התקרית שבה נהרג רס"ל (במיל.) אביתר בן יהודה ז"ל ממטען שהונח בשטח הכפר טמון שבצפון בקעת הירדן אינה עוד פיגוע בודד נגד כוחותינו, אלא חלק מרצף של פעולות טרור. לא תמיד המבצעים שייכים לארגון כלשהו. לעיתים מדובר בהתארגנות מקומית. כך או כך, ישנה עליית מדרגה באיכות הביצוע שלהם, וזה חלק ממגמה מדאיגה שמחייבת את צה"ל לעבור מיד לפעולות התקפיות משמעותיות כדי ללחוץ את המחבלים. כבר לא מספיק לשחק רק בהגנה.
טמון הוא אזור שצה"ל פעל בו לפני שבועיים, אבל לא מדובר במוקד טרור כמו ג'נין, טול-כרם ומרחב שכם. למרות זאת, הונח שם מטען שפגע בג'יפ מסוג "דוד" וגרם למותו של הלוחם ולפציעתם של ארבעה מחבריו. למרות שלטענת צה"ל המטען היה מאולתר ולא תקני, הוא הצליח לפגוע באופן משמעותי בג'יפ. לצבא לא היה מודיעין על כך שהציר ממולכד. הוא גם לא העריך שיניחו מטען במקום כזה. לכן גם לא עבר במקום D-9, כמו שנעשה, למשל, באזור מחנה הפליטים של ג'נין, שאותו צריך "לגרד" באופן תדיר כדי למנוע הנחת מטענים כבדים שמטרתם לפגוע בכוחותינו שנעים במרחב. ואם גם בטמון צה"ל כבר חייב דחפורים – ויש כאלה שעדיין לא הגיעו מארצות-הברית, זה מלמד עד כמה המצב החמיר.
אנחנו מדווחים כאן על שינוי המגמות ביהודה ושומרון לאורך השנה האחרונה. אחת המדאיגות שבהן היא שימוש במטענים רבי-עוצמה, שחלקם דווקא תקניים. הם נשלחים על-ידי איראן, מוברחים דרך ירדן ומגיעים לארגוני הטרור בצד השני של הגבול הישראלי
אנחנו מדווחים כאן על שינוי המגמות ביהודה ושומרון לאורך השנה האחרונה. אחת המדאיגות שבהן היא שימוש במטענים רבי-עוצמה, שחלקם דווקא תקניים. הם נשלחים על-ידי איראן, מוברחים דרך ירדן ומגיעים לארגוני הטרור בצד השני של הגבול הישראלי. הגבול אינו סגור, והמכשול שם מאוד-מאוד ישן. בחלק מהמקומות הוא לא השתנה עוד מתקופת ארץ המרדפים. די קל לעבור אותו.
לפני שבוע עלה כלי רכב של צה"ל על מטען בקאבטיה. שלושה לוחמים נפצעו, שניים מתוכם באורח קשה. מדובר באזור דומה מאוד לזה שבו אירעה אתמול התקרית. לפני כחודש נפגע ממטען רכב ה"דוד" שבו נסעו מפקד חטיבת מנשה, אלוף-משנה איוב כיוף, ומפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת-אלוף יקי דולף. כיוף נפצע קל. דולף לא נפגע. המטען היה רב-עוצמה, ורק במזל לא איבדנו שני מפקדים בכירים.
ואולי כבר אז היה צריך להתייחס לאירוע הזה ביתר רצינות ולעבור להתקפה, כי אחר כך כבר אירע הפיגוע הקשה בפונדוק שבשומרון, סמוך לקדומים, שבו נרצחו שלושה ישראלים. החוליה שביצעה אותו הייתה מיומנת, הגיעה עם אמצעי לחימה מתקדמים, נמלטה במהירות מהזירה ועד כה לא נלכדה.
מה שמוסיף את הדלק למדורה הוא שחרור מחבלים מבתי הכלא במסגרת עסקת החטופים, והרוח הגבית שקיבל חמאס כתוצאה מהעסקה. אפשר להניח שהוא ינסה עכשיו, ביחד עם האיראנים, להצית את יהודה ושומרון – גם בפיגועים נגד כוחות צה"ל ויעדים ישראליים, וגם בפעולות שמטרתן להפיל את הרשות הפלסטינית ולתפוס את השלטון. המציאות הזו עלולה להיות קטסטרופלית עבור ישראל. על הגזרה הזו, שבה חיים ביחד שלושה מיליון פלסטינים וחצי מיליון ישראלים, קשה יותר להגן מאשר על כל מקום אחר.

צה"ל תגבר את אוגדת יהודה ושומרון בשבע פלוגות, שחולקו לחטמ"רים השונים ברחבי האזור. הוא יקים נקזים ומחסומים לכלי רכב פלסטיניים, שיעברו בידוק לפני שיעלו על הצירים המשותפים לישראלים ולפלסטינים כדי לנסות ולסכל את פיגוע הירי או המטען הבא.
אבל כאמור, יש קושי רב לפעול רק בהגנה. הדרג המדיני הכניס את גזרת יהודה ושומרון למטרות המלחמה. לאור ההתפתחויות בצפון ובעזה, מרכז הכובד עבר לשם באופן רשמי. ואם זה המצב, חייבים ללחוץ על המחבלים שנמצאים שם הרבה יותר חזק.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.25