מה שיקרה בסוף השבוע בשלוש זירות הלחימה הפעילות עדיין יהיה קריטי. היום (שישי), מחר ובראשון תיבחן היכולת של כל הצדדים לעמוד בתנאים הסבוכים של עסקת החטופים והסכם הפסקת האש בלבנון, ובה בשעה תעמוד למבחן הטקטיקה החדשה שנוקט צה"ל במלחמתו בגדודי הטרור ביהודה ושומרון.
רומי, אמילי ודורון בדרכן לבית החולים לאחר ששוחררו משבי חמאס
(קרדיט: דובר צה"ל)
הסוגיה המורכבת מכולן היא יישום בשטח של הפעימה השנייה של עסקת החטופים. חמאס התחייב להעביר לישראל כבר היום שמות של ארבע נשים חטופות חיות שהוא ישחרר. ארבל יהוד, שאמורה להשתחרר, מוחזקת על ידי הג'יהאד האיסלאמי. חמאס מחזיק בחמש חיילות. שלוש מהן אמורות להשתחרר בפעימה השנייה.
במקביל, צה"ל אמור לסגת מזרחה במסדרון נצרים ולפנות את ציר החוף מדרום לעיר עזה כדי שתתאפשר תנועה חופשית של פלסטינים צפונה ברגל ללא כלי נשק. מי שאמור לבצע את הבידוק זו חברה בינלאומית שנציגיה כבר נמצאים בארץ. עדיין לא ברור מתי אנשיה יתייצבו בשטח ואם יוכלו לפעול כפי שנקבע במתווה כבר במוצאי שבת.
רגליים בקרקע
בליל ראשון יסתיימו 60 הימים שבהם צה"ל רשאי לפעול בלבנון לפירוק תשתיות חיזבאללה שנותרו בשטח. על פי הסכם הפסקת האש, הצבא אמור לסגת לשטח ישראל וצבא לבנון יתפוס את אזור הגבול. אלא שמבחינת ישראל, התנאים בשטח עדיין אינם מאפשרים לצה"ל לחזור לגבול, משום שצבא לבנון לא התפרס באופן מלא ולא פירק את כל תשתיות חיזבאללה, בעיקר בגזרה המזרחית.
בשל כך, ישראל דורשת להאריך את שהות צה"ל בדרום לבנון בעוד כחודש לפחות. ישראל הודיעה כבר על כוונתה זו באופן לא רשמי לוועדת התיאום והפיקוח על הסכם הפסקת האש. ממשלת לבנון דורשת שישראל תפנה את כל השטח. גם חיזבאללה דורש שישראל תמלא את כל תנאי הפסקת האש.
עיכוב הנסיגה מלבנון נמצא כעת בדיון ובשלבי קבלת החלטות בקבינט הישראלי, שצריך לאשר את דרישת צה"ל שלא לסגת ביום ראשון מכל שטח לבנון. אבל הבעיה האמיתית היא עם ממשל טראמפ. למעשה, אנחנו עומדים בפני המבחן הראשון ליחסי ישראל עם הממשל החדש. יש שם גורמים שעוסקים בביטחון לאומי ומבינים את דרישת ישראל מתוך היכרות עם המצב בשטח.
אבל בבית הלבן יש גורמים הקרובים לנשיא שמתנגדים לאפשר לצה"ל לעכב את הנסיגה מלבנון. בצוותו של השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף יש אנשים שטוענים שישראל צריכה לעמוד בהסכם הפסקת האש ככתבו וכלשונו, בלי שום עיכובים ושינויים. מה שיקרה בסוף השבוע קריטי לא רק לזירה הלבנונית, אלא גם ליחסים בין הממשלים בוושינגטון ובירושלים, וכמובן בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו.
בישראל בהחלט רואים כאפשרות ריאלית חידוש ירי מצד חיזבאללה, אם צה"ל לא יחזור לקו הגבול. הצבא ערוך לכך הגנתית – וגם למבצע נרחב ומהיר בלבנון.
הרמטכ"ל וראש השב"כ בהערכת מצב בג'נין, אתמול
(צילום: דובר צה"ל)
הולכים על הכרעה
ביהודה ושומרון, צה"ל פתח במבצע במחנה פליטים ג'נין שעשוי להתרחב למוקדי טרור נוספים בצפון השומרון. המבצע נועד לטפל בצורה יסודית בגדודי מחנות הפליטים. מדובר בקבוצות חמושות, מכל הארגונים, על בסיס מקומי. הם מזדהים כבני המחנה ולא כפעילים של חמאס או ג'יהאד איסלאמי. יש להם פיקוד ויחידות משנה, והם פועלים גם לבצר מול הצבא באמצעות הנחת מטענים בצירי התנועה. הכוונה היא להכריע את הגדוד המקומי, עד שלא יוכל לתפקד כמסגרת חמושה.
פוליטיקאים מהימין מציגים את שיטת הפעולה הזו של צה"ל, בעזה וביהודה ושומרון, כפשיטות שאינן מספיקות כדי להכריע את חמאס. הם מתעלמים מהעובדה שמדובר במבצעים שנמשכים חודשים, מהסיבה הפשוטה שפוליטיקאים מהימין, בעיקר מעוצמה יהודית והציונות הדתית, ואפילו שר הביטחון ישראל כ"ץ, רוצים שצה"ל ייכנס לכל שטח הרצועה וישהה בה דרך קבע בכל המקומות, בלי לצאת מהם.
צה"ל מתנגד לדפוס זה שאמור גם לאפשר התיישבות יהודית מחודשת ברצועה. הסיבה פשוטה: זה ידרוש כוחות רבים ויעלה בקורבנות רבים. אבל ביהודה ושומרון נחוץ שינוי ביעדי המבצעים האלו, וזה מתבצע ממש כעת.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.25
