבין ששחרור כל החטופים אפילו בתמורה להתחייבות ישראלית להפסקת אש כוללת וקבועה, משמעו אובדן כל הקלפים שיש בידי הארגון ומתן אור ירוק להסתערות ישראלית מחודשת על רצועת עזה, והפעם ללא שום גבולות או סייגים.
ועדיין, אם מנסים לשמור על טיפה של אופטימיות לנוכח ההגעה של הצדדים להסכם הפסקת אש שמשמעו שחרור 33 בני ערובה, הרי שחמאס ונתניהו אינם בעלי הדעה היחידים בסיפור הזה. ההחלטות בסוגיית השלב השני יהיו תלויות באופן משמעותי בלחץ שיפעיל הבית הלבן ובצוות של טראמפ. דוגמה לכך קיבלנו בשבוע שעבר מהשליח סטיב וויטקוף, שלפי דיווחים פשוט כופף את ידו של נתניהו בכמה משפטים בודדים, עם איום מרומז ועדין על החשיבות של הגעה לעסקה כדי לשמור על החברות בין טראמפ וישראל. וויטקוף הצליח תוך זמן קצר מאוד לעשות את מה שניסו רבים אחרים לעשות ב-15 החודשים האחרונים. וזו רק דוגמה למה שצפוי לבנימין נתניהו בעוד חמישה שבועות - מכבש לחצים מצד וושינגטון שתבהיר לו שוב ושוב שחמאס ועזה אינם הסיפור כעת, אלא טהרן וריאד. גם נתניהו מבין שאם הפסקת האש בעזה תישמר, ישנה סבירות גבוהה לנורמליזציה לפחות מול ריאד וללחץ אדיר על טהרן לעצור את פרויקט הגרעין שלה. השאלה מה יראה נתניהו לנגד עיניו בעוד חמישה שבועות: את האינטרס של מדינת ישראל או את האינטרס שלו כפוליטיקאי.
בינתיים בעזה, חמאס מנסה לייצר תחושה של "עסקים כרגיל". הארגון הודיע שאנשי מנגנוני הביטחון שלו יתפרסו מיד לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף ברחובות הרצועה. חמאס מנסה להפגין את מה שלא היה אמור לקרות לאחר 15 חודשי לחימה מול ישראל - משילות. כלומר, חמאס נותר בעצם על רגליו, לא רק כארגון טרור אלא גם כגוף שלטוני, בעזה. וזה אולי הכישלון הגדול ביותר של מדינת ישראל בכל חודשי הלחימה הללו, לאחר 7 באוקטובר כמובן. בכל התקופה מאז פרוץ המלחמה, ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו מנעה במו ידיה כל דיון רציני ומעמיק באפשרות של הקמת חלופה לשלטון חמאס ברצועת עזה. החשש של נתניהו מביקורת מימין אפילו על בדיקה של החזרת הרשות הפלסטינית לעזה, הותיר את שלטון חמאס על כנו.
אותה ממשלה שאפשרה לחמאס לקבל 360 מיליון דולר בשנה במזומן שסייעו לארגון בהכנות להתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, היא זו שאפשרה לחמאס לשרוד כגוף השלטוני בעזה
במילים אחרות - אותה ממשלה שאפשרה לחמאס לקבל 360 מיליון דולר בשנה במזומן שסייעו לארגון בהכנות להתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, היא זו שאפשרה לחמאס לשרוד כגוף השלטוני בעזה. ההיסטריה של נתניהו מהזוג בן גביר-את-סמוטריץ' הובילה לכך שמדינת ישראל מקבלת היום בצד השני של הגבול את אותה מציאות שהובילה ל-7 באוקטובר. זו רשלנות פושעת לא פחות, מהלך מודע של ממשלה חלשה, שאנו משלמים עליו ונשלם עליו מחיר יקר.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.01.25
